חילונים - החרדים החדשים

טקסים יש, קוד לבוש יש, סקרנות ורצון ללמוד על השונה - אין. בעוד החרדים הולכים ונפתחים, החילונים הם שהופכים לחרדים האמיתיים. חרדים לחילוניותם

המון זמן חלמתי לעשות שבת שכזאת. להפגיש את חבריי החרדים והחילונים סביב שולחן שבת אחד. והנה, בשבת האחרונה התגשם החלום – הרחק מירושלים ומהמחאה. לאחר הקידוש, הזמירות וארבע המנות, תוך מלחמה עיקשת בפיסטוקים הסגורים, וכטוב ליבנו ביין ובוודקה "רד בול", פתחנו במשחק הטריוויה: "הכר את האחר", במהלכו נבחנו המסובים זה על אורח חייו ועולמו של האחר.

 

• הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים

 

משום מה, נבחרתי למנחה השעשועון ולשופט גם יחד. ייתכן כי באמת סמכו עלי, ואולי סתם לא היה להם נעים ממני, המארח. בלובנה של חולצת השבת שלי, אני נשבע שהשתדלתי מאוד להיות אובייקטיבי. כצפוי, החרדים ניצחו בנוקאאוט את חבריי החילונים.

 

החרדים נפתחים, החילונים לא

השעשועון יצר אווירה טובה ומבודחת - אבל המסובין באותו הלילה בפאתי בני ברק, יצאו עם המון

נקודות למחשבה. העובדות ידועות: בשנים האחרונות חל שינוי, שלא לומר פתיחות מבורכת בחברה החרדית, ביחס להשתלבות בהווי החיים הישראלי - הן בפעילות ליצירת מקומות עבודה לחרדים אצל אחיהם החילונים, והן בוועידות עסקים מרשימות בשיתוף גורמים חילונים, ובניסיון השתלבות בצבא ובשירות האזרחי.

 

דוגמאות יש לרוב, ואולי הבולטת שבהן היא מחאת הקוטג' הידועה, שהסתברה כהצלחה חוצת מגזרים, וכעדות לאותה התפקחות מדוברת. תשאלו את עורכי אתרי האינטרנט החרדים, המדווחים על למעלה מ-50 אלף גולשים ביום (ומספרם עולה בהתמדה), וזאת בחברה שהתייחסה לאינטרנט כאל מוקצה, וחלקה עדיין מחרים אותו. אותם חרדים שגולשים ברשת, נכנסים לאתרים נוספים – מלבד אלה החרדים, ונחשפים (אף אם בעל כורחם) לחיי התרבות הישראליים.

 

ואתם, ספרו לי על חילוני שגלש לאחרונה לאתרי האינטרנט החרדיים (מבלי לנקוב בשמו של אברי גלעד), ותשאלו אותו באותה ההזדמנות גם מי זה מרדכי בן דוד.

 

לא יוצאים מהבועה

במצב שנוצר כיום, מתעורר החשש כי בעוד החרדים הולכים ונפתחים, החילונים הם שהפכו

לחרדים האמיתיים. חרדים לחילוניותם. גם הציבור החילוני סיגל לעצמו במהלך השנים "טקסי דת" מקודשים משלהם: טקסי העצמאות, המשואות, הזיכרון, העמידה בצפירה. אלה לצד פרמיירות והשקות, מופעי קיץ ועוד.

 

הבליינים התל-אביבים מהדרים בטקסים שונים: ליין ראשון ישראלי, ליין שבת בחתול והכלב, רביעי בקלרה ושישי בצהריים בקפה שיינקין. וכמו, להבדיל, בהווי בית הכנסת – לתל-אביבי המצוי יש את הפאב שאליו נכנסים, ומולו עוד 20 פאבים שכף רגלו לא תדרוך בהם לעולם. גם לא ביום ההולדת של הרזידנט עופר ניסים. ועוד לא דיברנו על קוד הלבוש. כן, יש כזה.

 

פגשתי בחיי גם לא מעט תל-אביבים מאוד נאורים, שהזכירו לי במקצת את תושבי בתי אונגרין בירושלים, לאחר שהודו כי הם משתדלים שלא להדרים מהסנטר (דיזינגוף), משום שיש להם את עבודה, הקפה ו-AM PM ליד הבית, אז למה להם לצאת מהבועה?

 

בואו לעשות שבת

טקסים יש, קוד לבוש יש, סקרנות ורצון ללמוד על השונה - אין. תל אביב האהובה, מאה שערים מאחורייך, ותחשבי על זה.

 

אז בואו לעשות שבת. לא כדי לחזור בתשובה, חלילה, אלא כדי להכיר ולקבל מושג מינימאלי. קריאת כיוון לפתיחות בציבור הכללי, לפחות כמו זו שישנה בציבור החרדי. בואו להכיר את האנשים, את אורח החיים - בכיתות רגליים של ממש, ובשיחות עמוקות, ובפתיחות לשיח בתקשורת החרדית הפתוחה לכול. לא מתוך סטיגמות ודעות קדומות, ולא מתוך ספרים וסרטים. אני מבטיח לכם שתגלו עולם מרתק, עשיר ותרבותי.

 

ואל תספרו לי על השוליים הקיצוניים של אוטובוסים נפרדים והפגנות אלימות. שוליים יש בכול מגזר, גם בחילוני. בואו תעשו שבת. אני שוב פותח שולחן, והשעשועון יהיה יותר מאתגר, אבל גם הפרסים יהיו בהתאם, וכולכם מוזמנים. רק עשו טובה, תביאו את הדגים. שלי יוצאים, משום מה, מאוד מלוחים.