משרדי הממשלה מתקוטטים בינם לבין עצמם ועם רשויות מקומיות, ומפקירים את הטיפול בזיהום אוויר מתחבורה. לפני כשלושה שבועות פרסם המשרד להגנת סביבה נתונים מעודדים אודות זיהום האוויר מתחבורה בישראל: "מ-2000 עד 2008 חלה הפחתה של 40% עד 45% בפליטות של המזהמים", קבעו במשרד. זאת, למרות עלייה משמעותית במספר כלי הרכב.
אלא שבאופן כמעט אבסורדי, לירידה המרשימה בזיהום אוויר מכלי רכב אין קשר ממשי לפעילות משרדי ממשלה. הסיבה: למרות החלטות שקיבלה הממשלה לפני יותר משלוש שנים, וחוק ייעודי שאושר בכנסת לפני יותר משנתיים וחצי, מספר התכניות הפעילות לצמצום הזיהום מתחבורה בערים הגדולות, עומד נכון להיום על 0.

זיהום האוויר הצטמצם - ולא בגלל משרדי הממשלה (צילום: עופר מאיר)
מתי בכל זאת צפוי שינוי? במשרד להגנת הסביבה אומרים ל-ynet כי בקרוב יורחבו סמכויות המשרד, ויינקטו צעדים תקיפים נגד רשויות שלא יפעלו לצמצום הזיהום. "חוק אוויר נקי, שייכנס לתוקף בינואר 2011, נותן מענה לבעיה הקיימת בפקודת התעבורה, לפיה יש למשרד סמכות - אך אין בידו אמצעי ענישה ואכיפה", מציינים שם. "יש בכוונתנו להשתמש בסמכויות החדשות, הכוללות חיוב הכנת תוכנית לצמצום הזיהום, וכן הטלת סנקציות משפטיות וכספיות". נשמע מרשים, אך ניסיון השנים האחרונות מלמד כי הבטחות ואיומים של משרדי ממשלה, אינם נוטים להתממש. ynet מביא לכם את הסיפור המטריד של הזלזול בזיהום.
ההשפעות החמורות של זיהום האוויר מתחבורה, מוכרות היטב למשרדי הממשלה. במהלך השנים, קיבלה ממשלת ישראל כמה החלטות, שקראו לגיבוש תוכניות לצמצום הזיהום. במאי ובאוקטובר 2007, קיבלה הממשלה שתי החלטות נפרדות, שקראו לגיבוש תוכנית לאומית לצמצום הזיהום מכלי רכב. עם קבלת ההחלטה בנובמבר, הצהיר שר התשתיות דאז, בנימין בן-אליעזר, כי "מדובר בהחלטת ממשלה מרחיקת לכת, אשר תתרום לאיכות האוויר שאנו וילדינו נושמים".
אלא שמתברר שהילדים יכולים לחכות. אחד הסעיפים המשמעותיים בהחלטת הממשלה, הטיל על משרד התחבורה את האחריות לגבש תוכנית להפחתת זיהום האוויר מכלי רכב בתל-אביב - תוכנית שאמורה הייתה לכלול, בין היתר, "נתיבים לתחבורה ציבורית, (ו)אי-הכנסת רכבים מזהמים". התאריך שנקבע להגשת התוכנית: ה-1 בפברואר 2008. עד היום, שלוש שנים אחרי החלטת הממשלה, וכמעט שלוש שנים אחרי תאריך היעד להגשת התוכנית, לא קרה דבר.
למרות שהתיקון הפך לחוק, דבר לא קרה בפועל. לפני שנה בדיוק, בנובמבר 2009, פנה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לחמש עיריות בדרישה להגיש תוכנית לצמצום הזיהום בתחומן, בהתבסס על תיקון החוק של ח"כ חנין. במכתב ששלח לראשי העיריות - תל-אביב, ירושלים, פתח-תקווה, רמת-גן וחולון - כתב ארדן כי "לתושבים מגיע לנשום אוויר נקי יותר, ולא להמשיך לסבול מזיהום אוויר שפוגע בבריאותם ובסביבה". לוח הזמנים שנקבע היה חד-משמעי: ב-22 במאי 2010, שישה חודשים מיום קבלת הפנייה, יגישו הרשויות את תוכניותיהן.
אלא ששנה אחרי שנשלח מכתבו של ארדן, וחצי שנה אחרי המועד להגשת התוכניות, עוד לא יושמה אפילו תוכנית אחת - ולמעשה גם לא הוצגה כזו - בארבע מחמש העיריות. עיריית תל-אביב אמנם גיבשה כבר לפני כשבע שנים תוכנית לצמצום הזיהום מכלי רכב, אך חילוקי דעות עם משרד התחבורה מונעים את יישומה, ולא צפוי כל שינוי בעתיד הקרוב. מסמך שפרסם לפני כחצי שנה מרכז המחקר של הכנסת, קבע כי "יישום התיקון חושף עימות בין הרשויות המקומיות לבין הממשלה, ובעיקר משרד התחבורה". את מחיר העימות, כרגיל, משלמים האזרחים.
יש לציין כי בינואר הקרוב, אמור משרד התחבורה להתחיל בניסוי באזור תל-אביב, במסגרתו תיאסר כניסת משאיות לעיר בין השעות 06:00 ו-09:00. במשרד מבהירים כי מטרת הניסוי היא הפחתת גודש התנועה, וצמצום הזיהום במרכז העיר. אלא שאין מדובר בבשורה אמיתית לתושבי הכרך הסואן והמזוהם במדינה. בניגוד להחלטות הממשלה ולחוק של ח"כ חנין, לא מדובר בתוכנית מקיפה - אלא בהגבלת תנועה מצומצמת בלבד, שאינה מבשרת על שינוי אמיתי במדיניות התחבורה.
ומה מתכננים לעשות משרדי הממשלה? מתברר שלא הרבה. תוכנית משרד התחבורה להטיל על נהגים הנכנסים בתל-אביב "אגרות גודש" - אמצעי שנוי במחלוקת לניהול התנועה - בוטלה, וזאת לאחר שיישומה אמור היה להתחיל כבר לפני שנה. התוכנית שהציגה עיריית תל-אביב ממשיכה לעורר מחלוקת בין משרדי הממשלה - מחלוקת שאינה צפויה להיפתר. גם בעניין תיקון החוק של ח"כ חנין, אין בשורות: במשרד להגנת הסביבה לא יודעים לומר מתי צפויות העיריות להגיש את תוכניותיהן, אך אומרים כי "הרשויות פועלות על הכנת התוכנית".
גם הצהרת המשרד להגנת הסביבה בעניין הסמכויות החדשות, שאמורות לאפשר נקיטת סנקציות נגד רשויות שלא יכינו תוכניות, אינה מעודדת. במקרים רבים, הבעיה כלל אינה ברשות המקומית, אלא דווקא במשרדי הממשלה, שרבים בינם ובין עצמם על סמכויות, תקציבים ויוקרה. ונדמה כי את הבעיה הזו, אף חוק או החלטת ממשלה אינם מסוגלים לפתור.