המצרים איבדו שליטה בסיני

מעבר רפיח נפתח אחרי ארבע שנים, והעזתים חוגגים. המצרים אמנם לא שולטים בצפון סיני כמו בימי מובארק, אבל מבחינת ישראל, המהלך אינו צריך להדאיג יותר מדי. אולי אפילו להיפך

פתיחת מעבר רפיח כשלעצמה אינה מעלה ואינה מורידה הרבה בכל מה שקשור לביטחון ישראל או לסוגיית גלעד שליט. גם לפני שהמועצה הצבאית העליונה במצרים הכריזה על פתיחת המעבר שישה ימים בשבוע, עברו בו כ-160 אלף איש בשנה. רובם אזרחים עזתים מהשורה, אך גם אנשי ארגונים בינלאומיים ופעילים מדיניים של חמאס וארגוני טרור אחרים.

 

פעילי טרור, נשק, וסחורות עוברים ממילא ללא הפרעה בכל כמות וגודל במנהרות - וימשיכו לעבור שם גם אחרי פתיחת מעבר רפיח. לכן, אם חמאס ירצה להבריח את גלעד שליט לסיני או למצרים לא תהיה לו בעיה. להגבלה המצרית, שבאמצעותה מנסה קהיר להרגיע את ישראל, על מעבר סחורות ופעילי טרור מוכרים במעבר רפיח אין משמעות. מי שצריך ורוצה ימשיך לעבור ולהעביר מטען במנהרות.

 

מה שבאמת צריך להדאיג את ישראל בתחום הביטחוני אינו קשור למעבר רפיח דווקא, אלא לעובדה שכוחות הביטחון המצרים איבדו שליטה בסיני - מה שמקל היום על פעילי טרור ומטעני טרור שהגיעו לסיני בדרך זו או אחרת, להיכנס רצועה, או לצאת ממנה, דרך המנהרות. כך שלדרישה המצרית שגברים מגיל 18-40 יצטיידו באישור כניסה למצרים כדי שיוכלו לעבור, אין כמעט משמעות מבחינתנו.

שוטר במעבר רפיח. הפתיחה משרתת אינטרס מצרי (צילום: AFP) 

 

גם האיסור על פעילי טרור איסלמיסטי להיכנס למצרים דרך מעבר רפיח אינה משנה דבר. היא אולי משרתת אינטרס מצרי, אך אינה משפיעה על יכולות ארגוני הטרור לשנע פעילים, נשק וכסף לרצועה וממנה - ולהוציא לפועל פיגועים מסיני. יכולות אלה גברו מאד אחרי המהפכה במצרים, שבה איבדו כוחות הביטחון המצרים את השליטה בסיני.

 

לגיטימציה לחמאס

סיבה נוספת לדאגה בישראל היא האקט המדיני הגלום בעצם פתיחת מעבר רפיח, כשמעברו האחד מפקחים נציגים רשמיים של מצרים על היוצאים והנכנסים, ומעברו האחר נציגי חמאס. מהלך זה מהווה הכרה דה-פקטו בלגיטימיות של שלטון חמאס ברצועה. זהו ניצחון מדיני ברור לחמאס ופתח להענקת לגיטימיות בינלאומית לארגון.

 

אחרי שחמאס השתלט בהפיכה אלימה על הרצועה, ביקש מובארק באמצעות סגירה חלקית של מעבר רפיח להבהיר לחמאס כי הוא אינו רואה בו שלטון לגיטימי ברצועה וכדי ללחוץ עליו להחזיר את הרשות הפלסטינית למעבר רפיח ולרצועה כולה כגורם שלטוני חוקי. מסיבה זו גם דרשו המצרים שתושבי עזה העוברים במעבר רפיח יצטיידו באישור מצרי לכניסה או ליציאה מהרצועה.

עוברים במעבר רפיח (צילום: EPA) 

 

כל זה היה יעיל במידת מה כל עוד היו מתחת לציר פילדלפי כמה עשרות מנהרות פרימיטיביות וצרות שלא אפשרו מעבר סחורות ואנשים בגודל ובכמות משמעותיים. אלא שבינתיים שיכללו הפלסטינים את שיטות החפירה ואת שיטות המעבר במנהרות פילדלפי מבלי שצה"ל היה שם להפריע להם. גם התפתח מנגנון שלם מסועף ומתוחכם שתיווך בין הלקוחות לבעלי המנהרות ואפשר את המעבר לכל מי שהפרוטה מצויה בכיסו.

 

מאות המנהרות בגדלים ובסוגים שונים שחפרו הפלסטינים מאז 2005 מתחת לציר פילדלפי בין רפיח המצרית לרפיח העזתית אפשרו להם להעביר מסיני לעזה אנשים, סחורות ונשק מכל סוג מין וגודל. בכלל זה, פעילי טרור שיצאו לאיראן או חזרו ממנה, רקטות, טילי נ"ט ונ"מ וכן חומרי חבלה וכסף. תעשיית המנהרות ששגשגה ותפחה, פרנסה אלפי אנשים וחלק ניכר מרווחיה מימנו את חמאס. כך שעצם הסגירה החלקית של מעבר רפיח כמעט שלא שינתה דבר בתחום יכולות הטרור לקבל סיוע מבחוץ.

 

אך חמאס וארגוני הטרור העזתים האחרים התקשו להוציא ולהכניס אנשים וכסף בקצב ובכמות הרצויים להם. לא בגלל שמעבר רפיח היה סגור בפניהם, אלא מפני שלכוחות הביטחון המצרים הייתה בתקופת מובארק שליטה טובה יחסית בצפון סיני והם רדפו אחרי פעילי הטרור ועצרו אותם כשהגיעו דרך המנהרות לסיני או לקהיר. מי שכן סבל מסגירת מעבר רפיח היה העזתי הפשוט שידו לא השיגה לשלם את דמי המעבר היקרים במנהרות ואשר התקשה להיכנס למצרים ללא ויזה.

 

לכן המשיך חמאס לדרוש את פתיחת המעבר ללא הגבלה בעיקר כדי להקל על סבל השכבות הרחבות ומעוטות ההכנסה באוכלוסייה שחיו בהסגר ישראלי-מצרי שבודד אותם מהעולם החיצון. כל זה כאמור הוא נחלת העבר. אם נעשה מאזן רווח והפסד מנקודת ראות ישראלית של פתיחת מעבר רפיח אפשר לציין נקודות לחיוב ולשלילה.

 

היבטים שליליים:

• שלטון חמאס קיבל לגיטימציה והכרה מדיניים מהמשטר החדש-ישן במצרים, כאתנן על הסכמתו לפיוס (שעדיין לא קרם עור וגידים) בין הארגון האסלמיסטי לפתח והרשות הפלסטינית. הכרה זו סוללת את דרכו של הארגון לקבל לגיטימציה בינלאומית.
• חמאס וארגוני הטרור האחרים יוכלו להכניס ביתר קלות פעילים ונשק קל (מה שנכנס למזוודה גדולת ממדים) לרצועה וגם להוציאם לאימונים ולהצטיידות באיראן ובמקומות אחרים. פעילי טרור עזתים יוכלו לצאת ביתר קלות לבצע יוזמות פיגוע מסיני.
• מעבר קל ברפיח יאפשר לפעילי ג'יהאד עולמי להגיע לרצועה ביתר קלות ובמספרים גדולים מבעבר. מה שעלול לגרום להגברת הפעילות הטרוריסטית מהרצועה נגד ישראל. לא רק נגדנו, אלא גם נגד חמאס הנמצא בקונפליקט עם קבוצות הג'יהאד העולמי. לכן, סביר להניח שחמאס יעשה כל שביכולתו למזער את התופעה באמצעות שליטתו בצד החמאסי של מעבר רפיח.
• פתיחת מעבר רפיח יאפשר לאחים המוסלמים במצרים קשר טוב יותר עם חמאס וגם יקל על יוזמות לקיים מצעדי המונים לא חמושים משותפים למצרים ופלסטינים לעבר גדר המערכת עם ישראל.

 

היבטים חיוביים:

• העובדה שתושבי הרצועה יכולים לצאת מהרצועה ולהיכנס אליה דרך מעבר גבול מצרי מוסדר משחררת במידה מסוימת את ישראל מהאחריות לגורלם. היא גם מושכת את השטיח האידיאולוגי מתחת טיעוני הארגונים והפעילים הפרו-פלסטינים הדורשים מישראל להסיר את המצור על עזה. גם מי שטוען כי צריך להסיר את הסגר הימי על עזה, יאלץ להכיר בעובדה כי ניתן לפרוק ולייצא סחורות לגיטימיות מעזה ואליה - וגם אנשים - ללא הפרעה בנמל אל-עריש המרוחק קילומטרים ספורים מהרצועה. לתשומת לבם של מארגני "משטי החופש" למיניהם.
• המעבר החופשי יחסית במעבר רפיח יעודד קשר טוב יותר ומגעים אישיים הדוקים בין ההנהגה המדינית הקיצונית של חמאס היושבת כיום בדמשק לבין ההנהגה העזתית המתונה יותר. היעדר מגעים בלתי אמצעיים בין ההנהגות הללו כיום מגביר את העוינות ואת המחלוקות בין פלגי הארגון ומקשיח את עמדות ההנהגה החיצונית.
• לעובדה זו עשויה להיות השלכה לטובה גם על סיכויי המו"מ על עסקה לשחרור גלעד שליט. צריך לזכור בהקשר זה גם את העובדה שהנהגות חמאס חייבות כעת מחווה למועצה הצבאית העליונה במצרים שהורתה על פתיחת מעבר רפיח. אנשי מועצה זו, ובראשם שר המודיעין, חידשו לאחרונה את מעורבותם בעניין שליט ויש להניח שינסו לנצל את השפעתם לריכוך עמדות הגורמים הקיצוניים בחמאס, ובראשם מפקד הזרוע הצבאית מוחמד ג'עברי וחאלד משעל התומך בעמדותיו.
• פתיחת מעבר רפיח אינה משנה הרבה בתחום היכולות של ארגוני
  הטרור העזתים לשנע אמצעי לחימה ואנשים לרצועה, אך היא בהחלט מייצרת קשר הדוק יותר מדיני ואנושי בין מצרים לתושבי הרצועה. מכאן קצרה יותר הדרך ללקיחת אחריות מצרית על הרצועה. מה שהיה חלומם של ראשי ממשלה רבים בישראל ובראשם אריאל שרון.
• המשטר הנוכחי במצרים השתדל להרגיע את חששות ישראל ולתאם עמה את מהלכיו לפני פתיחת המעבר. מה שמצביע על כוונה מצרית ברורה שלא לשבור את הכלים עם ישראל ועם ארה"ב התומכת בה.

 

קשה כעת לחזות באיזה מידה יתממשו החששות והתקוות בישראל כתוצאה מפתיחת מעבר רפיח, אך ברור למדי כי עצם המהלך המצרי אינו צריך להדאיג אותנו יתר על המידה. אולי אפילו להיפך.