למרות המלצות ועדת שניט ולמרות שמשמורת משותפת הופכת ליותר ויותר מקובלת, לא מעט זוגות מסכימים ביניהם כי משמורת הילדים תישאר אצל אימם ולאב יינתנו הסדרי ראיה כפי שייקבע בין ההורים.
עוד בנושא:
נקודת התורפה בגירושין: משמורת הילדים
משמורת: כשאין מלחמה, משתפים פעולה
זו גם החלטת בית המשפט במרבית המקרים, שכן המשמורת המשותפת עדיין אינה נחלת הכלל למרות הפופולאריות העולה שלה בשנים האחרונות. ישנם גם מקרים, גם אם לא רבים, בהם האב הוא המשמורן ולאו דווקא האם. כך או כך, ריכזנו עבורכם את כל מה שחשוב לדעת, כשהילדים נותרים במשמורת של אחד ההורים.
משמעותה של משמורת הינה קביעת מקום המגורים העיקרי של הילדים בלבד. מסירת משמורת - אין משמעותה הפיכת ההורה המשמורן לאפוטרופוס בלעדי. קביעת משמורת אצל האם או האב, אינה מפקיעה את אפוטרופסות של ההורה השני על הקטינים, ושני ההורים נותרים האפוטרופוסים על הקטינים למרות גירושיהם, גם כשהמשמורת נתונה לאחד מהם.
לאור האפוטרופסות המשותפת, החלטות משמעותיות בעניין הילדים מחייבות את הסכמת שני ההורים, ובהעדר הסכמה, מכריע בעניינים אלו בית המשפט. לפיכך, כל החלטה בריאותית משמעותית (החל מנטילת ריטלין, טיפול פסיכולוגי וכלה כמובן בניתוחים), כמו גם כל החלטה חינוכית משמעותית (זרם חינוך, שינוי מוסד לימודי וכיוצ"ב), מחייבות את הסכמת שני ההורים, והורה אחד אינו יכול לקבל החלטות משמעותיות באופן חד צדדי.
גם אם הילדים מצויים במשמורת אצל אחד הורים, על פי הוראות משרד החינוך להורה השני זכות מלאה לקבל כל מידע נדרש לגבי ילדיו ישירות ממוסדות החינוך, והוא אינו תלוי במסירת מידע מצד ההורה המשמורן. כמו כן, ילדים להורים גרושים זכאים לקבל שני גיליונות תעודה.
ההחלטה לעניין משמורת ילדים לעולם אינה סופית והיא ניתנת לשינוי, במקרה של שינוי נסיבות. לא כל שינוי נסיבות מוביל לשינוי ההחלטה ולהעברת המשמורת, אולם השאלה נבחנת בראי טובת הקטינים. העברת המשמורת תעשה במקרים בהם יקבע כי עקב שינוי הנסיבות טובת הקטינים עולה בקנה אחד עם העברת המשמורת.
הסדרי הראיה שנקבעים בהסכם ניתנים לשינוי, אם שינויים עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים. השינויים בגילם של הילדים מביאים בדרך כלל, לשינויים בהסדרי הראיה, והורים שאינם משכילים להבין זאת ולהגיע להסכמות, נדרשים לעיתים לניהול הליכים משפטיים בעניין שינוי הסדרי הראיה והתאמתם למציאות המשתנה.
הסדרי ראיה רחבים הכוללים לינה, אינם מהווים על פי רוב, עילה להפחתת המזונות, ולפיכך בתי המשפט כמעט ואינם מתחשבים בנתון זה לעת פסיקת המזונות. הסדרי ראיה הכוללים לינה אצל האב פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני הפכו לרגילים ומקובלים, ואינם נחשבים בדרך כלל כמשמורת משותפת. גם כשהמשמורת היא משותפת, סכום המזונות הבסיסי מופחת ב–25% בלבד, ויתר סכומי המזונות כגון השתתפות האב בהוצאות המדור, החינוך והבריאות - נותרים על כנם.
משמורת האם אינה מקנה לה זכות לשהות עם הקטינים בחגים ובחופשות יותר מהאב, ולהיפך. בדרך כלל מחולקים החגים כך שאם בשנה אחת שוהים הילדים עם האם בחג מסוים, הם יחגגו אותו בשנה שלאחר מכן עם האב, וחוזר חלילה. בחופשות ארוכות אמורים הילדים לשהות עם כל אחד מההורים פרק זמן שווה, ובתקופות בהן שוהים הקטינים במשך תקופה ממושכת יחסית עם האב, זכאית האם להסדרי ראיה.
לאף אחד מההורים אין זכות להוציא את הילדים מהארץ ללא הסכמת ההורה השני, בלי קשר להיות אחד ההורים המשמורן. במקרים של מחלוקת ניתן להוציא צו לעיכוב יציאת הילדים מהארץ בכל עת.
צו עיכוב היציאה מהארץ יוסר ע"י בית המשפט כנגד מתן ערבויות מתאימות להבטחת שובם של הילדים לארץ. הערבויות נקבעות בכל מקרה לגופו, בהתחשב בסיכון שהילדים לא יוחזרו לארץ ע"י ההורה עימו הם יוצאים. ככל שקיים סיכון גבוה יותר, תהיינה הערבויות גבוהות יותר.
משמורת האם או האב אינה מקנה להם את הזכות להוציא לילד דרכון על דעת עצמם בלבד. כאשר ההורים אינם נשואים, דורש משרד הפנים את חתימת שני ההורים לצורך הנפקת דרכון לילדים.
במקרים בהם לא ניתן לאתר את האב או האם או בהעדר שיתוף פעולה של אחד ההורים, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו המורה למשרד הפנים להנפיק דרכון. צווים אלו ניתנים במקרים חריגים בהם הסירוב להענקת דרכון או העדר שיתוף הפעולה אינם מוצדקים ופוגעים בטובת הילדים.
הכותבת מגשרת ועורכת דין לדיני משפחה
לכל העדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים