כולסטרול: שומנים טובים, שומנים רעים - המלצות

רמות גבוהות של כולסטרול "רע" גורמות לחסימה של כלי הדם המובילים אל הלב, ולבסוף להתקף לב. תזונה עשירה בשומנים בריאים והימנעות משומנים מזיקים יכולה לסייע בהפחתת הכולסטרול ובעצירת אותם תהליכים. הדיאטן הקליני ד"ר נסטור ליפובצקי מסביר

הכולסטרול הוא מרכיב עיקרי בבניית החסימה העלולה להיווצר בכלי הדם שמובילים אל הלב, וזו גם הסיבה לכך שחשוב לשמור על רמה נמוכה שלו בדם, או להוריד אותו כשיש בכך צורך. במקרה שרמות הכולסטרול נשארות גבוהות עלולה להיווצר, בסופו של דבר, חסימה של כלי הדם המובילה לאוטם בשריר הלב או מה שמכונה בצורה המוכרת יותר התקף לב.

 

רוצים לדעת עוד? בקרו בערוץ הכולסטרול שלנו

 

כיצד נגרם התקף לב?

• שלב הדלקתיות: התהליך המוביל להתקף לב הוא מורכב. קודם כל מתרחשת פגיעה בשכבת כלי הדם הנקראת אנדוטל (השכבה שבמגע עם נוזל הדם). במצב זה האנדוטל לא מתפקד בצורה תקינה. הפגיעה יכולה להיות קשורה למספר מצבים שהגוף עובר: גיל, רמות כולסטרול גבוהות בדם, סכרת, יתר לחץ דם ועישון. ברגע שהאנדוטל פגוע, תאים לבנים נעים אל מקום ההתרחשות ויוצרים דלקת במקום.

 

• שלב החימצוניות: באותו הזמן מתרחש תהליך נוסף. הבועה שמובילה בתוכה את הכולסטרול, LDL (זהו הכולסטרול שידוע ככולסטרול הרע), עוברת שינוי בעקבות התקפה של חומרים בשם רדיקלים חופשיים. אלו הם חומרים שנוצרים בגוף יתר על המידה עקב עישון, לחץ ותופעות אחרות. חומרים אלו תוקפים בגוף חלבונים שונים, חומר גנטי וגם את בועת ה-LDL, כך שהחומרים שבתוכה עוברים חמצון. במצב זה בועת ה-LDL מוכנה ל"היקשר" למקום, מה שמהווה את הבסיס לחסימה בכלי הדם. מקום זה הולך וגדל, עד שנוצרת חסימה משמעותית בכלי הדם.

 

• שלב הקרישתיות: בשלב זה נוצר רובד אשר תופס חלק נכבד של החלל הפנימי של כלי הדם. מצב זה מעודד מאורעות קרישתיים של נדידה והדבקות חומרי קרישה (טסיות דם). 

 

השילוב של של שלושת השלבים הללו גורם ליצירת רובד לא יציב שעלול, בשלב מסוים, לעבור שבירה. במצב זה כל החומרים הדלקתיים שבתוכו יוצאים אל זרם הדם ונוצר קריש (טרומבוס), שחוסם סופית את כלי הדם. אם החסימה חלקית אז יופיעו כאבים בחזה בעקבות אספקה חלקית של חמצן אל שריר הלב. אבל אם החסימה מלאה, לא יגיע דם (ואיתו חמצן) אל שריר הלב ויווצר פצע בשריר הלב, הקרוי אוטם או התקף לב.

 

כיצד משפיעה התזונה? 

מכאן שלכולסטרול תפקיד חשוב אך חלקי ביצירת האוטם. נהוג לחשוב שתפקיד התזונה הוא רק להוריד את רמות הכולסטרול ושומני הדם, אבל לתזונה תפקיד חשוב מזה. המזון שאנחנו אוכלים משפיע על כל אחד ואחד מהשלבים הגורמים להתקף לב.

שמן זית. אחד השומנים ה"טובים" (צילום: shutterstock) 

 

• השומנים במזון

ההשפעה העיקרית של המזון על אותם שלושה שלבים היא באמצעות השומנים השונים שבמזון. לא כל השומנים גורמים לנזק. ישנם גם שומנים בריאים, שהגוף זקוק להם.

 

השומנים המזיקים הם שומנים מן החי (שומן מבשר, גבינות, שמנת, קצפת וחמאה), שהם שומנים רווים, מוקשים בטמפרטורת החדר, ושומני טרנס (בעיקר בדברי מאפה), שהם שומנים מן הצומח שעברו תהליך תעשייתי שהפך אותם למוקשים חלקית.

 

השומנים הבריאים הם שומנים מן הצומח, ומחלקים אותם לשלושה סוגים. סוג אחד אלו השומנים החד-בלתי רויים, שעדיפים יותר ונמצאים בשמן זית, אבוקדו, טחינה, שמן קנולה ושקדים. הסוג השני אלו הם השומנים הרב-בלתי רויים מסוג אומגה 6, שמאוד נפוצים בטבע בשמן תירס, סויה, חריע, חמניות, אגוזים ועופות (כיוון שעופות ניזונים מגרעינים). הסוג השלישי אלו הם השומנים הרב-בלתי רוויים מסוג אומגה 3 או שמן דגים, שנמצאים בדגי הים הצפוני אך גם בצומח בשמן פשתן, אגוזי המלך ושמן קנולה.

 

חשוב להבין שאין מוצר שמכיל 100% שומן רווי או בלתי רווי. כך, למשל, שמן זית מכיל 76% שומן חד בלתי רווי יחד עם 10% שומן רב בלתי רווי ו-14% שומן רווי. מפני שרוב השומן שבתוכו הינו חד בלתי רווי, אנחנו מתייחסים אליו כאל כזה. החמאה, לעומת זאת, מורכבת מ-48% שומן רווי, כמות מאוד גדולה במושגים של שומן רווי, ולכן שייכת לשומנים המזיקים.

 

שומנים מן החי (רוויים) וטרנס (שומן שעבר תהליך תעשייתי) מעלים את רמות הכולסטרול. השומנים הבריאים, חד ורב בלתי רווים, מורידים את רמות הכולסטרול. שמן דגים אומגה 3 מוריד את רמות שומני הדם. יתר על כן, ידוע שדיאטה עשירה בשומן, ששמה דגש בעיקר על שומנים בריאים ודלה בשומנים מזיקים, טובה יותר לשיפור הכולסטרול ושומני הדם מאשר דיאטה דלת שומנים ועשירה בפחמימות.

 

כיצד משפיעים השומנים במזון על התהליך המוביל להתקף לב?

• השפעה על החמצוניות: דיאטה דלת שומן רווי, השומן המזיק שמקורו מן החי, מפחיתה את תהליך החמצון שגורמים הרדיקלים החופשיים. דיאטה עשירה בשומן חד-בלתי רווי (אחד מהשומנים הבריאים הנמצא בשמן זית, קנולה, טחינה, אבוקדו, שקדים ואגוזי פקאן) עדיפה, כיוון שהיא גורמת לפחות חמצון מדיאטה עשירה בשומן רב-בלתי רווי מסוג אומגה 6 (הנמצא בשמן תירס, חריע, חמניות ואגוזי המלך) או מסוג אומגה 3 (שמן דגים). הסיבה לכך נעוצה בעובדה ששומן חד-בלתי רווי עמיד בפני חמצון, לעומת שומן רב-בלתי רווי, שהינו השומן הקלאסי שעובר חמצון.

דג סלמון. עשיר באומגה 3 (צילום: shutterstock)

 

• השפעה על הדלקתיות: שומן רווי (מן החי) ושומן טרנס (בדברי מאפה) מגבירים את הדלקתיות, אך שומן מסוג אומגה 3 (דגים ים צפוניים) מפחית אותה. למעשה, מחקרים תזונתיים הראו שדיאטה ים תיכונית, המורכבת מכמות גדולה של שומן חד- בלתי רווי (כמו שמן זית), עם שומן מסוג אומגה 3 (דגים ים צפוניים) ודלה בשומנים מזיקים, מפחיתה דלקתיות בצורה משמעותית מאוד.

 

• השפעה על הקרישתיות: שומן רווי (מהחי) מעודד קרישתיות בעוד שאומגה 3 (שמן דגים) מגן מפני תהליך הקרישתיות.

 

מכאן ניתן להסיק כי הדיאטה המומלצת למניעת מחלות לב צריכה להיות מורכבת בעיקר משומנים חד-בלתי רויים, שהם שמן זית, קנולה, אגוזים, שקדים וטחינה, שומן מסוג אומגה 3 שמקורו בדגים מהים הצפוני, עם נגיעה של שומנים מסוג אומגה 6, שממילא נמצאים בשפע בתזונה הישראלית. בנוסף, יש להימנע עד כמה שניתן משומנים מן החי ומשומן מסוג טרנס. בדרך זו ניתן לא רק להוריד את רמות הכולסטרול, אלא להגיע למטרה חשובה עוד יותר, והיא להימנע מחמצון, דלקת וקרישתיות, אותם תהליכים שגורמים לאוטם שריר הלב.

 

הכותב הוא דיאטן קליני ומומחה לרפואה מונעת. מפתח "דוקטור נסטור", שיטה מדעית מתקדמת להרזיה, תזונה נכונה, ספורט ובריאות