הוא אמנם חלק בלתי נפרד מהסלט הישראלי, אך נראה שהמלפפון לא מקבל בארצנו את ההערכה המגיעה לו. הוא אמנם אהוב מאוד, אפילו על ילדים, אך רבים לא רואים בו ירק חשוב מבחינה בריאותית - ועכשיו, בפתיחת הקיץ (ועונת המלפפונים) הגיע הזמן לתקן.
המלפפון, או בשמו המדעי Cucumis sativus, הוא צמח טרופי השייך למשפחה הדלועיים, בה חברים גם המלון והדלעת. למרות שביום-יום הוא נכלל בין מנות הירק שאנו אוכלים, הוא לא באמת ירק אלא פרי. מקורו לפני עשרת אלפים שנה בהודו ובחלקים מסוימים של המזרח התיכון. במהלך המאה ה-17 התפתח גידולו בחממות וכיום הוא נחשב ל"ירק" המתורבת הרביעי הנפוץ בעולם, אחרי העגבניה, הכרוב והבצל.
כתבות קודמות של קרן וולקומיר:
מלפפונים טריים מכילים בעיקר מים, אך עדיין אוצרים בתוכם ערך תזונתי משמעותי. חלקו הפנימי והבשרני של המלפפון הוא מקור טוב לויטמין C ובטא-קרוטן, שהם נוגדי חמצון חזקים, וכן לחומצה פולית. קליפת המלפפון עשירה בסיבים ומכילה מגוון מינרלים חשובים, כולל סיליקה, החשוב לבריאות הציפורניים; אשלגן ומגנזיום, החשובים לבריאות הלב; מנגן, החשוב לבניית העצם; ומוליבדנום, מינרל המשתתף בהרבה תהליכים אנזימתיים בגוף.
כמו כן מכיל המלפפון ויטמין B5, המשתתף בתהליך ייצור האנרגיה, וויטמין K הדרוש לתהליכי קרישה תקינים בגוף. אנשים הנוטלים תרופות לדילול דם כדוגמת קומדין צריכים להגביל את צריכת ויטמין K, ולכן גם את צריכת המלפפון, לכמות קטנה וקבועה, אשר תקבע ביחד עם הרופא ולאחר מעקב תפקודי הקרישה.
מהם יתרונותיו התזונתיים של המלפפון?
כאמור, מלפפון הוא מקור מצוין למינרל הסיליקה, מינרל קורט, אשר תורם לחיזוק רקמות החיבור, אשר למעשה מחזיקות את הגוף שלנו כיחידה אחת: שרירים, גידים, רצועות, סחוס ועצם. ללא סיליקה, לא תיבנה רקמת חיבור תקינה.
המלפפון מכיל גם ליגנאנים, חומרים צמחיים השייכים למשפחת הפוליפנולים ונחקרו רבות בקרב ירקות מצליבים (כמו כרוב וברוקולי), שום ובצל. המלפפון מכיל שלושה ליגנאנים, שנחקרו ונמצאו קשורים לסיכון מופחת למחלות לב וכלי דם ולמספר סוגי סרטן (שד, רחם, שחלות וערמונית).
ליגנאנים אלה הופכים, על ידי חיידקים במערכת העיכול שלנו, לחומרים שיכולים להקשר לרצפטורים של אסטרוגן ובכך לספק פעילות נוגדת אסטרוגן או פעילות מעודדת אסטרוגן – תלוי במצב האסטרוגני בגוף.
חומרים נוספים השייכים לאותה משפחה הם הפלבנואידים, המתפקדים כנוגדי חמצון. ממחקריים ראשוניים שנעשו על בעלי חיים עולה באופן ברור ועקבי כי למיצויים שהופקו ממלפפונים טריים יש תכונות נוגדות
חמצון ונוגדות דלקת (דרך עיכוב אנזים ה- Cox-2). בנוסף, נמצא כי המלפפון מכיל חומרים המכונים cucurbitacins, ולהם תכונות נוגדות סרטן: הם מעכבים התפתחות והישרדות של תאים סרטניים. חברות תרופות רבות חוקרות כיום את החומרים הללו ומקוות שהמחקר שלהן יוביל לפיתוח של תרופות נוגדות סרטן חדשות. כמובן שיש צורך גם במחקרים על בני אדם, כדי לאשש את היתרונות הללו גם בצריכה יום-יומית של מלפפונים.
יתרונותיו הבריאותיים של המלפפון יכולים להגיע גם משימוש חיצוני במגוון בעיות עור, כולל נפיחות מתחת לעיניים וכוויות שמש. זאת הודות לשתי תרכובות במלפפונים, אשר מונעות החזקת מים והן: חומצה אסקורבית (ויטמין C) וחומצה קפאית.
הכותבת היא נטורופתית מוסמכת R.Na, בעלת קליניקה פרטית, מנהלת אתר טבע-לי ומרצה בבית הספר לרפואה משלימה בסמינר הקיבוצים