תרגול למתיחת השרירים נפוץ מאוד בקרב העוסקים בפעילות גופנית: החל מספורטאים מקצועיים שמבצעים אותו כחלק משגרת האימונים, ועד אלה שמתרגלים גמישות בשיעורי יוגה, פילאטיס, וכו.'
בניגוד לפופולריות של תרגול המתיחות והאמונות לגבי סגולותיו, ההשפעות המיטיבות של המתיחות עדיין לא ברורות. אחת הסיבות לחילוקי הדעות היא שהמושג "מתיחה של שריר" כולל למעשה שני סוגי תרגול שונים. האחד הנו תרגול מתיחות בליסטיות, שמבוצעות בעיקר על ידי ספורטאים כחלק מחימום לפני אימון או תחרות.
מתאמנים לבד? היכנסו לחדר כושר מקוון
קראו עוד על מתיחות לפני אימון:
מדובר במתיחות שמבוצעות בקצב מהיר מספר רב של פעמים; התרגול האחר הוא המתיחות הסטטיות, המוכרות יותר. מדובר במתיחות איטיות, שכוללת הישארות בשיא תחושת המתיחה של השריר לפרק זמן של עד דקה.
מתברר שכל סוג מתיחה משפיע באופן שונה על תפקוד השרירים בזמן התרגול ולאחריו.
בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים ששפכו אור על השפעתם של שני סוגי המתיחות. מהמחקרים מתברר כי לעיתים ההשפעה האמיתית של תרגול המתיחות אינה תואמת את תחושת המתאמנים ואת אמונותיהם לגבי יעילות התרגול.
בואו נעשה סדר בהנחות שלנו לגבי מתיחות:
נכון. שני סוגי אימון המתיחות, הן הפסיביות והן הבליסטיות, משפרים את טווח התנועה במפרקים ומאריכים את השרירים משום שהם מפחיתים את הנוקשות של הגידים ושל הרקמה הפסיבית של השרירים.
בנוסף, המתיחה הסטטית מפחיתה את הפעילות העצבית של השרירים, כך שהם הופכים למעשה לרפויים יותר.
לא נכון. בכמה מחקרים לא נמצא שמתיחות, משני הסוגים, מפחיתות את כאבי השרירים לאחר אימון, ולא משנה אם נמתחתם לפני האימון או אחריו.
נכון חלקית. נמצא שאימון מתיחות משני הסוגים לא הפחית את שיעור הפציעות הטראומתיות, כגון מתיחה או קרע של הרצועות או חבלה במפרקים, שמתרחשים לאחר תנועה לא נכונה או נפילה.
אבל לאחרונה התברר שביצוע מתיחות סטטיות לפני האימון גורם לירידה בשכיחות הפציעות בגידים ובשרירים. לדוגמה: ביצוע מתיחות לגיד אכילס הפחית את שיעור הדלקות בגידים באזור כף הרגל בקרב אנשים שהתחילו להתאמן בריצה.
לא נכון. לכל שריר יש אורך מסוים שבו הוא יכול להפיק את הכוח הגדול ביותר. סביב האורך הזה פועלים מפרקי גופנו ביום-יום. לדוגמה: גובה מדרגה נקבע על פי הזווית שבה השריר בקדמת הירך יכול להפיק את מירב הכוח.
ככל שנאריך את השריר מעבר לטווח האופטימלי, הוא למעשה יאבד מכוחו. לכן שרירים ארוכים יותר אינם חזקים יותר.
לא נכון. בשנים האחרונות מתברר שביצוע מתיחה סטטית למשך כדקה גורם בטווח המיידי דווקא לירידה בכוח השריר. הסיבה: שיפור באלסטיות של המרכיבים הפסיביים גורם לאובדן חלק מכוח הכיווץ של השריר.
מתיחות פסיביות למשך זמן קצר יותר - לא יותר מ30- שניות, או מתיחות בליסטיות, לא השפיעו כלל על היכולת לפתח כוח.
נכון חלקית. לאימון מתיחות ישנן שתי השפעות. השפעה מיידית: בזמן המתיחה של השריר מופעלים חיישנים בשריר, אשר בתגובה למתיחה מעלים מעט את לחץ הדם ואת קצב הלב.
השפעה מתמשכת: בקרב מתאמנים שנהנים מתחושת המתיחה של השרירים, וגם מהעובדה שאימוני המתיחות הסטטיים מבוצעים בצורה איטית ורגועה לאורך זמן, נגרמת ירידה בהפרשת הורמונים שמגבירים את לחץ הדם. לכן, לאחר אימון מתיחות מתרחשת לרוב ירידה בקצב הלב ובלחץ הדם.
נכון. ביצוע מתיחות סטטיות לפרק זמן מעל דקה, גורם לשיפור האלסטיות של הגידים ותורם להחזרה של המבנה המכני התקין של הגיד. המתיחה מהווה חלק חשוב מטיפול בדלקות גידים כרוניות.
את המתיחות מומלץ לבצע כשלוש פעמים ביום, כאמור, למשך יותר מדקה.
מומלץ לבצע אותן לאחר חימום נכון, אז הטמפרטורה של השרירים עולה. לדוגמה: לאחר פעילות גופנית קצרה, אז הנוקשות בשרירים ובמפרקים יורדת ותרגול המתיחות יעיל יותר. רצוי לא לבצע את המתיחות ללא חימום מקדים.
כפי שציינו קודם, לסובלים מדלקות גידים מומלץ לבצע מתיחות סטטיות למפרק הרלוונטי לפרק זמן ארוך יותר, לפחות שלוש פעמים ביום.
הכותב הוא פיזיולוג ופיזיותרפיסט, מכון פיזיולייף בהרצליה לפיזיותרפיה וכושר אישי.