בימים האחרונים זכה נושא העמלות למקום רחב בכלי התקשורת. למרבה הצער, המידע אשר נמסר בתקשורת לא תמיד היה מדויק ומלא. אנסה להעמיד דברים על דיוקם במסגרת הפורום.
תחילה כמה מלים על מהות השינוי הצפוי: פריטים המיובאים בשירות החבילות הרגיל של חברת דואר ישראל ואשר ערכם אינו עולה על 50 דולר (אם מדובר בספרים ובמוצרי טקסטיל - בערך של עד 75 דולר) ועל כן אינם חבים בתשלום מכס, שוחררו עד כה מהמכס ללא כל עמלה וללא תשלום מסים.
לאחר השינוי הצפוי שחרור הפריטים הללו יהיה כרוך בעמלה בסך 34.80 שקל, כולל מע"מ, המבוססת על העלויות של ביצוע התהליך אותו הכתיבה רשות המסים לחברת דואר ישראל. עמלה זו נחשבת לעמלה נמוכה ביחס למקובל בשוק השילוח הבין-לאומי והיא נועדה לכסות את העלות הכרוכה בביצוע התהליך אשר הוכתב לחברת דואר ישראל.
לעומת זאת, השינוי האמור לא יחול גם על שירות הצרורות הבין-לאומי של חברת דואר ישראל ועל כן מי שמייבא פריטים באמצעות שירות הצרורות של חברת דואר ישראל לא יידרש לשלם עמלת שחרור ממכס. חשוב לציין כי רוב ההזמנות אשר נעשות באמצעות האינטרנט מועברות בשירות הצרורות ובכללן ההזמנות מחברות כגון: Amazon, ebay ,dealextreme ועוד.
למי שאינו מצוי בשירות הצרורות הבין-לאומי: מדובר בשירות זול יותר משירות החבילות ובמסגרתו אין רושמים את הפריט, אין מצרפים אליו תעודת דרך ואין מחתימים את הנמען על קבלתו. בשירות הצרורות ניתן לייבא פריטים במשקל של עד שני קילוגרמים, או עד חמישה קילוגרמים כאשר מדובר בדבר דפוס (משקל גבוה יותר מחייב שימוש בשירות החבילות).
אני מזמין הרבה מאוד מוצרים מחו"ל ואני כבר שילמתי לא פעם על "שחרור מהמכס" של חבילות שכלל לא היו חייבות לעבור במכס. לדוגמה, עבור עט ששוויו היה בסה"כ כ-110 שקלים, שגם היה משומש - נאלצתי לשלם 34 שקלים. איפה נראה כדבר הזה? חפץ שכלל לא חייב במכס משוחרר בעלות של 30% מערכו? וזאת לא הדוגמה היחידה, וזה רק אצלי... אז אל תספרו שמדובר בכוונות בלבד. זה קורה בפועל ודי מזמן.
נדמה שדואר ישראל החליטו למנות את עצמם לרשות המיסים השנייה במדינה הזאת... תתביישו על החמדנות הבלתי נגמרת שלכם. במקום להתייעל אתם מגלגלים את ההוצאות שלכם עלינו בדרכים יצירתיות ומגעילות במיוחד.
העמלה הזו קיימת עד כה אך ורק לגבי פריטים המגיעים באמצעות שירות EMS (דואר בין-לאומי מהיר) של חברת דואר ישראל, וזאת מפברואר 2008, עת החלה חברת דואר ישראל לשחרר פריטים אלה ממכס באחריותה. יתכן שהפריט עליו אתה כותב נשלח בשירות זה. זהו שירות מתחרה לשירותי Fedex DHL UPS.
ככה זה נתפס לפחות. בינתיים תגבו רק על חבילות גדולות ואח"כ גם על צרורות. לא ברור לי על מה הציבור משלם 10. על שורת רישום ברשומון? אולי גם אני אעבוד בלכתוב שורה ואקבל עליה 10? ברור לי שהאינטרס של חברת הדואר הוא להרוויח ואני לא מאשים אתכם, רק לא ברור לי למה אזרחי המדינה אוכלים את זה.
למה בארה"ב אני משלם 4.5 דולר עמלה רק על חבילות החייבות במכס? בקיצור - אני מניח שלא אקבל פה תשובה, אבל סתם שתדעו שלאומית זה חבל. אם יש צורך בעוד סיבה לרדת מהארץ הרי שהתחושה הזו של "כולם מנסים לקחת לי כסף מהכיס" רק עוזרת. מקווה שתתעשתו, מיכאל.
אנסה להסביר את הרקע לשינוי ואת הסיבה לגביית העמלה: תהליך השחרור ממכס של חבילות המיובאות באמצעות שירות החבילות הבין-לאומי הרגיל (להבדיל משירות ה-EMS המהיר) של חברת דואר ישראל, יוצא דופן לעומת זה המתקיים בכל חברה אחרת: מדובר בתהליך ידני (לא ממוחשב) אשר נעשה תחת אחריות עובדי אגף המכס, במתקן המיון המרכזי של חברת דואר ישראל בתל-אביב.
בשונה מהנהוג בחברות השילוח הבין-לאומיות, פריטים המיובאים באמצעות שירות החבילות הרגיל ושירות הצרורות של חברת דואר ישראל, אינם חייבים כיום בעמלת שחרור, משום שכאמור, שחרורם נעשה באחריות אגף המכס ולא באחריות חברת דואר ישראל.
מדוע נדרש השינוי? ראשית, התהליך הקיים של שחרור חבילות המתקבלות בדואר (בלבד) הוא תהליך ידני מיושן, במסגרתו אין מתקיים רישום פרטני ממוחשב של כל פריט, כפי שאגף המכס דורש מכל פריט המיובא לארץ בכל חברה אחרת. בכך נפגעת יכולת המעקב אחר מהות הפריט ואופן הטיפול בו;
שנית, משנת 2006 הפך הדואר לחברה אשר פועלת בשוק תחרותי ואשר אמורה לממן את כל הוצאותיה מתוך הכנסותיה;
שלישית, כל חברות השילוח האחרות העוסקות בהובלה של פריטי ייבוא מחו"ל לארץ, מבצעות תחת אחריותן את תהליך השחרור ממכס באורח ממוחשב, נושאות בעלויות התפעול של השירות ומתחרות באותו שוק בו פועלת חברת דואר ישראל. חברות אלה טוענות כי יכולת התחרות שלהן בחברת דואר ישראל נפגעת כאשר חברת דואר ישראל פטורה מביצוע תהליך השחרור על כל עלויותיו ואילו על כולן חלה החובה לספק שירות זה בעצמן ועל חשבונן.
כאן המקום לציין, כי חלקה של חברת דואר ישראל בשוק חבילות הייבוא מחו"ל נמוך מ-25% והיא אף אינה השחקן הגדול ביותר בשוק זה הנתון בתחרות חופשית ומלאה שנים רבות.
לפיכך, לפני מספר שנים, לאחר שרשות המסים החליטה לאחד את אופן השחרור של פריטי ייבוא בכל הערוצים ולהנהיג לגביהם תהליך ממוחשב, וכן לאחר שחברות השילוח הבין-לאומיות הלינו על חוסר שוויון בינן לבין הדואר, הודיעה רשות המיסים, אגף המכס, לחברת הדואר שעם שינוי המעמד לחברה, יהיה עליה להיערך לביצוע התהליך האחיד הממוחשב הנהוג בכל הענף בעזרת סוכן מכס מורשה, כפי שפועלות כל החברות האחרות העוסקות בשילוח בין-לאומי, וזאת לגבי כל הטובין הנכנסים מחו"ל באמצעות שירותי הדואר.
לשם מה נגבית העמלה? העמלה נגבית אך ורק כדי לכסות את עלויות התהליך אשר הוכתב לחברת דואר ישראל ואשר הצריך הקמת פס ייצור ייעודי, פיתוח מערכת ממוחשבת, הדרכת עובדים והעסקתם וכן העסקת סוכן מכס מורשה.
האם זה אומר שתתחילו לקחת עמלה על כל חבילה/צרור שמגיע לארץ? רק שכרגע אתם דוחים את הביצוע?
ההחלטה האם, כיצד ואימתי יועברו הצרורות לתהליך החדש של שחרור ממכס באחריות דואר ישראל ולא באחריות אגף המכס, אמורה להתקבל בידי שלושה גופים: רשות המסים, משרד התקשורת ודואר ישראל. בינתיים, אין עדיין החלטה כזו וכל הפרסומים בתקשורת על כך שנתקבלה כבר החלטה שכזו וכעת בוטלה - אין להם כל שחר.
ואת זאת אני דווקא אתן לך בחינם, ללא גביית העמלה שכבר אמרתי לך בהודעה אחרת שאתה מתבקש לשלם לי עד השעה 4 היום.
למה שלא תגבו "עמלת קפה בארומה בשביל הפקיד" על כל אדם שמבצע פעולה בסניף? הרי זה חלק מהעלות התפעולית של הדואר, ומן הראוי לגלגל את זה לצרכנים כי הדואר הרי פועל בשוק תחרותי, ואם יש סיכוי קטן שגם בפדקס שותים קפה מארומה, אז זה אך מתבקש שגם לפקידים בדואר יהיה. עם תוספת קצפת, ויפה שעה אחת קודם.
זו הייתה פסקה אחת של שירות חינם שהחלטתי להעניק לדואר ישראל לפנים משורת הדין. מהתגובה הבאה שלי אני חוזרת לנוהל גביית העמלה החד צדדית בגובה 38 שקל לא כולל מע"מ.
בארומה גובים תשלום בעבור הקפה; בפדקס גובים תשלום בעבור המשלוח ובעבור השחרור ממכס; גם בדואר ישראל גובים תשלום בעבור המשלוח ובעבור השחרור ממכס - רק קצת פחות. אלה הן עובדות מוצקות הניתנות לבדיקה ולא הייתי מציע להתווכח איתן - פשוט: בדקו.
או במשלוח שעליו אני אצטרך לשלם את העמלה כשאני עושה הזמנה מהאתר בחו"ל?
עליך לברר זאת עם האתר באמצעותו נעשית ההזמנה. עובדתית הרוב המכריע של הזמנות רכיבים אלקטרוניים ומוצרים קלי ערך - מגיעים מחו"ל בשירות הצרורות (כזכור, מדובר בפריטים השוקלים פחות משני קילוגרם, או פחות מחמישה קילוגרם אם מדובר בספרים).
שלום רב, אני רוצה לדעת אם הבנתי נכון. ממה שכתבת עולה כי במידה ואני מזמין חבילה מאחד מהאתרים שפירטטת ושווי החבילה אינו עולה על 50 (חוץ מקומסטיקה...), אזי אני לא אשלם כלל עמלה האם עד כאן הבנתי נכון? מה קורה עם חבילות ששווין מעל 50? האם ישנה טבלה של עלות מול שווי? תודה על תשובתך
ראשית, רק פריטים אשר יישלחו בשירות הצרורות יהיו פטורים מעמלה זו. שנית, אם ערך הפריט הנשלח בשירות צרורות עולה על 50 הרי שגם אז הוא יהיה משוחרר מעמלה זו, אלא שאז הוא חייב בתשלום מסים, על פי כללי המכס, בדיוק כמו שנהוג היום.
ועלות המתנה היא עד 50 או 75 לספרים ובגדים. האם מקבל המתנה צריך לשלם על החבילה אותה הוא מקבל ממני כמתנה? תודה רבה.
אם המתנות הללו תישלחנה בשירות הצרורות - לא תוטל עליהן כל עמלה.
האם זה יהיה כרוך בתשלום המס, גם אם החבילה פחות מ-2 ק"ג או ערכה 5 דולר נאמר?
מוצרים קלי ערך שולחים בדרך כלל בשירות הצרורות ואלה פטורים מעמלה. יתכן שקבלת צרור רשום ועל כן נדרשת לחתום. גם צרור רשום פטור מעמלה.
אני מזמין מDealExtreme ומבקש לרוב שתצורף להזמנה Tracking code - דהיינו קוד מעקב בינלאומי, אותו אפשר להזין גם באתר הדואר הסיני כדי לעקוב אחרי הטיפול, ומאוחר יותר באתר דואר ישראל. רשמת בהודעתך הקודמת כי על צרורות אין טיפול מיוחד. האם קיום קוד מעקב פוגע בהגדרת המשלוח כצרור? אשמח לקבל הבהרה בנושא.
אם הפריט נשלח בשירות הצרורות, גם אם הוא רשום ויש לו ברקוד, הוא פטור מעמלה.
מתי העמלה נכנסת לתוקף?
מה גובה העמלה? תוכל לתת קישור לטבלה מסודרת?
מדוע העמלות נגבות מהציבור ולא כחלק מתקציב משרד התקשורת?
כיצד לדעת באתר באנגלית מה יישלח כחבילה ומה כצרור (יש מושגים באנגלית מוסכמים לנושא זה או שאלו המצאות ישראליות)? מונחים בינלאומיים?
מה היתרון / מה הערך המוסף של האזרח הקטן בתשלום עמלה כזו? יש ביטוח? יש התחייבות לזמן משלוח?
מועד כניסת העמלה לתוקף ייקבע בידי רשות המסים ומשרד התקשורת.
העמלה בה מדובר היא בסך 34.80 שקל והיא נועדה אך ורק לפריטים הפטורים ממכס המגיעים בשירות החבילות (לא בשירות הצרורות). פירוט העמלות מוצג באתר דואר ישראל בשירות עמילות המכס לפריטי EMS.
אכן, חברת דואר ישראל אינה מקבלת שום מימון בעבור עלויות ביצוע השירות ואם לא תגבה עמלה בגין עלויותיה, תיפגע יכולתה להמשיך לספק שירותי דואר לא רווחיים בכל רחבי הארץ. אין לחברת דואר ישראל מקורות למימון שירותיה - אלא מתוך הכנסותיה בלבד.
1. האם שירות צרורות ושרות חבילות קיימים בכל העולם, או שזו המצאה מקומית של הדואר בישראל?
2. איך אפשר לבקש מהשולחים בחו"ל להשתמש בשירות צרורות ולא בשירות חבילות? איך נקראים השירותים האלה באנגלית?
3. מדוע צריך לשלם לדואר על "שחרור" חבילה מהמכס? הרי זה חלק משירות המשלוח שעליו משלם השולח! באותה מידה אתם יכולים לגבות: עמלת פריקה מהמטוס, עמלת הסעה למרכז המיון, עמלת הסעה לסניף הדואר, עמלת מסירה באשנב, וכו' וכו'.
4. מדוע האזרח נדרש לשלם על מעבר מתהליך "ידני, מיושן ומסורבל" לתהליך "יעיל וממוחשב"? לפי ההגיון המקובל ביתר העולם התהליך החדש צריך להוזיל עלויות.
5. מדוע להעניש את אזרחי ישראל בעמלה שלא מקובלת כמעט באף מדינה בעולם? (ידוע שיש 2-3 מדינות שבהן נהוגה עמלה כזו, אבל מצד שני יש 180 מדינות שבהן לא נהוגה עמלה כזו).
6. האם לפי אמנת הדואר הבינלאומית, שדואר ישראל שותף לה, מותר בכלל לגבות מהמקבל עמלות על מסירת מטען לשולח?
בברכה, עוד אחד שמחפש לעזוב את המדינה הארורה הזו.
הן שירות הצרורות והן שירות החבילות קיימים בעולם. אין זו המצאה ישראלית. שירות הצרורות נקרא: Small Packets ואילו שירות החבילות נקרא: Parcels. דמי המשלוח של דברי דואר בכל העולם אינם כוללים את השחרור ממכס (כאשר מדובר במשלוח באמצעות הדואר ולא באמצעות חברות פרטיות).
התהליך הממוחשב החדש מחייב ביצוע פעולות אשר לא נעשו קודם לכן בתהליך הידני, לרבות הזנה של פרטים רבים באורח ידני אל מערכת המחשב. מדובר בתוספת עבודה משמעותית.
אכן, לפי אמנת הדואר העולמית מותר לכל ארגון דואר לאומי לגבות עמלה בגין פעולת השחרור ממכס.
כיום גובים כבר 34.8 ש"ח בשרות דואר מהיר EMS. במה זה שונה משרות חבילות או צרורות? זה לא חוקי וזה שערוריה. מדוע לא מדברים על זה!
לפני שנתיים הונהג בשירות זה תהליך השחרור ממכס הנהוג כבר שנים רבות בכל חברות השילוח. על כן, נגבית עמלה בשירות זה והיא חוקית לחלוטין ואף נמוכה מהנהוג בשירותי המתחרים. עתירה אשר הוגשה נגד עמלות אלה לבג"ץ נמחקה ועל העותרים הוטל תשלום הוצאות. כמו כן, פנייה לרשות ההגבלים העסקיים בעניין זה נדחתה אף היא והרשות מצאה שכניסת דואר ישראל לתחום זה אף יש בה פוטנציאל תרומה לתחרות.
כאשר קיים מונופול דה-פקטו של רשות הדואר על קבלת חבילות דואר בארץ. וחבילה אשר נשלחת בכל חברת דואר בחו"ל (בין אם זה USPS, EMS או כל חברה אחרת) תמיד תגיע לרשות הדואר - אין לשולח או למקבל שום מילה בנושא. איך יתכן שבמצב כזה של מונופול דה-פקטו כאשר רשות הדואר שולטת לבדה על שוק החבילות הנכנסות, רשות הדואר תיקבע גם את הסכום אותו נצתרך לשלם תמורת קבלת החבילה?
האם כאשר מתקשרים אלי מחו"ל אני צריך לשלם על שיחה נכנסת?
האם כששולחים לי SMS, אני צריך לשלם על קבלת ה-SMS?
ובחו"ל, כאשר כן יש צורך לשלם על שיחה נכנסת, יש מבחר של חברות שונות ותנאים שונים שמאפשרים לי לשלם פחות כסף. אז למה בארץ לא מאפשרים לי לבחור את החברה שתקבל בשבילי חבילות במקום רשות הדואר?
תודה על שאלתך. לחברת דואר ישראל אין כל מונופול על השירות הבין-לאומי. זוהי עובדה מוצקה ולא דעה. בשוק החבילות הנכנסות מחו"ל, המכילות טובין (מוצרים) חלקה של חברת דואר ישראל נמוך מ-25% והיא אף אינה הגוף הגדול ביותר בתחום זה.
העמלות הנהוגות בשוק זה, גבוהות מאלה של חברת דואר ישראל, בין אם הן נגבות מהשולח ובין אם הן נגבות מהנמען. מכל מקום, מדובר בשוק תחרותי שבו חברת דואר ישראל היא שחקן משני בלבד.
שכל אחד יפחית את ההוצאות שלו מול הדואר למינימום ואז יבינו שהקלות שבה הם נכנסים לנו לכיס היא בלתי נסבלת עבורנו. את כל הכסף שהם מקבלים היום נפזר בחברות אחרות:
1. נשלח משלוחים בארץ עם חברות שליחויות פרטיות.
2. נשלח חבילות לחו"ל באמצעות UPS, FEDEX, DHL ודומיו.
3. נסח טאבו - נוציא מהטאבו ולא מהדואר
4. לא נקנה בחנות המקוונת של הדואר.
5. לא נקנה מט"ח בדואר
6. לא נשתמש בשירותי עמילות המכס אלא נעשה זאת בעצמנו.
7. לא נשתמש בשירות "עוברים דירה"
8. לא נקנה בדואר כרטיסי חיוג, איזי פארק ותווי חניה.
9. לא נייצר אצלם חותמות.
10. לא נעביר דרכם כספים.
11. לא נשתמש ב"ויזה נטען"
12. לא נשתמש בשירותים מתקדמים.
13. נפחית את התלות בבנק הדואר למינימום הנדרש בשביל לייבש לדואר את תזרים המזומנים.
וכמובן שבטח שלא נבקר במרכז המבקרים.
כמעט לכל שירות בדואר יש תחליף היום, קצת נוותר על נוחות ונפגע קשות בחברה מונופוליסטית שחושבת שאנחנו פראיירים.
תודה על התגובה הממחישה כי חברת דואר ישראל פועלת בשוק תחרותי והיא אינה מונופול כה "דורסני". אדרבה, כוחות השוק מורים כי קיימים מספיק לקוחות אשר עושים את הבחירה הנכונה על פי רמת השירות והמחיר ומשתמשים בשירותי דואר ישראל. מי שחושב אחרת, ממילא משתמש בשירותי המתחרים, אך במוקדם או במאוחר שב אל דואר ישראל. אני מניח שרוב הציבור ימשיך לפעול על פי ההיגיון ומה שמשתלם לו יותר.
לגבי המכס - באתר המכס;
לגבי שירותי הדואר (צרורות וחבילות) באתר דואר ישראל.