משמורת: כשאין מלחמה, משתפים פעולה
לאחר הגירושין, נקודת השיתוף היחידה שנותרת בין ההורים היא הילדים. ברגע שהגדרות ההורים הן שוות, חסכנו את אחד המאבקים היותר כואבים, המאבק על המשמורת
בואו לדבר על גירושין ומשמורת משותפת גם בפייסבוק שלנו
נקודת השיתוף היחידה שנותרת בין הורים לאחר גירושיהם הם הילדים. ברגע שהגדרות ההורים הן שוות, ייתרנו את אחד המאבקים היותר כואבים, המאבק על המשמורת, וכאשר אין על מה להילחם, פשוט מפסיקים לעשות זאת ומתחילים לשתף פעולה.
עמדו על כך שופטים רבים, כמו השופטת מרינה לוי, שטענה ש"המשמורת המשותפת היא דרך המלך", או השופט פיליפ מרכוס, שהסביר: "הקניית משמורת בלעדית להורה אחד עלולה להתפרש על ידי הקטינות כשלילת דמותו של ההורה האחר, ויש להימנע מכך, אלא במקרים חריגים ביותר".
הילד זקוק לקשר מתמיד עם שני הוריו
מבחינת הילדים, קשר עם שני הוריהם חשוב מבחינת התפתחותם האישית, אינטלקטואלית ורגשית, והחברתית. פרופ' שגיא וד"ר יואלס כותבים: "כיום ברור לנו שהילד יוצר התקשרות גם לאב וגם לאם באופן בלתי תלוי זה בזה. אם שניהם נוכחים בחייו, הוא מקיים שתי התקשרויות במקביל, ושתיהן חשובות להתפתחותו. במילים פשוטות, הילד זקוק לקשר מתמיד עם שני הוריו, ופגיעה בקשר זה עשויה להפכו לילד בסיכון. ככל שהקשר עם אחד מן ההורים משתבש מוקדם יותר בחייו של הילד, כך דרגת הסיכון גבוהה יותר".
השוויון הוא למעשה בהגדרה - אין זה נכון לתת לאחד ההורים הגדרה הורית עדיפה על פני רעהו. הדבר פשוט אינו תואם את המציאות, שהרי גם לאחר הגירושין אמא נשארת אמא ואבא הוא אבא. ההורים עצמם נפרדו, אך הוריו של הילד נשארים תמיד הוריו, בדיוק כפי שהיו כשחלקו את אותה קורת גג. על כך אומר השופט ויצמן: "גם ל"תוית" ול"כותרת" יש את חשיבותן שלהן, שעיקרה בתחושה שהיא מעניקה להורים ולקטין".
השופט טרח ונפגש עם הבנות, שמע את אשר על ליבן, התרשם כי מתכונת זמני השהות הקיימת מתאימה להן ומועדפת עליהן והחליט להשאירה על כנה, מחשש ששינוי והרחבת זמני השהות עם האם כנגד רצונן של הבנות עלול ליצור מתח מיותר בינן לבין אימן.
חלוקת זו של זמני השהות לא היה בה כדי להשפיע על עניין המשמורת. בעוד שחלוקת האחריות ההורית המתאימה, כולל חלוקת זמני השהות אצל כל הורה, נקבעה לאחר בחינת התא המשפחתי, מורכבותו, והצרכים והרצונות של החברים בו, הרי שגם במתן משמורת משותפת ניתן מענה לצרכי כל הנוגעים בדבר. "במעשה זה נמצא כי כיבדנו בנדון שְנַיִים - הן את הקטינות, שרצונן בכל הקשור למתכונת הסדרי הראייה וההחזקה והשהיה אצל הוריהם קוים במלואו, והן את תחושת ההורות של האֵם, אשר כעת תהא שלמה יותר. ובמה נפגע מכך האב ? – במאומה!".
יתרה מזאת, השופט מבקש להשאיר את כל הדלתות פתוחות ולאפשר לבנות גמישות ועצמאות, ובלשונו: "מתן משמורת משותפת לשני ההורים בענין דנן, יש בו בכדי לרמוז לקטינות כי בכל עת שרצונן יהא בכך, הן תוכלנה להרחיב את הסדרי הראייה עם אמן, וזאת מבלי שיש מי הלוחץ וכופה אותן לנהוג כך. הדבר יחליש או יעמם את קונפליקט הנאמנויות בו הן מצויות כיום, ויש בו בכדי לחזק ולתמוך בקשר שנרקם עם האם מבלי לפגוע כהוא זה ברצונן, או באינטרס כזה או אחר של האב".
טובת הילד, בהתאם לאמנה הבינלאומית לטובת הילד עליה חתומה מדינת ישראל, בהתאם למחקרים פסיכולוגיים עדכניים, ובהתאם לעמדה של ועדת שניט שמונתה לבחון נושא זה בשנת 2005, היא עיקרון על. במקרה שלפנינו התגייסו מערכת הרווחה ומערכת המשפט כדי לבחון ולישם עיקרון זה. טוב יעשו אנשי המקצוע שיש בידם להשפיע על טובתו של הילד - מערכת פקידות הסעד, עורכי דין למשפחה, פסיכולוגים וכדומה - אם יפעלו בהתאם וכך, כחברה מודרנית, נקדם כולנו את טובת הילד.
- גיא רוה
ורותי דניאל פועלים לקידום חלוקת האחריות ההורית המשותפת בחקיקה ובחברה, מייסדי ארגון הורות משותפת
= טובת הילד
לפנייה לכתב/ת 
