ניצול בחסות החוק: כך מופקרים עובדי הקבלן

העסקה עקיפה של עובדים הפכה לתופעה כואבת בישראל. מאות אלפי בני אדם שיוצאים בבוקר מהבית, הם לא יותר מסחורה של חברה שמוכרת את שירותם לחברה אחרת. זו חגיגה בה כולם מרוויחים, פרט לעובד עצמו. כך פועלת השיטה

איום השביתה של ההסתדרות קשור ל"עובדי הקבלן", אך מי הם אותם עובדים ועל מה נלחמים עבורם? בואו ונכיר, אחת ולתמיד, את מוסד ה"קבלנות", ונבין מדוע נהוג להגדירו כ"שוק עבדים". בדיווחים שונים בתקשורת נטען כי בין 5% ל-20% מהעובדים במשק הם עובדי קבלן. במקומות מסוימים המספר מוערך ב-350 אלף עובדים, ובין לבין נזרקים סתם מספרים שונים ללא שום אסמכתא ראויה.

 

• ישראל סולחת: אפשר לנצל עובדי קבלן 5 פעמים
• "כמו סחורה, דורכים עליך". סיפורם של עובדי קבלן

 

מתברר שלממשלת ישראל, המעסיקה הגדולה של רבים מעובדי הקבלן במדינה, אין נתונים מדויקים בנושא מספרם, ואולי זה בדיוק שורש הבעיה של מבנה ההעסקה המסורבל הנ"ל.

 

בניגוד לסברה הרווחת, עובדי קבלן הם לא רק מנקים ומאבטחים. כיום גם רבים מקרב העובדים הסוציאליים, מורים, מתכנתי מחשבים, עובדי דואר ישראל, עובדי משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות, רשות שדות התעופה, בנקים שונים ואפילו חלק מעובדי חברת החשמל - הם עובדי "קבלן" בצורה כלשהי.

 

יו"ר מפלגת העבודה ח"כ שלי יחימוביץ' מספרת כי "בתחנת הכוח רוטנברג מועסקים 80 עובדים שעובדים בפחם, בחום של 60 מעלות, בלי נשמיות, כי מתקמצנים על נשמיות, וכדי לחסוך בעלויות הורידו להם תשלום על חצי שעה מקלחת שהם חייבים אחרי עבודה בפחם יום שלם. עבדים, עבדים לכל דבר. אין מדינה במערב שמעסיקה כמות כל כך מטורפת של עובדי קבלן, אנחנו הגענו לשיא עולמי".

 

לא מכירים את המעסיק האמיתי

מהו בדיוק אופן ההעסקה של עובדי הקבלן, ולמה ההסתדרות יוצאת כנגדו? מדובר באנשים שאינם מועסקים באופן ישיר, בסגנון המוכר לנו, של מעסיק ועובד, שעובד בעסק של המעסיק. עובדי קבלן מועסקים למעשה בשיטה משולשת: הם עובדים של קבלן שירות או חברת כח אדם (נעמוד על ההבדלים בהמשך), אבל בפועל, הם לא עובדים אצל אותו קבלן או חברת כח אדם, אלא במשרד או עסק של מישהו אחר, שהוא המעסיק שלהם בפועל.

 

דהיינו, הקבלן הציב אותם כעובדים אצל הלקוח שלו, ובכל בוקר הם הולכים לעבוד אצל אותו לקוח, או אצל לקוחות מזדמנים של הקבלן, תלוי בסוג ה"קבלנות". יכול להיות שמדובר במאבטחת שהוצבה בכניסה לכל-בו, או במנקה שהוצב במשרד רואי חשבון. בשני המקרים, למרות שהכל-בו או משרד הרו"ח, הוא מקום העבודה של אותם עובדים, הם לא באמת נמנים על עובדיו. אמנם הכל-בו, או המשרד, הוא המעסיק בפועל, אך את

 

המשכורת הם מקבלים מהקבלן, ואילו הקבלן מצידו, אינו באמת מכיר אותם: הוא לא רואה אותם בבוקר כשהם באים לעבודה, הוא לא מברך אותם בניד ראש, וגם לא באמת יודע מה הם עושים שם. הקבלן, או יותר נכון מחלקת הנהלת החשבונות שלו, "מכירה" רק את פרטיו האישיים של העובד המופיעים בכרטסת שלו.

 

זהו, בגדול, מבנה ההעסקה הקבלני, והכה מסורבל. לפני שנמשיך, יש להבין: בתוך כל הקבוצה הגדולה שנחשבת כ"עובדי קבלן", יש חלוקה חשובה: לעובדי "קבלני שירות", ולעובדי חברת כח אדם.

 

קומבינת 9 החודשים

נתחיל מהאחרונים: עובדי חברת כח אדם. עובדים אלו מוצבים על ידי חברות כח האדם בחברות וגופים שונים. תנאי העסקתם של אותם עובדים הוסדרו זה מכבר בהסכם קיבוצי שנחתם עם הסתדרות העובדים, ושם הוענקו להם תנאים סוציאליים משופרים, כגון ימי חופשה ומחלה נוספים, הסדר פנסיה ועוד.

 

מעבר לכך: על עובדי חברות כח אדם מגן החוק ששמו "חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם". חוק זה קובע בסעיף 12 א' המפורסם שלו, כי עובד חברת כח אדם ייקלט, לאחר 9 חודשי עבודה, כעובד מן המניין בחברה בה הוא מועסק. הכוונה של הסעיף היתה להביא לקליטת עובדי כח אדם כעובדים מן המניין, מתוך אמונה שמעסיק, המרוצה מעבודתו של העובד שנטמע במפעלו, לא ירצה להיפרד ממנו אחרי 9 חודשים, והוא ייאלץ להופכו לעובד מן המניין.

 

בפועל, מעסיקים רבים עדיין נמנעים מלקלוט את העובדים לאחר 9 חודשים: חלקם בוחרים לפטרם אחרי 9 חודשים, במקום לקלוט אותם. הפיטורים המהירים מונעים מהעובד לצבור ותק במקום, מונעים את זכותו לפיצויי פיטורים, שקמה רק בתום שנת העסקה, ומונעים את רציפות העבודה שעובדים כה רבים מייחלים לה.

 

מעסיקים אחרים "מקמבנים" את המערכת על ידי העברת העובד לחברת כח אדם אחרת ל-9 חודשים נוספים ועוד כהנה התחכמויות. כך נוצר מצב אבסורדי, שעובד כח אדם יכול למצוא עצמו עובד באותה חברת כח אדם שנים רבות, אך הוא לעולם לא יצבור ותק וזכויות אצל מעסיק אחד.

 

חשש תמידי מפיטורים

ומיהם "קבלני השירותים"? כאן מדובר על "קבלנות" אמיתית: חברות אלו מספקות למפעלים/עסקים שירותי ניקיון, שמירה או אבטחה. על חברות אלו, ועובדיהן, לא חל חוק קבלני כח אדם. זו נחשבת ל"קבוצה החלשה" של עובדי הקבלן. "קבלן השירותים" מציב את עובדיו במקומות עבודה שונים, ההצבה הינה לעיתים קבועה, ולעיתים ארעית, וכאמור, החוקים המגנים על עובדי חברות כח האדם לא חלים על אותם עובדים.

 

הם חיים בחשש תמידי מפיטורים, שכרם זעום וזכויותיהם כמעט שאינן קיימות. הקבלן דורש מהם מכסה מסוימת ורמת ביצוע מסוימת, והם יודעים שאם לא יעמדו בה, הם פשוט לא יוצבו למחרת במפעל או בחברה. יש להם אלף תחליפים. וכמובן שאין להם כל אפשרות לשוטח את טענותיהם בפני מעסיקם בפועל, שיכול להיות אדם חביב ונעים, כי מי ש"קובע" לגביהם, הוא אך ורק הקבלן.

 

עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם: לשם מה הסרבול? למה שהעובד לא יעבוד פשוט ישירות במשרד, או בכל-בו? ולשאלה זו יש תשובה אחת בלבד: כסף. השיקול הכלכלי, שוב, הוא שהביא ליצירת מבנה העסקה זה, ש"מפנק" גם את הקבלן, וגם את המעסיק בפועל.

 

חברת הקבלן מקבלת מהמעסיק תשלום בגין העובד. מתוך תשלום זה היא מפרישה לעובד את שכר עבודתו, ואת ההפרש, בין הסכום שקיבלה לסכום שהיא משלמת – משאירה אצלה, כ"עמלת השמה".

 

מאחר ומדובר בהעסקה "קבלנית", דהיינו בכמויות של עובדים, למעסיק אפשרות מיקוח גדולה מול הקבלן, והוא "משיג" ממנו מחיר ממש נמוך בגין העובדים. כך נוצר מצב שהסכום שהמעסיק משלם לקבלן נמוך לאין שיעור מהנהוג במשק, באותו תפקיד (שהרי אחרת, לא ישתלם לו לעבוד עם הקבלן). ומתוך מחיר נמוך זה, עוד "נחתכת" עמלת ההשמה שמקבל הקבלן. העובד עצמו מקבל בגין עבודתו שכר מינימום, במקרה הטוב, ותנאים סוציאליים מינימליים בלבד.

 

הזכויות המינימליות על פי החוק

למעסיק גם הרבה יותר קל להתנהל עם כח אדם "קבלני": הוא יכול לפטר עובדים מבלי שוועד העובדים יתערב בדבר, ואין לו כל מחויבות כלפי רווחתם/קידומם/שביעות רצונם של אותם עובדים. ניתן לראות כי שני הגופים המעסיקים את העובד חוגגים, ועל גבו של מי נחגגת החגיגה? נחשו.

 

לעובד המועסק על ידי חברה קבלנית, אין בדרך כלל כל סיבה או תמריץ לאופן ההעסקה הזה. ראשית, כאשר מי שמשלם לך משכורת הוא לא מי שרואה אותך בבוקר ומבקר את עבודתך, המו"מ על השכר כמעט בלתי קיים. אתה מקבל, כעובד קבלן, את הזכויות המינימליות המגיעות לך לפי חוק וזהו. אין מגע אישי בין המעסיק לעובד ואין כל קשר בין שביעות הרצון מעבודתך, לבין יכולתך לדרוש העלאת שכר, למשל.

 

כמו כן, כעובד קבלן במפעל, אתה מתהלך כנתין שזכויותיו פחותות: עובדי המפעל, וביניהם שכנך לחדר או הקולגה שלך שעובדת באותה דרגה בדיוק, זוכים להטבות ולזכויות יתר כתוצאה מפעילות וועד העובדים שלהם, וזאת החל מתלושים לחג ועד להגנה בעת פיטורים. לעומת זאת אתה, כעובד קבלן, לא זכאי לאותן הטבות והגנות, כי כאמור אינך נחשב כעובד מן המניין.

 

לסיכום, אם יש לכם איזושהי אפשרות לבחור בין הצבה כעובד קבלן או כעובד מן המניין, דרשו לעמוד בצד הנכון של המתרס. אם לא, יש רק לקוות שהמשא ומתן הנוכחי ישנה את פני הדברים. בהצלחה.

 

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

 

למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il

 

למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא: http://www.koloved.net