הממשלה בשירות שי אגסי והאחים עופר?

מרכז המחקר של הכנסת מתריע: המדינה דוחפת את מיזם הטענת הרכב החשמלי של שי אגסי, אך עושה זאת מבלי לקבל מידע מקיף ומהימן, תוך שהיא מסתמכת על נתוני חברת בטר פלייס עצמה

שחר הזלקורןפורסם: 10.06.09 , 14:35

הממשלה מעוניינת לעודד מכוניות לא מזהמות, אבל רק בתנאי שהן קשורות למיזם רשת הטעינה החשמלית של שי אגסי והאחים עופר. כך עולה מדו"ח מעקב שחיבר מרכז המחקר של הכנסת, בעניין החלטת ממשלה לעידוד אמצעי תחבורה ידידותיים לסביבה. "החלטת הממשלה בדבר עידוד תחבורה ללא דלק, מבוססת כולה על ההצעה של חברת 'בטר-פלייס' לפריסת רשת טעינה ארצית לכלי רכב חשמליים", קובע הדו"ח המקיף, אשר כולל ביקורת חריפה נגד התנהלות כל משרדי הממשלה המעורבים ביישום ההחלטה. עוד נאמר בדו"ח כי "פרט לקידום תמריצי מיסוי, אין בהחלטה כל צעד ממשלתי שנועד לעודד את הפחתת השימוש בדלק בתחבורה".

ביקורת חריפה במיוחד נמתחת נגד סקר היתכנות שערכה חברת החשמל עבור משרד התשתיות, בעקבותיו קבע שר התשתיות לשעבר, בנימין בן-אליעזר, כי "פרויקט הרכב החשמלי יתרום להקלת העומס על מערכת החשמל, ולא יצריך השקעות משמעותיות". שימו לב לדברים שאומרים על הסקר עורכי דו"ח המעקב: "המחקר מבוסס כולו על נתונים שסיפקה חברת 'בטר-פלייס' לחברת החשמל. על נתונים אלה חלה סודיות מסחרית, ולכן הם אינם חשופים לביקורת חיצונית. חברת החשמל הסתמכה על נתוני החברה כמקור יחיד, ולא ביקשה נתונים טכניים מגורמים מסחריים אחרים".

הנהלת מיזם החשמליות בטר-פלייס. מימין: שי אגסי, עידן עופר ומשה קפלינסקי (צילום: ישראל הדרי)

הכל נע סביב אגסי

הדו"ח של מרכז המחקר עוסק בהחלטת ממשלה שהתקבלה ב-11 בנובמבר 2007, ולפיה הוחלט כי משרדי הממשלה השונים יקדמו "תחבורה ללא דלק" - אמצעי תחבורה שאינם פולטים מזהמים, או כאלה הפולטים כמות קטנה של מזהמים. אלא שמלבד סעיף אחד, הנוגע לתוכנית מיסוי שיזמה רשות המסים - ושיצאה השבוע לדרך - כל שאר הצעדים שנבחרו עוסקים באמצעי תחבורה אחד ויחיד: מכוניות חשמליות. וכפי שמציינים עורכי הדו"ח, לא מדובר ב"סתם" מכוניות חשמליות - אלא באלו שיהיו קשורות למיזם טעינת הרכב החשמלי של שי אגסי והחברה לישראל.

למעשה, הדו"ח קובע מפורשות כי החלטת הממשלה כולה מבוססת על המיזם של אגסי והחברה לישראל: "כל פעולת משרדי הממשלה ליישום ההחלטה, נעה סביב פעולות היזם (שי אגסי) לקידום הפרויקט שלו, וכל הפעולות שננקטות - נעשות בהתאם למיזם המוצע". עוד נקבע כי "אין למעשה כל פעולה ממשית של משרדי הממשלה, פרט למתן הטבות מס לכלי רכב חשמליים, ורגולציה של מיזם שטרם יצא לפועל".

מחברי הדו"ח גם מציינים כי שלושה שבועות בלבד לפני החלטת הממשלה בעניין תחבורה "נקייה", התקבלה החלטת ממשלה נוספת - בעניין "הפחתת זיהום האוויר מכלי רכב". בהחלטה זו, נקבע כי משרדי התשתיות, התחבורה והגנת הסביבה יבחנו את היתרונות והחסרונות של כלי רכב הנטענים מרשת החשמל - וימליצו על מדיניות בעניין זה. ועל כך מביעים מחברי דו"ח המעקב פליאה: "לא ברור כיצד שלושה שבועות בלבד, לאחר שהוחלט לבדוק את היתרונות והחסרונות של כלי רכב הנטענים מרשת החשמל, כבר החליטה הממשלה לבחון באופן מפורט הקמת רשת טעינה לכלי רכב אלה".

על מה התבסס בן אליעזר?

אחת הנקודות העיקריות שבהן עוסק דו"ח המעקב, היא מעורבותה של חברת החשמל בביצוע "סקר היתכנות", שבחן את ההשפעה הצפויה של מיזם הרכב החשמלי של אגסי והחברה לישראל על רשת החשמל הארצית. הסקר התבסס על שלושה תרחישים אפשריים של רשתות טעינה והתנהגות הצרכן הישראלי, ובעקבותיו הביע שר התשתיות דאז, בנימין בן-אליעזר, תמיכה נלהבת במיזם של אגסי: "אם פרויקט הרכב החשמלי יבוסס על טעינה מנוהלת (כפי שמציע אגסי, ש.ה) הוא יוכל לתרום להקלת העומס על מערכת החשמל, ולא יצריך השקעות משמעותיות".

אלא שאותו סקר היתכנות, עליו מתבססת תמיכת בן-אליעזר, מתברר כפגום. כך קובע דו"ח המעקב: "המחקר מבוסס כולו על נתונים שסיפקה חברת 'בטר-פלייס'... חברת החשמל הסתמכה על נתוני החברה כמקור יחיד... בדו"ח לא נבדקה סבירותו של כל אחד מהתרחישים... הדו"ח מתבסס על ההנחה כי טעינת מכונית חשמלית חייבת להיעשות מרשת החשמל הארצית, ואין בו התייחסות לתרחישים אחרים, כמו קיומו של מקור ייצור חשמל עצמאי בכלי הרכב (למשל - מנוע בנזין או דיזל, ש.ה)".

ראוי לציין כי בהסתמך על סקר ההיתכנות של חברת החשמל, הנחה בן-אליעזר את פקידי משרד התשתיות לקדם שינויי חקיקה בחוק משק החשמל, כך שיבטיחו כי טעינת כלי רכב חשמליים תיעשה בצורה מבוקרת ומנוהלת. זאת, "בין אם (תבוצע) על-ידי החברה המציגה (בטר-פלייס, ש.ה) ובין אם על-ידי חברה אחרת". אלא שלמיזם של אגסי והחברה לישראל אין כרגע כל תחרות ממשית.

למעשה, המדינה אינה יכולה בשלב זה למנוע מהמיזם מלהפוך למונופול בפועל. כך מתייחס לעניין הדו"ח, המתאר את המלכוד שבו פועלים משרדי הממשלה: "הקמת מערכת (טעינה) רבת-מפעילים מצריכה חקיקה ראשית, וזו תוכל להיעשות רק כאשר יהיו יותר פרטים על המיזם (של אגסי). פרטים אלה תלויים בהתקדמות המיזם של חברת 'בטר-פלייס', כדי שאפשר יהיה לגבש רגולציה מתאימה".

הממשלה אינה מתגייסת

בכך לא מסתיימת הביקורת של מחברי הדו"ח על יישום החלטת הממשלה. כך למשל, מציינים כותבי הדו"ח כי למרות ההחלטה לקדם תחבורה "נקייה", הממשלה עצמה לא התגייסה למאמץ. "אין בהחלטה התייחסות לשימוש בכוחה של הממשלה כקניין, לשם עידוד הכנסת כלי רכב חשמליים לשימוש בארץ, כפי שנעשה למשל בבריטניה". בכך מתייחס הדו"ח להימנעות הממשלה מקבלת החלטה שתחייב את כל המשרדים להעדיף כלי רכב ידידותיים לסביבה.

הדו"ח אף מציין כי כמה רשויות מקומיות החלו בקידום יוזמות המעודדות שימוש בתחבורה "ירוקה", אלא שאין הדבר נעשה במסגרת תוכנית ממשלתית מסודרת. "כיום נעשים כמה ניסיונות להכניס קטנועים חשמליים לציי רכב מוסדיים... עם זאת, מקור היוזמה לניסיונות אלה הוא גוף מסחרי (יבואן כלי הרכב), והיא אינה חלק ממדיניות ממשלתית עקבית ומתוכננת".

נקודה נוספת היא היעדר תקציב כלשהו ליישום צעדים מעשיים: "החלטת הממשלה אינה מגובה בתקציב", כותבים מחברי הדו"ח. "למשל - הממשלה הטילה על לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת להמליץ על מדיניות מחקר ופיתוח של טכנולוגיות שאינן מזהמות... אולם הממשלה לא הקציבה לכך מקורות תקציביים נוספים".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו