"פסילת רישיון לשיכור? לא יעילה ולא תורמת"

שופט התעבורה השנוי במחלוקת אברהם טננבוים, מכה שוב בנושא השכרות. הפעם הוא מבהיר באופן נחרץ מתמיד, מה דעתו על גישת המחוקק לנהיגה תחת השפעת אלכוהול - "רבים מהנאשמים הם אנשים חיוביים ונורמטיביים, שסברו בכנות כי שתייה לא השפיעה עליהם, וכי הם יכולים לנהוג"

פסילת רישיון לנהגים שיכורים: לא יעילה, ולא תורמת דבר לחברה. "מחקרים מראים ש-60% מהנהגים שרישיונם נפסל ממשיכים לנהוג בזמן פסילה, מכאן שעונש הפסילה לא תמיד אפקטיבי", כך קבע שופט התעבורה אברהם טננבוים, בגזר דינו של נהג שהורשע בנהיגה בשכרות. למרות שהחוק קובע כי על נהג שהורשע בעבירת שכרות, תוטל פסילת רישיון בפועל לתקופה של שנתיים לפחות, בחר השופט - שפסיקותיו מרבות לעורר מחלוקת - לגזור על הנאשם 11 חודשי שלילה בלבד.

 

• צפו פגיעה: עברייני תנועה יענשו בחומרה יתרה

 

טננבוים גם גזר על הנהג עונש של 250 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), למרות התנגדות התביעה. "לא נראית לי עמדת המאשימה (הפרקליטות, ש.ה) בהתנגדותה העקרונית לשל"ץ", כותב טננבוים בפסק הדין. "עונש הפסילה הוא עונש שרק מכאיב לנאשם ולא תורם לחברה, בעוד שעונש של שירות לתועלת הציבור תורם לחברה, אך מהווה גם עונש ברור ומוחשי לנאשם".

"הטענה כי שכרות גורמת לתאונות רבות - מופרכת" (צילום: אבי מועלם) 

 

נהיגה בשכרות - לא מה שחשבתם

בדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם העלתה ריכוז אלכוהול יותר מכפול מהמותר על-פי חוק: 535 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, לעומת 255 המותרים בחוק. אלא שלדברי טננבוים, שוגה הציבור הרחב בתפיסתו את תופעת הנהיגה בשכרות. "הגדרת השכרות בחוק שונה מאוד מההגדרה המקובלת בציבור", כותב השופט, ומוסיף כי רבים מהנהגים הנאשמים בעבירות שכרות, הם "אנשים חיוביים ונורמטיביים, שסברו בכנות כי השתייה לא השפיעה עליהם והם יכולים לנהוג".

 

לדבריו, הפער בין הגדרת השיכור על-פי חוק והגדרתו בקרב הציבור הרחב, מוביל לטענות מוטעות. "הטענה כי עבירת השכרות גורמת לתאונות דרכים רבות היא מופרכת לחלוטין, (כמו-גם) הטענה כי שכרות ברמות נמוכות מסוכנת מאוד - בעוד שזו דומה יותר לשיחת טלפון במכשיר נייד עם דיבורית, שהיא חוקית לחלוטין". בהתייחסו להחלטה להמיר חלק מעונש פסילת הרישיון בשירות לתועלת הציבור, כותב השופט כי "לא ברור מדוע ההתעקשות על עונש (הפסילה, ש.ה) אשר הוכח כי הוא בעייתי, ואיננו תורם דבר לחברה".

 

"עודף ענישה גורם נזק"

עמדתו החריגה של השופט טננבוים בכל הנוגע לענישה ראויה בעבירות תנועה, מרבה לעורר ביקורת. בעבר אף עורר את זעמו של שר התחבורה לשעבר שאול מופז, כאשר החליט לבטל פסילות רישיון שהטיל אגף הרישוי על עברייני תנועה שהוגדרו "סדרתיים". גישתו של טננבוים גם מנוגדת לדעת שר התחבורה הנוכחי, ישראל כץ, שמרבה להאשים את "הגורם האנושי" בתאונות דרכים, ותומך בהחמרה משמעותית של העונשים המוטלים על עברייני תנועה.

 

יש לציין כי טננבוים מבסס לאורך השנים את פסיקותיו על מחקרים והתעמקות יוצאת-דופן בתחום. במאמר שפרסם לאחרונה, תוקף טננבוים בחריפות את מערכת אכיפת החוק בישראל. "הענישה (אינה) נאכפת בצורה יעילה, ולעתים אינה נאכפת כלל. שילוב של הטלת עונשים כבדים שאינם נאכפים, גרם וגורם לתוצאות קשות. בין השאר מוביל הדבר ליחס מזלזל לחוק, להתעלמות סיטונית מעונש, וליצירת 'מעמד' של עשרות אלפי נהגים 'שלולי נצח'... מבחינות מסוימות, 'עודף הענישה' גורם יותר נזק מתועלת".

 

"להפחית את מספר הדו"חות"  

בהמשך הדברים, מותח השופט ביקורת גם על התמקדות ממסד הבטיחות בישראל באשמתו של הנהג. "ההתמקדות בנהגים וב'גורם האנושי' מביאה להתעלמות מגורמים חשובים אחרים לתאונות, כגון תחזוקת הכבישים, מוסכים לא-מאושרים וגיל כלי הרכב... ההתקפה המסיבית על 'הנהגים העבריינים' גורמת לכך שפתרונות אחרים, שאינם קשורים להוקעה ולענישה, אינם נלקחים בחשבון די הצורך".

 

לדברי השופט טננבוים, הפתרון לבעיית אכיפת הענישה הוא צמצום דרמטי במספר הדו"חות הנרשמים לנהגים, והגברת האכיפה של עונשים שנפסקו בבתי המשפט. "רוב העבירות שנרשמות על-ידי שוטרים הן עבירות 'יזומות': שוטרים מבצעים מארב במקומות מסוימים ומצלמות מוצבות בכבישים ספציפיים. אין חולק כי טיפול בכלל העבירות הוא חשוב, אך לטעמנו חשוב יותר להקפיד על ביצוע עונש שניתן על עבירות קודמות. הפתרון נעוץ בהפחתה משמעותית של הודעות הקנס וההזמנות לבית המשפט הנרשמות לנהגים".