הוועדה התבקשה לאשר את ההפחתה במסגרת תקנות של שר התקשורת, ודחתה אותן. התקנות נובעות מהחלטה של ועדת גרונאו לעידוד התחרות בשוק התקשורת בהפחתה מדורגת של התמלוגים. המדינה דחתה את ההחלטה אולם בג"ץ, בעתירה של חברות התקשורת, אילץ אותה ליישם את ההפחתה, "אלא אם יחול שינוי במצב הכלכלי של המשק".
גפני לא התעלם מפסיקת בג"ץ אלא נאחז בה. "הלא כעת ברור שמצב המשק השתנה בעקבות המחאה החברתית", אמר. "הצרכים החברתיים גדלו, ומכאן שאין זה הזמן להפחית תמלוגים לחברות שעושות הון רב ממשאב שהמדינה מעניקה להן".
גפני הדגיש: "ועדת הכספים אישרה בחוק ששינסקי את העלאת התמלוגים על חברות הגז והנפט, למרות התנגדותן בטענה של כפל מס. כאן נראה לנו שנעשית אפליה לטובת חברות התקשורת. אם האוצר טוען שאין לו כסף לצרכים חיוניים, כמו הפחתת תעריפי המים לנכים, לא נוותר לו על הכנסה למדינה בסדר גודל כה גבוה".
עופר מרגלית מאגף התקציבים אמר ש"האוצר היה הראשון שדחה את ההחלטה להפחית את התמלוגים, אבל פסיקת בג"צ מחייבת אותו. מוהאנד נאסר ממשרד התקשורת, הסביר כי "ועדת גרונאו הגיעה למסקנה שחברות התקשורת מגלגלות את נטל התמלוגים על הצרכנים, כדי להקטין את העלויות שעליהן לספוג". לדבריו, הפחתת התמלוגים ב-2012 נועדה לעמוד על 1.75% מהכנסות החברות החייבות במס עד 0% ב-2013.
גפני זימן את פרופ' גרונאו לדיון נוסף כדי לשמוע ממנו את ההיגיון שבוויתור על תמלוגי התקשורת. "לא נראה לנו שהצרכנים ירוויחו מההפחתה. אם המדינה מוותרת על הכנסה של מאות מיליוני שקלים אחרי שהעלתה את תמלוגי הגז והנפט, כנראה שיש לה מספיק כסף, ואם זה המצב, שתפעיל קודם את חוק חינוך חובה חינם או צרכים חברתיים שועדת הכספים תדרוש".