איך תגבה המדינה מס על חשמל המיועד לכלי רכב חשמליים? משרד התשתיות מפרסם היום (ד') את עיקרי המדיניות המוצעת על-ידו בעניין טעינת כלי רכב חשמליים. לפי המשרד, המדיניות המתגבשת קובעת כי טעינת כלי רכב חשמליים תיעשה בצורה "מבוקרת" - כלומר, לא באמצעות התחברות חופשית לרשת החשמל, אלא על-ידי רשת "חכמה" וייעודית, שתאפשר לקיים ניהול ובקרה של הטעינה. על גיבוש המדיניות אחראי צוות בין-משרדי, שעם חבריו נמנים נציגים של משרדי המשפטים, האוצר והתחבורה, וכן נציגי רשות החשמל.
במשרד התשתיות מציינים היום כי טעינה מבוקרת "נועדה לאפשר בקרה ושליטה על הביקושים לחשמל, ועל העומס במערכת הייצור, ההולכה והחלוקה של החשמל". עם זאת, לטעינה מבוקרת יש שימוש נוסף: לאפשר למדינה לגבות מס על החשמל המיועד לכלי רכב. כבר בתחילת 2008, הבהיר צוות בין-משרדי כי יש "להטיל מס על חשמל לטעינת מצברי רכב חשמלי" - בדומה למס המוטל על דלק ("בלו").

עמדת הטעינה של בטר פלייס הישראלית. תהיה אוניברסלית? (תצלום: רויטרס)
יש לציין כי ב-2011 צפוי להתחיל שיווקן של מכוניות חשמליות ראשונות בישראל. ברבעון האחרון של השנה תחל חברת "בטר פלייס" לשווק את הגרסה החשמלית של רנו פלואנס. במהלך השנה צפויה גם יבואנית מיצובישי, חברת כלמוביל, להתחיל בשיווק של ה-i-MiEV הקטנה.
על-פי המדיניות המוצעת, הטעינה של כלי רכב חשמליים תידרש לעמוד בתקנים - שטרם נקבעו - כאשר יתכן כי התקן הישראלי יתבסס על תקן בין-לאומי. במשרד מפרטים את הדרישות העיקריות לעמדות הטעינה:
לדברי שר התשתיות, עוזי לנדאו, מכוניות חשמליות הן "כלי חשוב שבכוחו לסייע מחד, בהקטנת התלות בנפט הערבי ומאידך, יתרום לעולם ירוק וידידותי לסביבה". בהתייחסו לאופן הטעינה המוצע, אומר לנדאו כי "אנו נערכים לכך שבעתיד, כאשר הנושא יצבור תאוצה, ניהול ביקושי הטעינה יהיה מוסדר, עם שמירת האופציה לשימוש בטכנולוגיה של 'רשת חכמה'".
במשרד גם מתייחסים היום לטענות המועלות לעתים תכופות נגד מיזם טעינת הרכב החשמלי בטר פלייס, ולפיהן המדינה תאפשר לחברה למעשה להשיג מונופול בתחום הטעינה. לדבריהם, מדיניות הממשלה המתגבשת תאפשר הקמתה של "מערכת טעינה רבת-מפעילים", שתתבסס על תקן אחיד להתחברות לרשת הטעינה. עם זאת, יש לציין כי כיום אין תקינה בין-לאומית אחידה לטעינת כלי רכב חשמליים, וגם לא ברור אם או מתי תאמץ תעשיית הרכב העולמית תקן שכזה.
על-פי עיקרי המדיניות, הקמת עמדות טעינה באזורים ציבוריים תיעשה על-ידי חברת החשמל, שתהיה גם אחראית על תחזוקת העמדות. באזורים המוגדרים "פרטיים" - כמו למשל בנייני מגורים - יותקנו עמדות הטעינה על-ידי גורמים המורשים לבצע עבודות חשמל. באותם אזורים פרטיים, עמדות הטעינה יהיו בבעלות הלקוחות הסופיים - כלומר, בעלי הרכב.

עיקרי המדיניות שמפרסם היום משרד התשתיות, דומים בעיקרם לעמדת מרבית משרדי הממשלה מאז החלו לבחון את עידוד השימוש בכלי הרכב חשמליים, בהתאם להחלטת ממשלה מסוף 2007. כבר לפני כשנתיים, בסוף 2008, הצהיר שר התשתיות דאז, בנימין בן-אליעזר, כי "אם פרויקט הרכב החשמלי יבוסס על טעינה מנוהלת (או מבוקרת, ש.ה) הוא יוכל לתרום להקלת העומס על מערכת החשמל, ולא יצריך השקעות משמעותיות על משק החשמל".
ראוי להזכיר כי הצהרת השר לשעבר התבססה במלואה על סקר שערכה חברת החשמל, במימונה של חברת בטר פלייס. דו"ח שפרסם בשנה שעברה מרכז המחקר של הכנסת, קבע כי "המחקר מבוסס כולו על נתונים שסיפקה חברת 'בטר-פלייס'... חברת החשמל הסתמכה על נתוני החברה כמקור יחיד".
למרות שהעקרונות שמפרסם היום משרד התשתיות אינם מתייחסים למיסוי החשמל המיועד לכלי רכב חשמליים, רבים בתחום התשתיות ובענף הרכב סבורים כי אחת המטרות העיקריות של מדיניות המחייבת "טעינה מבוקרת", היא לאפשר למדינה לגבות מסים ייעודיים מבעלי מכוניות חשמליות.
בדו"ח ועדת "מיסוי ירוק", שפורסם לפני כשלוש שנים, נקבע באופן חד-משמעי כי "על-מנת לרכז את תריצי המס בנקודת הכניסה של הרכב (החשמלי) לישראל, ולא לעודד נסועה עודפת ברכב חשמלי, אשר יוצר שורה של השפעות חיצוניות בדומה לרכב רגיל (למשל עומסי תנועה ותאונות, ש.ה), מוצע להטיל מס על חשמל לטעינת מצברי רכב חשמלי, אשר לא יעלה על סכום הבלו המשולם על סוגי דלק לתחבורה".
ובמלים פשוטות: משרדי הממשלה מעוניינים להטיל מס מיוחד על חשמל המיועד לטעינת כלי רכב חשמליים. הטלת המס - "בלו-חשמל" - תתאפשר על-ידי הקמת רשת "חכמה", שתהיה ייעודית לטעינת כלי רכב ותאפשר זיהוי של בעל הרכב.