גובה: 1.70 מ'
משקל בשיא: 112 ק"ג
משקל היום: 73 ק"ג
כבר בגיל עשר קבעה רופאת הילדים שאני זקוקה לדיאטה, ובהמשך הקילוגרמים העודפים רק הצטברו.
בשירות הצבאי נפצעתי ברגליי כתוצאה מהפצצה אווירית בתעלת סואץ במלחמת יום כיפור, והייתי מרותקת לכיסא גלגלים במשך חמש שנים.
מאוחר יותר שימשתי כשליחה של הסוכנות היהודית בדרום אפריקה, והחשיפה למזון לא מוכר, הגעגועים וקשיי ההתאקלמות באו לידי ביטוי באכילה מופרזת. מובן שנוספו לכך גם הלידות, המתחים היומיומיים וחוסר הפעילות הגופנית.
הרופא שטיפל בי כשהייתי מרותקת לכיסא גלגלים הבהיר לי חד משמעית שאם אני רוצה לעמוד על רגליי שוב, עלי לרדת במשקל. הצטרפתי לשומרי משקל והתמדתי בדיאטה. השלתי 39 ק"ג מיותרים, ולאט-לאט שבתי לעמוד על רגליי.
בזכות ההישגים בדיאטה אף ייצגתי את ישראל בתחרות מרזים בינלאומית, והוכשרתי להדריך קבוצות הרזיה. מאוחר יותר התחלתי לרכוב על אופני יד לנכים, וכיום אני משתתפת במרתונים בארץ ובעולם.
לאורך השנים התרופפה השמירה על המשקל והעליתי קילו פה וקילו שם, עד שהצטברו עשרה קילוגרמים מיותרים. לפני שנה נרשמתי שוב לשומרי משקל, ולאט אך בהתמדה הגעתי למשקל הרצוי. לאחרונה, בכל יום שישי אני מעבירה ב-Home Made "בוקר של תזונה", עבור מי שרוצה לרזות או לבשל בריא.

"מזון עניים". ענת אחרי הדיאטה (צילום: אסף אמברם לסטודיו דן לב)
אני משתדלת להיצמד למזון הבסיסי ("מזון של עניים") כמו עדשים, קטניות, פירות, ירקות וגבינות, ומפחיתה במזונות מתועשים ככל האפשר.
הארוחה העיקרית שלי היא בערב: מרק, סלט עשיר המכיל ירקות בכל הצבעים עם מעט שמן זית, וכתוספת – חביתה, אורז או מנת קטניות.
באימונים האינטנסיביים שלפני כל מרתון הגוף שלי צורך יותר פחמימות, ולכן אני משתדלת לבחור מזונות המבוססים על קמח מלא כי הם משביעים לאורך זמן.
אני מתאמנת שלוש פעמים בשבוע: רכיבה למשך כשעה וחצי, שחייה וצעידה לחיזוק הזוגיות. המוטו שלי בחיים הוא: כמעט הכל ניתן להחלפה, אבל הגוף - לא. לכן חשוב לשמור עליו היטב.