150 אלף איש דרשו: דיור, חינוך ובריאות לכולם

איש לא חלם על מפגן כוח אדיר שכזה - יותר מ-150 אלף איש יצאו לרחובות והעבירו מסר חריף לממשלה. את הדרישות ניסחו מארגני מחאת האוהלים על הבמה ברחבת מוזיאון תל-אביב: בנייה ציבורית ופיקוח על שכר דירה; חינוך ציבורי חינם מגיל אפס; שכר ההולם את הוצאות המחייה ובריאות בחינם לכל אזרח.

אחרי שספגו ביקורת על אי הצבת דרישות ברורות, ניצלו מובילי המחאה החברתית את עצרת הענק בתל-אביב כדי לפרוס את משנתם. גם אחרי שהעצרת התפזרה ברחבת מוזיאון תל-אביב, צעדו אלפים וחסמו את רחוב אבן גבירול המרכזי במשך הלילה. הם שרו וקראו לשינוי: "העם דורש צדק חברתי" ו-"התשובה להפרטה - מ-ה-פ-כ-ה".

אם כל המחאות - הסיקור המלא ב-ynet

• פרשנות: צרות במאהל של נתניהו
• עיר בלי הפסקה - גם במחאה: רבבות ברחובות
• גרוסמן: העם נאמן למדינה, המדינה לא נאמנה
• הר געש חברתי: 10,000 איש צעדו בחיפה
• גם הערבים יצאו לרחוב: "צריך ממשלה חדשה"
• כמו בארגנטינה: "גם שם הפילו הנהגה ככה"
  

מדברים על המאבק - בפורום מחאת האוהלים

במהלך העצרת קראו מובילי המחאה "הון, שלטון, עולם תחתון", והכריזו כי לא יוותרו עד שדרישותיהם ימולאו. "אנו מתנגדים לחוק הוד"לים בכל תוקף. דיור ציבורי זו לא מילה גסה", אמרה דפני ליף. "אין כאן מקום לטריקים ולשליפות מהירות. תחליפו תקליט ותתחילו לעבוד עבורנו".

אביב גפן עם המפגינים בירושלים (צילום: גיל יוחנן) 

"שבועיים חלפו ונראה שרק סביב שולחן הממשלה יש כמה אנשים שלא מבינים", היא המשיכה, "אלו סימפטומים של שבר עמוק ומסוכן שפשט בחברה. החזירות והאגואיזם היו לסממנים הבולטים של הישראליות אבל עכשיו ראינו שיש גם ישראליות אחרת. הגענו לומר לנבחרי הציבור שלמדינה יש אחריות כלפי אזרחיה".

ליף ציינה כי המהפכה הזו היא מהפכה של תודעה, "שגורמת לכולם להבין שמגיע לנו יותר. מותר להם לדרוש מהממשלה יותר, שזה לא פינוק לעמוד על הזכויות. אנחנו לא רוצים להחליף את הממשלה אלא יותר מזה - להחליף את כללי המשחק. שירותים חברתיים הם זכויות ולא סחורות. אנחנו מדברים על בית, הם על נדל"ן".

כ-80 אלף איש בעצרת בתל אביב. "מותר לדרוש יותר" (צילום: בן קלמר)

יונתן לוי התמקד בסוגיית החינוך ואמר כי "בית ספר הוא לא בית עסק. ממשלות ישראל לדורותיהן התפרקו לחלוטין מהחובה שלהן כלפי דור העתיד. אנחנו תובעים מערכת חינוך ציבורית ושוויונית בפריפריה ובמרכז. היום רק הורים בעלי יכולת מסוגלים לקנות חינוך טוב לילדיהם. אנחנו דורשים חינוך ציבורי חינם מגיל אפס וסיוע בלימודים אקדמיים למי שזקוק לכך. מערכת החינוך בוגדת בתפקידה - במקום ליצור שוויון הזדמנויות, היא משמרת את הפערים בין השכבות השונות".

דיירי האוהלים בנתניה נכנסו להתרענן במזרקה (צילום: עידו ארז) 

באחרונה הצטרפו גם הרופאים השובתים למאהלי המחאה, וראשי המחאה לא שכחו אותם. סתיו שפיר אמרה בנאומה: "מי חשב שבשנת 2011 ניאלץ להילחם על זכויות בסיסיות כמו שירותי רפואה נאותים? איך הייתם קוראים למדינה שבה חלק מהאוכלוסייה זוכה לשירותי רפואה מתקדמים, בזמן שכל היתר מופקרים? מה הייתם חושבים על מדינה שבה המקום שבו אדם מתגורר קובע את תוחלת חייו?

"אנחנו מזדהים עם מאבק הרופאים הצודק, ודורשים תוספת של מיטות, כוח אדם ומכשור", המשיכה שפיר. "המדינה משקיעה כל-כך הרבה בביטחון, אבל מתעלמת מכמות האנשים שמתים מדי שנה מחוסר תקנים, ממחסור בתרופות או משחיקה סתמית". היא קראה ליו"ר ההסתדרות הרפואית, השובת רעב מול משרד הממשלה, "תפסיק, כי המהפכה כבר כאן".

בחיפה ציפו ל-1,500 איש - הגיעו 10,000 (צילום: אבישג שאר ישוב)

מארגני המחאה האשימו את המדינה בהשתמטות שיטתית ממתן שירותי רווחה בסיסיים. "היא זו שצריכה לדאוג לשלום האזרחים, ובמיוחד לאלה שתפקידם הוא לשמור עלינו. לא ייתכן שעובדים סוציאליים יזדקקו בעצמם לעובדים סוציאליים. אנחנו קוראים לדאוג בהקדם להם, וכן לשוטרים, למורים, לכבאים ועוד. שירותי רווחה הם לא מכשול שעומד בדרכו של השוק החופשי, הם מה שמאפשר לו לשגשג".

המחאה מול בית ראש הממשלה בירושלים (צילום: גיל יוחנן) 

קודם לכן נשאה דברים בעצרת בתל-אביב יוזמת "צעדת העגלות", עו"ד שלי דביר, שאמרה: "אי אפשר להתעלם מכך שכל כך הרבה הורים יצאו לרחוב, עשו מעשה וצעדו איתנו. זו צעקה של אנשים שרוצים לראות תמורה כספית על המסים שהם משלמים. המחאה הזאת היא בעד ישראל האזרחית. אדוני ראש הממשלה - אתה הכתובת עבורנו כיוון שאתה נושא בתפקיד".

"דורשים את המדינה שלנו בחזרה"

מפגן הכוח של אזרחי ישראל התפרס על פני יותר מ-10 מוקדים. בירושלים יצאו לרחובות יותר מ-10,000 איש שתקפו בחריפות את ניסיונות הפילוג של ראש הממשלה ואת המדיניות החברתית שלו. הסופר דויד גרוסמן אמר בשולי העצרת כי "המכנה המשותף הוא שקבוצה גדולה של אנשים שלא טוב להם יוצאים ביחד לרחוב כי הם יודעים שיכול להיות טוב. האנשים נאמנים למדינה אבל המדינה לא נאמנה להם". בתום העצרת, הבהירו המארגנים: "זו רק ההתחלה, המאבק יהיה ארוך וממושך, ולא נפסיק עד שנשיג את כל דרישותינו".

מחאה? חגיגה. ההפגנה הערב באשדוד (צילום: אבי רוקח)

בחיפה ציפו המארגנים ל-1,500 מפגינים בלבד, והופתעו כשגם שם התייצבו כ-10,000 בני אדם ל"מסע אלונקות" בשדרות מוריה. "אנחנו דורשים את המדינה שלנו בחזרה", קרא נציג הנוער העובד והלומד, גיא גולדשטיין, "אנחנו רוצים לקרוא לילד שלנו בשמו - מדינת רווחה. אנחנו קוראים להפסקת ההפרטה. המדינה לא מקולקלת, מה שמקולקל כאן הוא המצפן המוסרי של מנהיגיה".

"זו מחאה של הפריפריה, של הערים הגדולות, זה מאבק של העם - לא ימין ולא שמאל. כל מי שנמצא פה הוא חלק מההיסטוריה", אמר בועז גרדוס, ממובילי המאבק, בעצרת בבאר שבע, בה השתתפו כ-3,000 בני אדם. "מהנגב תצא הבשורה - כולנו מאוחדים ורוצים לחיות בכבוד. אחרי שבועיים באוהל זה

מחזק לראות כל כך הרבה אנשים. אנחנו נישאר כאן ונמשיך למחות יום ולילה עד שנחיה בכבוד".

גם במגזר הערבי לא נותרו אדישים למחאה ויצאו להפגין בבקה אל-גרבייה ובנצרת. "זאת ממשלה של הפרטה שהעומד בראשה לא יודע לענות על דרישות הציבור ולא קשור למצוקה האמיתית בכל התחומים", אמר ל-ynet ח"כ ראלב מג'אדלה, שצעד לצדם. "הממשלה הזו צריכה לחלוף מהעולם, ובמקומה צריכה לקום ממשלה חדשה שתיקח אחריות על אזרחיה. אם המצב יימשך באותו צורה, אנו נראה עוד מחאה אלימה, בה אף אחד לא רוצה".