עוד בערוץ היהדות - קראו:
"לא יצאתי מ'כוכב נולד'", כך ברלין. "השירה שלי לא מתיימרת להיות יפה". היא מתקנת מיד ומבהירה שהיא רוצה לשיר יפה, "אך היופי הוא לא העניין המרכזי. אני לא חושבת שהגרון שלי מפיק את הצליל היפה, אלא הלב שלי".
כמי שמנסה להקפיד על קוצה של הלכה, היא מבקשת שלא להתפשר, אך גם לא להחמיר אם אין צורך. כך נולד אלבום המיועד לכל תחנות הרדיו בישראל, במטרה להגיע למיצוי חשיפה מקסימלי - ללא הבדל מגדרי. עם זאת, את ההופעה היא מייעדת לנשים בלבד, ומבקשת להזכיר שהקליפ שלפניכם הוא שירת נשים, וכל המקפיד – ירחק.
"'קול באישה' זה איסור חמקמק", ברלין מסבירה. "יש בו הרבה גוונים ודעות שמאפשרים לי, בסופו של דבר, ללכת בין הטיפות ולמצוא את השביל שלי. אני מרגישה שלקול של אישה יש כוח, וצריך להשתמש בו נכון".
אז למה אודיו כן והופעה חיה בפני גברים לא? ברלין אומרת כי "בהופעות שלי זו לא סתם שירה בפני נשים, אלא שימוש בכוח, ברכות ובעוצמה הנשית. קורה משהו שהוא מעבר למוזיקה. הרבה נשים בוכות - לא כי עצוב להן, אלא משום שזה נוגע ללב. מי שעוזר לי ללכת בין הטיפות הוא אחי הבכור, שאני סומכת מאוד על הידע ההלכתי שלו וגם על בריאותו הנפשית, שלא יחמיר איפה שאין צורך להחמיר, ולא יקל איפה שאי אפשר".
עשר רצועות נכללות ב"שביל של אור", שמונה מתוכן – פרי יצירתה של ברלין. את החידוש לפיוט "כוכבי בוקר", הקליטה עם מיקה קרני ואתי אנקרי. ברלין לא עושה שום דבר "סתם", וגם מאחורי ההחלטה לבחור ביונתן כנען כמפיק המוזיקלי, עומדת אידיאולוגיה שבמרכזה הרצון לחבר בין העולמות: הדתי והחילוני, הירושלמי והתל-אביבי.
"אני מקווה שהדיסק הזה יקדש שם שמים. כשסיימתי את השירים, שחררתי כל שיר וברכתי אותו: בעזרת ה', שתהיה שליח נאמן. כי אני יודעת שאחרי שאני משחררת את השיר, הוא מפסיק להיות שלי".