מסיבת העיתונאים שקיימו היום (ג') ראשי משרד האוצר נועדה להכריז על רפורמה בשוק תוכניות הביטוח הפנסיוני - פנסיה מקיפה בקרנות הפנסיה, ביטוח מנהלים בחברות הביטוח וחיסכון בקופות הגמל.
לדברי עורכי המסיבה, הרפורמה נועדה להגביר את התחרותיות ולהגן על החוסכים הקטנים שאינם מאורגנים בקבוצות גדולות.
לשם השוואה, כיום התקרה היא דמי ניהול של 2% לשנה ו-0% מההפקדות, או דמי ניהול של 1% לשנה ו-13% מההפקדות (אחרי 5 שנים יקטנו דמי הניהול ב-1% מדי שנה, עד שיתייצבו על 5% לשארית שנות הביטוח), או לחלופין שילוב אחר בין השיעור מהצבירה לשיעור מההפקדות, כפי שפירט זאת האוצר.
בפועל, חברות הביטוח הסכימו בדרך כלל, אחרי התמקחות, לדמי ניהול של 5% מההפקדות ושל 1.25% לשנה מהיתרה הצבורה. שיעורים אלה היו מתקבלים גם בעקבות התמקחות של יחידים ולא רק כשמדובר בקבוצות של מבוטחים.
המשמעות היא שדמי הניהול שייקבעו כמרביים, דומים מאוד למצב השורר כיום בפועל. הנהגתם של שיעורים אלה מקלה על חברות הביטוח לגבות דמי ניהול גבוהים בהרבה מאלה הנהוגים בקרנות הפנסיה - ועדיין להתחרות בקרנות הפנסיה שגובות לכל היותר 6% מההפקדות ו-0.5% לשנה מהצבירה.
לא צריך להיות מומחה גדול כדי לזהות שדמי ניהול של 6% מההפקדות ועוד 0.5% מהיתרה הצבורה קטנים מ-5% מההפקדות ו-1.25% לשנה מהיתרה הצבורה.
בקרנות הפנסיה לא יחולו שינויים בתקרות: 6% מההפקדות ו-0.5% לשנה מהיתרה הצבורה. עם זאת ראוי לציין כי רבים מחברי קרנות הפנסיה נהנים כיום מדמי ניהול של 2% מהפרמיה ו-0.25% לשנה בלבד מהצבירה.
הקביעה כי לא ישונו בעתיד התקרות של 6% ו-0.5%, מבססת את השיעורים האלה בקרב המבוטחים. אין סיבה טובה להימנע מקביעה כי דמי הניהול המרביים יהיו מעתה בשיעור של 4% מההפקדות ו-0.3% לשנה מהיתרה הצבורה.
עד היום לא היתה למשקיעים בקופות הגמל של בתי ההשקעות כל בעיה לרכוש את ביטוחי הפטירה ואובדן כושר העבודה בחברות הביטוח. מעתה הם יעשו את הרכישה בתיווך בתי ההשקעות. אין כאן כל שינוי מהותי למשקיעים, אך בהחלט יש כאן אופציה להגדלת רווחים לבתי ההשקעות.
עד עתה הם קיבלו עמלות רק מקרנות הפנסיה ומבתי ההשקעות. מעתה הם יקבלו עמלות גם מחברות הביטוח - שיהיו מעתה 0.2% לשנה (במקום 0.25% מהצבירה) ו-2% מההפקדות (במקום 0%). במצב זה יגדלו רווחי הבנקים בתחום זה בשיעורים עצומים.
לקוח שבא להתייעץ עם הבנקים חושב שהוא לא משלם עבור הייעוץ, כי הבנק אינו גובה ממנו דבר. ואולם, בחתימתו הוא מאפשר לבנק לקבל את עמלת ההפצה הזו, והדבר פוגע בסיכוייו (של המבוטח) לקבל הנחות בקרן הפנסיה.
ראוי לציין כי העמדת בנק על תקן של יועץ בלתי תלוי היא בדיחה, הואיל והוא מקבל עמלת הפצה שכמוה כדמי עמלה שמקבל סוכן ביטוח. רק יועץ פנסיוני המתחייב כי אינו מקבל עמלת הפצה ראוי להיחשב לבלתי תלוי.
הדבר שינה את זכותו של העובד לבחור בחברה ובמוצר, שכן כאשר השיג הנחות בחברת ביטוח פנסיוני, הן היו מותנות בקשר שלו עם סוכן ביטוח שהגוף יקבע. מעתה יוכל העובד ליהנות מההנחות אם יתקשר עם סוכן ביטוח כלבבו.
ניתן לומר כי התיקון הזה בחוק – תיקון שהתבקש כהשלמה לכתוב בחוק עד כה – הוא השינוי המבורך היחידי.
הכותב הוא כלכלן ויועץ פנסיוני, מרצה במכללה החברתית כלכלית