אני נשוי עם בת זוג נהדרת מכל הבחינות, כולל הסקס הכי טוב שחוויתי (וחוויתי לא מעט). שנינו בגיל העמידה, אשתי מלאת חיים ואהבה לסקס. אני עובד בחו"ל ומגיע הביתה פעם בשלושה חודשים. בגלל תרופות שאני לוקח, אין לי זיקפה טובה. לאשתי חסר הסקס. אחרי שיכנועים רבים מאוד הצלחתי להשפיע עליה לקנות ויברטור, היא מסתדרת עם זה טוב מאוד. אבל עדיין חסרים לה המגע והליטוף. הצעתי לה שתיפגש עם גברים אחרים, אבל היא לא מסכימה.
פתחתי לה תיבת אימייל, הכנסתי את הפרופיל שלה באתר והיו המון פניות. האם נהגתי נכון? האם להגיד לה שיש תיבה כזאת ושתתחיל להשתמש בה?
ראשית, הרשה לי להחמיא לך על הפתיחות ועל הנכונות שלך לאפשר לאשתך, הנהדרת מכל הבחינות, לקיים יחסי מין מחוץ לנישואים. ועכשיו מגיע האבל..... אבל, בזוגיות כמו בזוגיות, חשוב שלא להיות מוּנע מרגשות אשם, אלא מתוך רגישות והקשבה לצרכיה ולרצונותיה של בת הזוג שלך.
מבחינה חברתית, בעולם המערבי בגידה תוגדר כקיום יחסי מין מחוץ לקשר הזוגי. כל זוג מגדיר בגידה בקשר הזוגי באופן שונה. גם אם אתה נמצא זמן רב מחוץ לבית, מצב זה לא בהכרח מעורר באשתך חשק לקיים יחסים עם גברים אחרים.
לגבי שאלותיך: לדעתי הדבר הנכון היה לשתף אותה במחשבותיך ובכוונותיך ולקבל את הסכמתה. נכון שלא על הוויברטור לבדו יחיה האדם, ובטח שאשתו לא, אבל מרכישת צעצוע מין ועד לפתיחת פרופיל ותיבת דואר אלקטרוני, יש דרך די ארוכה.
זה עלול לפגוע מאוד באשתך. מצד אחד היא עלולה לחוות בגידה, בכך שלא שאלת אותה "ונתת" אותה לכל מאן דהוא, כאילו היתה חפץ. מצב שאולי נתפש על ידך כפעוט עלול להתדרדר כמו אפקט דומינו ולהשפיע בצורה של כרסום בביטחון העצמי שלה וערעור האמון בקשר בכלל ובקשר אינטימי בפרט.
אשתך עלולה לחשוב, אפילו אם אינה ממוצא פולני, שעצם זה שאתה מפרגן לה ליהנות בארץ, עשוי להעיד על כך שאתה חוגג בזמן שהייתך בחו"ל. כלומר, כל הנדיבות שלך היא בעצם כיסוי על רגשות אשם.
לגבי נושא התפקוד המיני שלך, הרפואה מציעה מגוון של תרופות, משחות וזריקות, שיוכלו לעזור לך להחזיר עטרה ליושנה, תרתי משמע. אם תפנה לרופא המשפחה שלך או לאורולוג המומחה בתפקוד מיני, תקבל מענה למצוקתך.
לסיכום, לספר או לא לספר? זה תלוי בטיב הקשר ביניכם ובאישיות של כל אחד מכם. בכל מקרה, בינתיים כדאי לך לטפל באיברך, כדי שתוכל לחזור ליהנות ממין יחד עם אשתך.
בהצלחה!