הרמטכ"ל גנץ התייחס לנושא בסקירתו החודשית בפני חברי וועדת חוץ וביטחון בקריה בתל אביב, וציין כי "אנחנו נציג את כל הצרכים אל מול האתגרים. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון את התקופה בה אנו נמצאים, בה האיומים הופכים למשמעותיים יותר, ולא נוכל לוותר על המיומנות והמוכנות שלנו. אי אפשר להתפשר על כך".
ואם אכן תידרש מערכת הביטחון להדק את החגורה? לדברי רא"ל גנץ, הקיצוץ לא יבוא על חשבון ההכשרה והתרגול של לובשי המדים: "אסור להגיע למצב שהכוחות לא מתאמנים".
הרמטכ"ל סיפר עוד כי בכוונתו לשים דגש בתוכנית הרב-שנתית של צה"ל על חיזוק יכולות המודיעין, "כדי להתגבר על תקופת חוסר הוודאות שעומדת לפנינו. עלינו לפרוץ את היכולות בתחום המחשוב הטכנולוגי כדי לנצל את כל היתרונות של הדור הצעיר, הן בתחום ההגנתי והן בתחומים אחרים".
בדיון תודרכו חברי הוועדה גם על הערכות צה"ל לאירועי ספטמבר: "קיים פוטנציאל של עימות", הודה רא"ל גנץ, "הצפי הוא שמספר אלפים יפעלו במחאה לא אלימה, שתתקדם לאזורי החיכוך בגדר או בהתנחלויות. צה"ל לא יוכל לסכן את היישובים במקרים כאלו".
לדברי הרמטכ"ל, במסגרת ההכנות למהומות אפשרויות, "יצאנו בתהליך רכישה מאוד משמעותי של אמצעים מיוחדים לטיפול בהפרות סדר ואנו מקדישים זמן ויכולות בתחום איסוף המודיעין, בכל מה שקשור בניתוח וצפייה של אירועים שנבנים בפייסבוק וברשת".
לצד סקירת האיומים ותוכניות הרכש, עלה בדיון בקריה גם נושא הגיוס לצה"ל. ראש אגף כוח האדם, האלוף אורנה ברביבאי, הציגה בפני חברי הוועדה נתונים לפיהם בשנה האחרונה לא התגייסו לצה"ל 41.5 אחוז מהנשים היהודיות. זאת, בעוד שב-1992 עמד שיעור הלא מתגייסות על 30.7 אחוז "בלבד".
יתרה מכך, לדברי האלוף ברביבאי, הצפי הוא שב-2020 יעלה מספר הצעירות שלא עולות על מדים ל-45.5 אחוז. ביחס לגברים, הנתונים הצביעו כי רבע מהצעירים בגיל גיוס לא התייצבו בבקו"ם – 13 אחוז מתוכם על סמך הסדר "תורתם אמונתם". באגף כוח האדם מעריכים גם כי בעוד תשע שנים יגיע שיעור הלא מתגייסים מקרב הגברים ל-26.5 אחוז.
Read this article in English