טיוטת החוזר שנועד להסדיר את סוגיית לידות הבית בישראל עוררה מחלוקת קשה בין משרד הבריאות ובין ארגון מיילדות הבית ונשים המעוניינות ללדת בביתן. לאחר דיון במועצה הלאומית למיילדות וגינקולוגיה נעשו מספר תיקונים והחוזר פורסם, אך מהותו לא השתנתה והסוגיה תגיע ככל הנראה לבית המשפט.
לידות בית בישראל - תמונת מצב:
למי מאושר ליילד בבית? מה נדרש מנשים לעשות לפני הלידה בבית, במהלכה ולאחריה? באילו מקרים צריך לעבור לבית החולים? ynet עושה סדר בתקנות החדשות.
חוזר מנהל רפואה בסוגיית לידות בית אינו פונה אל היולדות אלא אל בעלי המקצוע, המיילדות והרופאים.
במשרד הבריאות מודעים לכך שהם אינם יכולים לקבוע ליולדת כיצד ללדת, אך הם יכולים לקבוע תנאים עבור המיילדות, בהנחה שאלה לא ירצו לסכן את רישיונן ולקבל ללידה נשים שאינן עומדות בקריטריונים.
על פי החוזר, רק אלה מורשים לעסוק בקבלת לידה בבית:
כל העוסקים בקבלת לידות בית חייבים לעבור קורס החייאה ברמת BSL לפחות, כולל קורס החייאת יילודים. לאחר ביצוע הקורס יש לעבור רענון אחת לשנה.
כמו כן, על העוסקים בלידות בית להיות מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית, ליידע את היולדת מבעוד מועד אם אינו בעל ביטוח כזה, ולתעד את הסכמתה לכך והבנת ההשלכות הנובעות מכך.
יולדת מעל גיל 18 (בגיל 18-17 דורש חתימת הורים), בעלת עובר יחיד במצג ראש, בין השבועות ה-42-37 להריון.
משקל העובר המוערך צריך להיות בין 4-2.5 קילו, ועל היולדת להיות בריאה וכשירה בריאותית. אם יש ספק באשר למצבה, יש להיוועץ ראשית ברופא המטפל ולקבל ממנו אישור.
בכל מקרה של מחלה כרונית או מוגבלות העלולה להשפיע על מהלך הלידה, או מחלה זיהומית פעילה של היולדת, יש לקבל אישור כתב מהרופא המטפל כתנאי ללידה בבית.
על היולדת להציג תיעוד מעקב הריון שבוצע על ידי רופא ומיילדת בהתאם להנחיות משרד הבריאות, כולל סקירת מערכות ושלילת סוכרת הריון.
אין לאפשר לידת בית אם היולדת משתמשת בסמים או בתרופות לגמילה מסמים.
אין לאפשר לידת בית אם בהריונות קודמים סבלה היולדת מסיבוכים כגון תמותת עובר ברחם או בלידה (מסיבה ידועה שעלולה להשפיע על הלידה הנוכחית), היפרדות שלייה שלא על רקע טראומה, לידה עם כליאת כתפיים, קרע בפרינאום בדרגה 4-3 או קרע בצוואר הרחם, דמם חריג לאחר הלידה או יילוד קודם שחלה ב-GBS.
כמו כן, יולדת הסובלת מפגמים ברחם כמו רחם חד או דו קרני, רחם עם שרירן גדול, רחם עם מחיצה ועוד לא תוכל ללדת בבית. בכלל זה נמצאות יולדות שעברו בעבר ניתוח קיסרי ולכן בעלות צלקת ניתוחית ברחם.
מצבים רפואיים נוספים המונעים לידת בית הם השמנת יתר חמורה של היולדת לקראת מועד הלידה, דלקת כליות או זיהום בדרכי השתן שאינו מגיב לאנטיביוטיקה, יתר לחץ דם, סימנים מחשידים לרעלת הריון, פיגור בגדילה תוך רחמי, אנמיה אימהית, מיעוט או ריבוי מי שפיר, מיעוט תנועות עובר ועוד.
חוזר משרד הבריאות מפרט רשימה ארוכה של מכשור וציוד הכרחיים ללידת בבית היולדת, שעל הצוות המיילד כמובן להיות אחראי לו.
בין השאר, יש לדאוג לערכת קבלת לידה וערכת הפרדה, ערכת תפירה סטרילית, חמצן וציוד נלווה, סט לעירוי, תרופות מכווצות רחם, אלכוהול, פדים סטריליים, מאזני שקילה ליילוד, מד חום, צנתר לשלפוחית השתן ועוד.
על פי ההנחיות, מותר לקבל לידת בית בבית היולדת או בבית פרטי אחר, שאינו בית עסק, מרכז לידה או צימר לידה.
לפני הלידה
במהלך הלידה
במהלך הלידה יש לוודא מול הרופא כי היולדת לא נמצאת בסיכון. על היולדת להיות קשובה לעצמה ולצוות המטפל בה, ובכל מקרה המצריך פינוי לבית החולים לעשות זאת ללא דיחוי.
אחרי הלידה
בתוך 24 שעות מומלץ לגשת עם התינוק לבית החולים, לבדיקה שלו, רישומו וקבלת דמי הלידה מביטוח לאומי.
יש לוודא שהמיילדת משאירה ליולדת עותק של מהלך הלידה וסיכום שלה. באחריות המיילדת להדריך את האישה בנוגע לטיפול בתינוק לאחר הלידה.
סימנים מחשידים לסיבוכים במהלך הלידה הם, בין השאר: עיכוב בהתפתחות הלידה 12 שעות אחרי ירידת המים, דימום מוגבר, חום מעל 37.8, עלייה או ירידה ניכרת בלחץ הדם, דופק עוברי לא תקין, עצירה בהתקדמות הלידה ומים מקוניאלים.
מעבירים את היולדת והתינוק לבית החולים, בין השאר, במקרים הבאים:
בכל מקרה חובה על המיילדת או הרופא ללוות את היולדת לבית החולים.
"מדובר בחוזר המונע מנשים את חופש הפרט", אומרת נירית שפירא, יו"ר עמותת "נשים קוראות ללדת" הפועלת למען חופש בחירה בלידה. "ישנם סעיפים שבהם החוזר הסופי אכן מתקן את הטיוטה שקדמה לו, ייתכן שבזכות המאבק שלנו, אבל המהות הלא-מכבדת לא השתנתה.
"בעוד שבמדינות כמו אנגליה, הולנד, קנדה, אוסטרליה ועוד נכתבו המלצות לטיפול אופטימלי על ידי המומחים תוך התייעצות עם רופאים ועם הציבור, הרי שההנחיות וההגבלות של החוזר הנוכחי נכתבו ללא מתן משקל אמיתי לצורכי היולדות ולדעת אנשי המקצוע המיילדים בבית הלכה למעשה. התוצאה: פגיעה בחופש הפרט של ציבור הנשים ובזכותן לאוטונומיה על גופן.
"הנוהל הנוכחי מסכן יולדות שעלולות למצוא עצמן מחוץ לקריטריונים ללא הצדקה רפואית, ולהפקיר אותן ללידות בלי פיקוח רפואי.
"למשל, איסור יילוד במרכזי לידה מונע מנשים שגרות במרחק גדול יותר מהמוגדר בנוהל מבית החולים, לבחור בלידה שלא בבית החולים. כמו כן, נשאיות GBS, כ-15% מהאוכלוסייה, אינן רשאיות ללדת בבית בשעה שבמדינות אחרות יכולה המיילדת לתת אנטיביוטיקה במהלך הלידה בדיוק כפי שנוהגים בבית חולים ועוד.
"החוזר של שנת 2012 מהווה למעשה צעד אחורה במקום להתקדם למדינה נאורה שמכבדת את זכויות היולדת".
חשוב לציין כי עמותת "נשים קוראות ללדת" יצרה קשר עם מומחים משפטיים בינלאומיים המתמחים בזכויות אדם, כדי לשקול את המשך צעדיהן כנגד משרד הבריאות.