הייתה תקופה כזאת, תקופת הגאונים, ועוד הרבה-הרבה לפני שכל רב הצמיד לשמו את התואר "הגאון". חוץ מידענות מופלגת, "גאון", במקורו, הם ראשי תיבות השמורים לראשי ישיבות בבל, שכונו "ראש ישיבת גאון יעקב", ומסתתרת בהם גאווה קלה. ולא שהגאונים לא היו גאונים.
עוד ב"אורות":
קחו למשל את הרס"ג - רבי סעדיה גאון - שהיה אאוטסיידר מוחלט בתקופתו. אל מול השמרנות ההיררכית שצמצמה את היצירה היהודית בכלל וההלכתית בפרט, והותירה אותה בידיהם האמונות של שניים-שלושה חכמים בדורם (אלה שמונו לראשי הישיבה) - פרץ הרס"ג במלוא יצירתיותו, והוציא ספרי דקדוק, מילון עברי-ערבי (הראשון מסוגו),סידור (השני מסוגו) - ואת ספר הפילוסופיה הראשון: "אמונות ודעות", הנלמד עד ימינו אלה.
בואו לפגוש את החכם שידע הלכה, פילוסופיה ודקדוק - אבל לא הבין, לצערו, חצי דבר בפוליטיקה. ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית" מזמינים אתכם ל"מדברים חכמים".