במשרד הבריאות מציינים כי עלות יישום ההמלצות נאמדת בעשרות מיליוני שקלים לשנה, בפריסה רב שנתית. משרד הבריאות ומשרד האוצר נמצאים בימים אלו בדיונים במטרה להגיע להסכמה לגבי גודל התוספת ואופן המימון שלה, לאחר שהאוצר כבר הסכים לתוספת מיטות בפגיות. יש לציין כי בהסכם התלת שנתי בין משרד הבריאות ומשרד האוצר סוכם על תוספת של 200-300 מיטות בשנה, אך טרם הוגדר באילו מחלקות ובאילו בתי חולים.
הוועדה שדנה בנושא ציינה כי תקני הרופאים בפגיות לא עודכנו מאז 1985 ולכן ניתן למצוא בהן תפוסה של למעלה מ-100% אשפוז באופן קבוע. "תקן מיטות האשפוז בפגיות נקבע לפני שנים רבות והוא אינו תואם את צרכי האוכלוסייה והשיפור הטכנולוגי", נכתב בהמלצות הועדה. "בשל אי ההתאמה לצרכים, לעתים מזומנות נדרשת אף חריגה מתקן המיטות. בכך נוצרת מחוייבות לטיפול רפואי מוגבר, ללא גיבוי תקציבי מתאים. תפוסת המיטות בתקן בפגיות בשנת 2006 הייתה 159%".
בשל עובדה זו העירו חברי הועדה בהמלצותיהם כי "התשתיות המבניות שנסקרו אינן תואמות, בחלק מבתי החולים, לסטנדרטים המנחים כיום את תוכניות הבינוי של משרד הבריאות. כל אלו עשויים לפגוע באיכות הטיפול הניתן לפגים, כפי שבא לידי ביטוי בשיעור הזיהומים הגבוה מן הסטנדרט המקובל בעולם".
ברמה המעשית הכוונה היא לכך שיש צורך להרחיק את עריסות הפגים למרחק של שני מטרים האחת מהשנייה, אך בפועל כיום בחלק מהפגיות ישנו רווח של 60 ס"מ בלבד, מצב התורם להעברת זיהומים.
המלצה חשובה נוספת של הועדה נוגעת לתחום הטיפול הנמרץ בפגים. הוועדה ממליצה כי בכל בתי החולים תופעל יחידה לטיפול נמרץ ביילוד (לתינוקות עם סיבוכים קשים) ולטיפול מיוחד ביילוד. בנוסף היא ממליצה לבטל את היחידות שנקראות "טיפול המשכי ביילוד".
משרד הבריאות יגדיר גם תקן חדש, לפיו רופא אחד יהיה אחראי על 3.5 מיטות בטיפול נמרץ ביילוד ו-6.1 מיטות בטיפול מיוחד ביילוד. אחות אחת תהיה אחראית על 1.5 מיטות בטיפול נמרץ ו-4.5 מיטות בטיפול מיוחד ביילוד. כיום המצב הוא שאחות אחת מטפלת בעד שבע מיטות ואילו רופא אחד לעיתים אחראי על מחלקה שלמה של 22 מיטות.
בעמותת לה"ב (למען הפגים בישראל) ברכו על המלצות הוועדה, והביעו תקווה כי הן אכן ייושמו במלואן. "אנו מברכים על הוצאת הדו"ח החדש, המציג את אותם נתונים שהוצגו בדוחות הקודמים שהופקו ב-15 השנים האחרונות", נמסר מהעמותה. "אנו מקווים כי אנשי משרד הבריאות יראו לעצמם לחובה ליישם את מסקנות הדו"ח, מהם נובעת פגיעה קשה בשלומם של יותר מ- 10% מילדי ישראל.
"אנו קוראים למשרד הבריאות לנהוג כרגולטור ולכפות על מנהלי בתי החולים להעביר כספים שיועדו לפגיות מתיקון חוק שעבר ב-2004,
שמסתכמים במיליארדים רבים, וניתובם, כפי שקבע החוק, לפגיות. בנוסף, עלינו להזכיר כי הטיפול בפג לוקה בחסר גם לאחר שיחרורו מהפגייה ויש לפעול לתיקון המצב, הגורם נטל על המשפחות לפגים ובסופו של דבר גם על תקציב המדינה. אנו נמשיך לעקוב ולדרוש את הפעולות בהן יש לנקוט למען שלומם של האזרחים הקטנים באוכלוסיה ומזכירים כי איש אינו 'מבוטח' מפני פגות".
ד"ר מולי צנגן, חבר איגוד הנאונטולוגים ואחד החברים בוועדה ציין כי "עצם ההכרה במצוקה החריפה בתקני כוח האדם היא צעד קדימה ועל כך מגיעה ברכה למשרד הבריאות. אך אם תוספת התקנים לא תהיה חלק מ'עסקת חבילה', שתתמרץ רופאים צעירים להתמחות בנאונטולוגיה, התקנים יישארו לא מאויישים. יש צורך לשפר את סביבת העבודה של הרופאים, עם יותר כוננים ויותר תורנים. המלצות מנכ"ל משרד הבריאות הן רק תחילת הדרך. צריך שיהיה גם מי שישלם את עלותן".
