בדרך לשביתת ענק ברכבת? דבריו של שר התחבורה היום (א'), אשר מאיים לסגור את רכבת ישראל אלא אם תעבור רפורמה מקיפה בבטיחות ובשירות, מעוררים כצפוי תגובות קשות. בוועד העובדים בחרו להגיב באיום: "אם מתחת לכותרות בעניין הבטיחות ינסו לקדם הפרטה של החברה, לא ניתן לזה לעבור", כך מזהירה יו"ר הוועד, גילה אדרעי. גם בהסתדרות לא התעכבו, והכריזו מיידית על סכסוך עבודה. "ההסתדרות והעובדים מוכנים לאמץ כל תוכנית שתגביר את הבטיחות, אולם לא על חשבון העובדים", מבהיר יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי.
עובדי רכבת הגיבו לדברי כץ בכעס. "מה כבר יכול להשתנות?", שואל עובד רכבת ותיק בשיחה עם ynet. "הרי כל אלה שאחראים למצב של הרכבת נשארים בתפקידם. זו בדיוק אותה חבורה של חדלי-אישים שמנהלת את החברה בשנים האחרונות, ועכשיו פתאום הם צריכים לתת פתרונות. אז מה בדיוק הם יכולים לעשות?".

מה יעשו כל נוסעי הרכבת? (צילום: יואב גלזנר)
בהתייחסו לדברי השר, לפיהם על הנהלת הרכבת להכין את התוכנית בתיאום עם הוועד, אומר עובד רכבת כי "זו התחנפות טיפשית לוועד. אם צריך לעשות משהו בתחום הבטיחות, לא צריך בשביל זה את ועד העובדים. הוועד אמור הרי להתעסק רק בענייני עבודה ועובדים, ולא צריך את אישורו בשביל ענייני בטיחות".
"ומה יקרה בארבעת החודשים הקרובים, עד שתגובש התוכנית של הנהלת החברה?", שואל בכעס מקור בחברה. "דם הנוסעים יהיה הפקר? איפה כולם היו עד עכשיו? הרי אם ההנהלה הייתה יודעת לעשות את מה שצריך, היא כבר הייתה עושה אותו. אבל עובדה, הם לא עשו כלום".
לדברי הבכיר, כל תוכנית שתגבש כעת הרכבת צריכה לכלול התייחסות לשני היבטים עיקריים: תחזוקת הציוד הנייד ותפעול שוטף. "הבעיה כיום היא שמי שמחזיק את הבורג, לא יודע שמה שהוא עושה מסוכן. הטעויות אינן נעשות בכוונה תחילה. אבל את עניין התחזוקה אפשר לשפר באופן פשוט יחסית, על-ידי יצירת שותפות עם חברה בינלאומית".
יש לציין כי יצירת שותפות בינלאומית בעניין תחזוקה נמצאת כבר כיום בתוכנית העבודה של הרכבת, המתכננת לבצע את עבודות התחזוקה במאות קרונות חדשים באמצעות היצרנית - ולא על-ידי עובדי החברה. תוכנית זו מעוררת כעס רב בקרב ועד העובדים של החברה, ואף הובילה להכרזת סכסוך עבודה על-ידי ההסתדרות. לאור זאת, הכנסת שותף בינלאומי לפעילות התחזוקה של כל ציוד הרכבת אינה נראית סבירה.
בכל הנוגע לתפעול השוטף של החברה, אומר הבכיר כי "מצד אחד, צריך לכתוב מחדש את כל נוהלי ההפעלה, כך שלא יהיה בנמצא נוהלים משנות ה-50 - כפי שקורה היום. אבל לא סביר שזה יקרה בתוך ארבעה חודשים. בנוסף, יש גם את עניין המשמעת - חלק גדול מהבעיה כיום הוא שיש עובדים שפשוט לא מקיימים את הנהלים הקיימים, ועושים מה שהם רוצים. ואני לא מאמין שזה ישתנה בתוך ארבעה חודשים - במיוחד לאור העובדה שבפועל אין מנכ"ל".
"אנחנו נשמח לעזור למנכ"ל המשרד", ממשיכה אדרעי. "אנחנו תמיד מסבירים שעובדי החברה מבינים ברכבות יותר טוב מכל אחד אחר. אבל אם הם חושבים שצריך להוציא מידי העובדים את הטיפול בנושאים כמו תשתית ותחזוקה, ואם הם חושבים שכך יוכלו לגזור קופונים לחברים שלהם, זה לא יעבור".
בהתייחסה להנחיית כץ להתקין מצלמות וידאו בקטרים ובתאי הניהוג של רכבות, אומרת אדרעי כי "אם יוכח שזה באמת יכול לשפר את הבטיחות, אני לא מתנגדת לזה. אבל צריך להיות ברור שאנחנו לא נאפשר פגיעה במעמדם של העובדים".
אולם, יש גם מי שסבור כי רק אם אכן תיושם תוכנית שכזו, יוכל שר התחבורה לאכוף את מרותו על עובדי הרכבת. "בסופו של דבר, זה יהיה המבחן האמיתי של כץ - האם הוא פוליטיקאי, או שהוא שר התחבורה", אומר בכיר בענף התחבורה. "יש כאן מסר חשוב לוועד, לפיו אם הם לא ילכו לקראת שינוי - תהיה לכך משמעות כבדה".
לדברי הבכיר, "אין ספק שכל תוכנית לתחבורה חלופית שיגבש המשרד לא תוכל לתת פתרון טוב לנוסעי הרכבת, אבל היא תוכל 'ליישר' את הוועד. אם הם (הוועד, ש.ה) ידעו שיש להם אלטרנטיבה, הם ישברו".