ביעור חמץ: למה כדאי לנקות גם את הגוף מחיטה?

הלחם והפסטה שמקיפים אותנו רוב ימות השנה גורמים אצל רבים מאיתנו להפרעות במערכת העיכול, לכאבי ראש, עייפות ופריחה. פסח הוא הזדמנות טובה לנקות גם את עצמנו מחמץ, כדי לספק קצת שקט למערכות הגוף. איך עושים זאת?

פסח הוא הזדמנות טובה לנקות את הגוף מחמץ: אמנם גם המצה עשויה מקמח חיטה, אך המצווה לאכול אותה רלוונטית רק לליל הסדר ובשאר ימות החג אין הכרח לאכול אותה. לכן, גם אם אתם שומרי מצוות תוכלו לנצל את החג כדי לתת קצת שקט למערכת החיסון שלכם ולמערכות אחרות בגוף.

 

כתבות קודמות של קרן וולקומיר:

• נגד כולסטרול: סיבות בריאות לאכול שיבולת שועל

הממתיק הבריא: כל הסיבות לעבור לסטיביה

מגינה מפני סרטן השד: כל הסיבות לאכול קינואה

 

ראשית, הדברים הטובים שבחיטה, או יותר נכון בחיטה המלאה: סובין החיטה, המהווה כ-15% מגרעין החיטה השלם, עשיר בסיבים תזונתיים ובמינרלים. תכולת נוגדי החמצון בסובין החיטה היא פי 20 יותר מזו שבאנדוספרם, החיטה המלוטשת (ה"לבנה").

 

גם לנבט החיטה יתרונות בריאותיים רבים. הנבט הוא למעשה העובר של החיטה, והוא עשיר בוויטמיני B כמו חומצה פולית, תיאמין (ויטמין B1) וויטמין B6; במינרלים כמו אבץ, מגנזיום ומנגן; בחומצות שומן חיוניות ובוויטמין E, נוגד חמצון המסייע בהגנה מפני חמצון שומנים - הן בנבט והן בגופנו.

 

בתהליך ליטוש החיטה מוציאים את הסובין והנבט, לכן מוצרים מקמח לבן אינם מכילים עושר בריאותי זה.

 

החיטה כמזון אלרגני

לצד העושר התזונתי, החיטה - גם זו המלאה - נחשבת למזון אלרגני. שיעור הסובלים מאלרגיות למזון בכלל ומאלרגיות לחיטה בפרט עלה משמעותית בעשורים האחרונים. רבים מגלים כי אכילת חיטה ומוצריה גורמת להם למגוון סימפטומים כגון בעיות במערכת העיכול (נפיחות, גזים), כאבי ראש, עייפות ופריחות בעור, ולמחלות כמו אטופיק דרמטיטיס ואסתמה.

 

אין זה אומר שכל אלה חולים בצליאק. בצליאק ישנה רגישות ספציפית לחלבוני הגלוטן ובמיוחד לגליאדין, ומהלך המחלה, אופיה והסימפטומים שלה מיוחדים רק לה. 

 

שני מונחים נוספים מבטאים תגובה שלילית לחיטה, אך הם אינם "צליאק":

 

1. אלרגיה למזון. הכוונה לאלרגיה למזון שיכולה לגרום לתגובות מיידיות כתוצאה מחשיפה לחלבון כלשהו בחיטה. התגובות כוללות חסימה בדרכי נשימה, בצקת בגרון ובלשון וסימפטומים חמורים אחרים. תגובה זו מתווכת באופן ישיר על ידי נוגדני IgE של מערכת החיסון, וסביר להניח שאם אתם אלרגים לחיטה - אתם כבר יודעים זאת.

 

2. רגישות או אי סבילות למזון. ובמקרה שלנו, אי סבילות לחיטה. הרגישות יכולה להיות למרכיבים שונים בחיטה, והתופעות מופיעות בדרך כלל רק אחרי כמה ימים, כיוון שהן אינן מתווכות באופן ישיר על ידי מערכת החיסון. בנוסף, אם נמנעים מהמזון האלרגני למשך תקופה ארוכה, בדרך כלל שנה, אי הסבילות עשויה גם לחלוף.

 

אי סבילות נובעת, בין השאר, מעיכול לא מושלם של המזון, למשל עקב חסר באנזימי עיכול או תת-חומציות בקיבה. חלבונים שאינם מעוכלים ומפורקים לחומצות אמינו, דיפפטידים או פוליפפטידים קצרי שרשרת, עשויים לחדור את מחסום המעי ולעורר את תגובת מערכת החיסון אליהם כגורמים זרים.

 

מחקר שנערך על ילדים ופורסם בשנת 2001 ב-Journal of Allergy and Clinical Immunology מצא שילדים הסובלים מאטופיק דרמטיטיס סובלים יותר מאי סבילות לחיטה מאשר מאלרגיה לחיטה. מחקר אחר שנערך בשבדיה ופורסם באותו כתב עת ב-2002, מצא שסימפטומים במערכת העיכול היו קשורים לאי סבילות למזון, בין השאר לחיטה, ולא לאלרגיה למזון.

 

מאחר שהחיטה מצויה בהרבה מוצרי מזון נפוצים ויומיומיים, כמו לחם, פסטה, מאפים, בורגול, קוסקוס ועוד, פסח הוא הזדמנות נפלאה לבדוק איך אתם מרגישים ללא החיטה. לא חייבים להימנע לחלוטין מחיטה כדי לתת קצת שקט למערכת החיסון ולמערכות אחרות בגוף, ואפשר רק למעט בצריכתה.

 

 

מה אוכלים כדי להתנקות מחיטה?

לאוכלי קטניות:

• אורז. אוז הוא מזון שאינו נחשב אלרגני, ולכן יסייע בהקניית שקט למערכת. כמובן שעדיף אורז מלא לסוגיו, פסטה מאורז, אטריות אורז ודפי אורז (ואם הדבר הכרחי ממש, גם פריכיות אורז). דגנים היפואלרגניים נוספים הם קינואה, דוחן, אמרנט וכוסמת (לא להתבלבל עם כוסמין, הנחשב חמץ).

 

• מצות. אם קשה לכם בלי מצות, העדיפו מצות משיפון או כוסמין, העשירות בסיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, ונחשבות פחות אלרגניות ממצות המיוצרות מחיטה או חיטה מלאה. עבור חולי צליאק יש מצות ללא גלוטן משיבולת שועל.

 

• קטניות. לצד האורז שלבו קטניות מכל המינים והצבעים: עדשים, שעועית (מאש, אזוקי, לבנה, שחורה, חומה, אדומה וכד'), אפונה יבשה, חומוס, פול, סויה ומוצריה הלא-מעובדים כמו פולי סויה, טופו וחלב סויה.

 

• ירקות. מומלץ להרבות באכילת ירקות, אך להמעיט באכילת ירקות אלרגניים כדוגמת העגבניות.

 

• פירות. אפשר לאכול פירות מכל הסוגים, אך כדי למזער את הפוטנציאל האלרגני עדיף להמעיט בפירות הדר כתומים ובפירות טרופיים כדוגמת פסיפלורה, מנגו ואננס.

 

• אגוזים וגרעינים לא קלויים. כל עוד אין אלרגיה ידועה, ניתן לאכול אגוזי מלך, שקדים, גרעיני דלעת, גרעיני חמניות, אגוזי קשיו, ברזיל ועוד. כל אלה עשירים בחומצות שומן חיוניות ויספקו לכם חלבון, ויטמינים ומינרלים. מומלץ לנשנש אותם לצד פירות או ירקות כארוחת ביניים משביעה, כדי לא להגיע מורעבים לליל הסדר.

 

• ממרחים. אבוקדו, ממרח חומוס ביתי, ממרח טופו ביתי, ממרח שקדים או אגוזים, טחינה

 

• דגים. ניתן לשלב במהלך השבוע דגים, רצוי כאלה שהגיעו מארצות קרות, כגון סלמון, וכן מעט ביצים ועוף.

 

• תחליפי חלב. אוכלי קטניות יכולים להשתמש במשקה העשוי מאורז או מסויה.

לאלה שאינם אוכלים קטניות:

• פשטידות וקציצות. לאלה שאינם אוכלים קטניות בפסח יש מגוון מצומצם יותר והם עשויים להסתמך בעיקר על אכילת מצות. לכן, עדיף להכין פשטידות או קציצות עם הרבה ירקות וקמח שקדים, במקום קמח מצה או קמח תירס.

 

• בטטות. השתמשו בהרבה בטטות, או מעט תפוחי אדמה לשם שמירה על הגזרה. ניתן לאפות את הבטטות בתנור עם רוזמרין ושום, להכין מהן פירה או לאפות בתנור בשלמותן ולאחר האפייה להוסיף כפית או שתיים של ממרח שקדים.

 

• תחליפי חלב. תחליף החלב הטוב ביותר לאלה שאינם אוכלים קטניות הוא משקה שקדים.

 

הכותבת היא נטורופתית מוסמכת R.Na, בעלת קליניקה פרטית, מנהלת אתר טבע-לי ומרצה בבית הספר לרפואה משלימה בסמינר הקיבוצים