ממשלת ישראל אישרה היום (א') פה אחד שורה של המלצות מתוך פרק יוקר המחיה של ועדת טרכטנברג. מספר סעיפים בפרק אושרו וייכנסו לתוקף בטווח הזמן הקרוב וישפיעו על מחירם של מוצרים בסיסיים. מספר נוסף של סעיפים עדיין טעון אישור ומספר סעיפים שאושרו, יובילו כעת למסלול חדש של דיוני ועדות, מחקרים ותהליכי אישור במוקדי קבלת ההחלטות.
מה אושר וישפיע באופן מיידי? מה אושר ויוביל להמשך דיונים? ומה עדיין לא אושר?
ניתן לחלק את סעיפי פרק יוקר המחייה של ועדת טרכטנברג לשלושה סוגים: סעיפים שממליצים להגדיר מחדש את מחירם של מוצרים מסוימים, סעיפים שממליצים ליזום מהלכים שיגבירו תחרות בנקודות שבהן זוהה כשל שוק שגורם להתייקרויות וסעיפים שממליצים על צעדים ארוכי טווח שיגבירו את כושר ההרתעה והפעולה של אותם גופים ממשלתיים שמפקחים על התחרות ועל המחירים בשוק.
התיקון יאפשר לממשלה, למשל, להחליט שלחברה אחת אין זכות להחזיק שלושה סניפים בעיר ממוצעת בארץ, אם אין סניפים של חברה מתחרה באותה עיר. על חברה זו יוטל למכור את הסניפים הנוספים שלה לחברות המתחרות כדי לאפשר להן להתחרות בה.
בנוסף, התיקון יאפשר לממונה לאסור על הסכמי בלעדיות הדדית בין קמעונאים ליצרנים. כך למשל, רשת שיווק גדולה לא תוכל לחתום על הסכם עם יצרן של מוצר מבוקש, לפיו היצרן מוכר את המוצר שלו רק בסניפי הרשת, ובתמורה הרשת לא רוכשת מוצרים דומים ממתחריו.
יש לציין כי בוועדת טרכטנברג ראו בהמלצות אלה את גולת הכותרת של פרק יוקר המחייה שכן הן יוצרות מציאות חדשה של מערכת אכיפה יעילה וסמכותית, שמטרתה המוצהרת היא להגן על הצרכן ממצבים שבהם היעדר תחרות הופך אותו ל"לקוח שבוי".
בתחום גברת התחרות, אישרה הממשלה שורה של צעדים שמטרתם להפחית את מחיר הדלק. ראשית, הורתה הממשלה על האצת הקמתן של 40 תחנות דלק קטנות באזורים שבהם אין תחרות. הקמת תחנת דלק בישראל היא תהליך יקר ומסובך שאורך זמן רב, בשל דרישות המשרד להגנת הסביבה, בעיקר. התהליך המורכב והארוך מהווה חסם שלא מאפשר לחברות דלק קטנות להיכנס לאזורים מסוימים שבהם אין תחרות ולהציע מחיר נמוך יותר.
ההחלטה שאושרה תיצור מסלול מזורז לחברות קטנות (כאלה שיש להן פחות מ-10% נתח שוק) להקמת סניפים באזורים שבהם אין תחרות. כמו כן, יוטלו מגבלות על הסדרים כובלים בין זכיינים לבין חברות דלק.
החלטה חשובה נוספת שתיכנס לתהליך יישום מיידי, היא ההחלטה על הקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה. כיום, נושא התחבורה נמצא באחריות בלעדית של משרד התחבורה ורשויות מקומיות נמנעות מליזום צעדים מרחיקי לכת בתחום זה, שכן עלויות הביצוע גבוהות והרווח הפוליטי הוא ארוך טווח וייתכן שלא ייקצר בימיו של ראש הרשות המכהן.
ההמלצה שאושרה תהפוך את הרשויות המקומיות לגורם בעל סמכות מוחלטת כמעט בביצוע שיפורים במבנה התחבורה בשטחי הרשות. משרד התחבורה יישאר גורם המתווה מדיניות ומקצה תקציבים מיוחדים.
מוצר נוסף שמחירו המפוקח עשוי להשתנות הוא המלט, שמהווה מרכיב חשוב בעלות הדירות בארץ ושאספקתו נמצאת בידי המונופול של חברת נשר, שבשליטת תאגיד אי. די. בי. של נוחי דנקנר. הנוסחה שקובעת את מחיר המלט המפוקח תעודכן מיידית כך שמחירו צפוי לרדת בשבועות הקרובים. גוף מקצועי מחו"ל יבדוק את הנוסחה הקיימת ויגיש את המלצותיו לוועדת המחירים הבין-משרדית של האוצר והתמ"ת.
כמו כן, המליצה הוועדה על הקמתן של שלוש ועדות ממשלתיות להגברת התחרות בענפים חשובים במיוחד: ועדה לבחינת התחרות בתחום הקצאת מסופים בנמלים, ועדה לבחינת שוק הרכב וועדה לבחינת התחרות בין הבנקים.
הוועדה הבין-משרדית לבחינת שוק הרכב כבר פועלת; הוועדה של בנק ישראל לבחינת ענף הבנקים מונתה ותחל לפעול בימים אלה; וועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שתבחן את תכנון מסופי הנמל העתידיים ותקבע כיצד להקצות שטחי פריקה והעמסה באופן שלא יפלה יבואנים בענפים שבהם נדרש יבוא בשל היעדר תחרות, תמונה בקרוב.