המדינה מעודדת את האזרחים לנסוע בתחבורה הציבורית - אבל מה עם השירות? מדו"ח תלונות הציבור עולה כי לאשה שנרטבה בתוך אוטובוס נאמר כי עליה לפנות לחברת הביטוח, כיוון שמדובר בתאונת דרכים. במקרה אחר מצא הנציב כי למשרד התחבורה לקח ארבע שנים וחצי כדי להתחיל לטפל בתלונה נגד חברת אוטובוסים.
בסך הכל הוגשו נגד משרד התחבורה בשנת 2011 לא פחות מ-467 תלונות, זינוק של יותר מ-50% לעומת 2010. בבדיקה התברר כי כמעט 45% מהתלונות שהטיפול בהן הסתיים, נמצאו מוצדקות. רוב התלונות הן על השירות לציבור, ליקויים במתן רשיונות נהיגה ורשיונות רכב וגם על הפיקוח על התחבורה הציבורית. על פי הדו"ח, בנציבות התקבלו תלונות על סחבת בטיפולו של משרד התחבורה בתלונותיהם של נוסעים ועל שירותיהן של חברות התחבורה הציבורית.
עוד בערוץ הרכב של ynet:
נציב תלונות הציבור, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, מביא בדו"ח שמתפרסם היום (ג') דוגמה לטיפול בתלונה של נוסעת בתחבורה הציבורית. מדובר בנוסעת מאזור המרכז שביום חורפי נסעה באוטובוס של חברת דן לעבודה. היא התיישבה במושב האחורי של האוטובוס וגילתה כי הוא רטוב לגמרי ושבעקבות כך בגדיה נרטבו.
בדיקה מהירה העלתה כי מי גשמים דולפים לתוך האוטובוס דרך המנורה שבתקרה, ומרטיבים את ראשי הנוסעים. היא הסבה את תשומת לבו של הנהג לרטיבות ומפני שבגדיה נרטבו היא חזרה לביתה במונית. היא גם סיפרה כי נחבלה קלות כשירדה מהרכב וגם שאיחרה לעבודתה. היא פנתה לחברת דן וביקשה שהליקויים באוטובוס יתוקנו. בנוסף ביקשה לקבל פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לה עקב הנסיעה באוטובוס הרטוב.
אלא שחברת דן בחרה לענות באופן מקורי. לדברי חברת האוטובוס, האירוע עליו הלינה האשה מוגדר כתאונת דרכים, ולכן עליה לפנות לחברת הביטוח של החברה ואף להמציא ראיות לכך. הנוסעת קבלה על כך שכיום אינה יכולה להוכיח את הנזק שנגרם לה.
זאת ועוד, בדיקת התלונה העלתה כי דן קיימה בירור עם נהג האוטובוס, אשר אישר כי בעת האירוע הסבה האשה את תשומת לבו לרטיבות באוטובוס. למרות זאת, דן חזרה וטענה כי על האשה לפנות לחברת הביטוח. הנציבות העירה לחברת האוטובוסים כי ראוי שתציע פיצוי לאשה מבלי להפנות אותה לחברת הביטוח. בסופו של דבר נאותה חברת דן לפצות את האשה בשוברי נסיעה בסך 100 שקלים.
דוגמה נוספת מעלה כי תלונה שהוגשה עוד בינואר 2007 נגד נהג חברת אוטובוסים, זכתה לתגובה רק ביוני 2011, ארבע שנים וחצי לאחר הגשתה. מתברר כי הנוסע זומן למתן עדות במרס 2007 וכי במשך השנים שלאחר מכן שלחה מחלקת החקירות של המשרד לחברת האוטובוסים שישה זימונים, אך הנהג ומנהל החברה לא הגיעו. רק לאחר ארבע שנים וחצי הוחלט להגיש כתב אישום נגד החברה.
במשרד הודו כי הפרה של הוראה מהוראות תקנות התעבורה היא בגדר עבירה פלילית וכי טיפול המשרד בתלונות על חברות אוטובוסים, שלכאורה הפרו הוראות אלה אורך זמן ממושך בשל הצורך לאסוף ולגבש ראיות. המשרד הוסיף כי הוא בוחן דרכים לקצר את התהליך הארוך.
הנציבות העירה למשרד התחבורה בחומרה על הסחבת הרבה בטיפול בתלונה, והדגישה כי התחבורה הציבורית משרתת חלקים נרחבים מהאוכלוסייה, בפרט כאלה שאינם יכולים להיעזר בתחבורה פרטית. התארכות הטיפול בתלונה, כתב הנציב, במשך כארבע שנים וחצי נוגדת סדרי מנהל תקין. הנציב הדגיש כי תלונות דומות על טיפול המשרד בתלונות על חברות תחבורה ציבורית שהגישו נוסעים אחרים נמצאו מוצדקות.