דו"ח: הספקיות הישראליות מגבילות שיתוף קבצים

7,801 בדיקות שנעשו על ספקיות האינטרנט הישראליות מוכיח: ספקיות האינטרנט מונעות מכם לשתף קבצים ביטורנט. משרד התקשורת: אם יש חריגות, הספקיות ידרשו לשנות את הפרקטיקה

דו"ח בינלאומי קובע שספקיות האינטרנט הישראליות בזק בינלאומי, נטוויז'ן, וסמייל מאטות את הרשת בשיתוף קבצים בשימוש ביטורנט. הרשת משמשת לשיתוף, בין השאר פיראטי, של סרטים, מוזיקה, תוכניות טלוויזיה ותוכנות. רשת טורנט משמשת גם להפצת תוכן לגיטימי כמו מערכת ההפעלה אובונטו או חבילת היישומים המשרדיים אופן אופיס.

  

עוד ב-ynet מחשבים:

• אתר חדש: מיילים שמשמידים את עצמם

מדד הפופולריות ברשת

ממשק תמונות חדש לפייסבוק

 

הן בודקות מה העברתם

בדו"ח, שפורסם באוקטובר האחרון, נבדקו ספקיות אינטרנט מרחבי העולם, כולל מישראל, בין השנים 2008 ו-2010. על ספקיות בישראל נעשו 7,801 בדיקות במהלך השנתיים הללו, ונמצא כי ספקיות האינטרנט השתמשו בטכנולוגית DPI (או Deep Packet Inspection), שיטת ניטור מתקדמת, הבוחנת את כל התקשורת העוברת, למשל, מהמחשב שלכם לספקית, ובוחרת מתוכה מידע שנראה לה חשוד. המידע החשוד יכול להמחק, לקבל עדיפות נמוכה יחסית למידע אחר, ואפילו להגיע משובש. ניטור כזה יכול לשמש ספקיות כדי להפטר מווירוסים, מדואר זבל, או ממתקפות של האקרים. הוא גם יכול לשמש ספקיות כדי לטייב את השירות שהן נותנות לגולשים – אבל הוא משמש גם לצנזורת רשת. לצנזורה הזו יש כמה פנים: במשטרים רודניים משתמשים ב-DPI כדי לרגל אחרי אזרחים וכדי להעלים מעיניהם מידע. בחברות מסחריות משתמשים ב-DPI כדי לשבש תקשורת זוללת רוחב פס ויקרה, לרוב על חשבון המשתמשים וללא ידיעתם.

 

דמיינו שהדואר היה שולח לכם חבילות ומכתבים יומיים-שלושה אחרי שהם נשלחו, אבל אילו היו רואים חבילה שיש בתוכה תקליטורי DVD, הם היו מעכבים את המשלוח והייתם מקבלים אותם רק כעבור שבוע או שבועיים. שימוש בטכנולוגיה כזאת, אם אכן נעשה, מאפשר לספקיות האינטרנט להפחית את העומס על האינטרנט. זאת כדי להקל על כלל הגולשים אבל גם על הספקיות עצמן שבעצמן משלמות על שימוש בכבלים וחיבורים של ישראל אל העולם.

 

השימוש ב-DPI פוגע בגולשים ובנייטרליות הרשת - עקרון שקובע שאין להעדיף סוג אחר של מידע על פני אחר בעת הגלישה. חלק מספקיות האינטרנט גם מגבילות את נפח הגלישה בחבילה שלהן - כלומר מאפשרות להוריד עד נפח מסוים בכל חודש - בלי קשר אם מדובר בשיתוף קבצים, צפיה בסרטים, שליחת קבצים גדולים או גיבוי המחשב.

 

איך נערכה הבדיקה?

הבדיקות נעשו בחלקן על ידי גולשים באמצעות כלי בשם גלסנוסט, שמדמה שיתוף קבצים ומאפשר לכל אחד לבדוק הגבלות במחשבו הביתי. ב-2009 פרסמנו תחקיר משלנו, שהתבסס על שימוש בגלסנוסט בשיתוף הגולשים, ובו התברר כי שתיים מספקיות האינטרנט הישראליות מגבילות שימוש בשיתוף קבצים. נטוויז'ן וסמייל הכחישו אז את ההגבלה, ואילו בזק בינלאומי אמרה, "אנו שמחים כי גם תוצאות בדיקת ynet מעידות על חווית הגלישה הטובה לה זוכים לקוחותינו". כעת היא מצטרפת להכחשה של סמייל ונטוויז'ן.

 

משקלול של הנתונים שערכו באיגוד האינטרנט עלה כי בנטוויז`ן נמצאה חסימה בכ-58.6% מהבדיקות (מתוך 2,721), בסמייל 012 בכ-39.5% מהבדיקות (מתוך 1,249) ובבזק בינלאומי בכ-33.8% מהבדיקות (מתוך 3,381).

 

 

 

 

 

תגובות

מבזק בינלאומי נמסר כי החברה "מקדמת ניטראליות רשת ואינה מתערבת בתכנים אליהם גולשים לקוחותיה, אינה חוסמת פורטים, אפליקציות או כל תעבורה אחרת העוברת על גבי רשת האינטרנט."

 

מ-012 סמייל נמסר, "החברה מאמינה בעיקרון הבסיסי של רשת חופשית, ועל כן אינה מתערבת בתכנים המועברים ברשת או חוסמת גישה לאיזשהו אתר בעולם, ואף מתחייבת לכך."

 

מ-013 נטויז'ן נמסר בתגובה שהחברה "013 נטוויז'ן מקפידה לשמור על נייטרליות הרשת ופועלת על פי דרישות החוק והנחיות משרד התקשורת."

 

ממשרד התקשורת נמסר, "אם ישנן חריגות מהוראות הרשיון של החברות הן תידרשנה לשנות את הפרקטיקה הנהוגה".

 

 

אביב מזרחי ויהונתן זילבר סייעו בהכנת הכתבה