למה כרב חרדי, אשתתף בכנס עם רפורמים?

כי הם יהודים יקרים, כי הם אחים לגורלנו המשותף, כי יש לקיים שיח בוגר עם כל יהודי ועם כל קהילה - ומשום שגם לנו יש עמדה שצריכה להישמע. אבל לו הייתי נושא במשרה רשמית או מוזמן לפאנל משותף של לימוד התורה - לא הייתי שם

הרב שמואל יעקובוביץ פורסם: 03.07.12, 14:27

נכון אני חרדי, ואפילו רב – אך למרות זאת בחרתי להשתתף בפאנל יהודי "רב זרמי", לצד נציגים רפורמים וקונסרבטיבים, ב"בית הלל" שבאוניברסיטה העברית. רבים תוהים מה עבר עלי. זה יישמע אולי קצת פרדוקסלי, אבל הפרמטרים שהביאו להסכמתי הם שניים בעיקר: ראשית שאינני נושא במשרה רבנית רשמית, ושנית שאין המדובר בפאנל של לימוד התורה.

 

 

עוד בערוץ היהדות - קראו:

 

הבעייתיות העיקרית היא בעצם ההשתתפות יחד עם נציגי הרפורמים, הקונסרבטיבים והחילונים, שהרי הדתיים-לאומיים והמסורתיים מאמינים בתורה מן השמים, ובסמכות המסורת ההלכה, ואינם מתיימרים להמציא "יהדות אחרת". לעניין היסודות העיקריים, אנחנו אפוא אתם אחים לדעה.

 

אבל כלפי הראשונים, יש לנו יחס אמביוולנטי במודע ובמוצהר: אנחנו יריבים אידיאולוגים קשים, אבל אחים לגורלנו המשותף כעם. ליתר דיוק: כל חרדי שולל מכל וכל את ניסיונות המשחק-בכאילו של מנהיגי התנועות החוץ-אורתודוכסיות להכניס שינויים בהגדרות היסוד של האמונה היהודית, הדת היהודית והעם היהודי. אבל חרדים נבונים ממשיכים להחשיב כאחים אהובים את היהודים הרבים שהולכים אחריהם, ולהעריכם כיהודים יקרים. לא סר מעליהם שם "ישראל" הקדוש והנכבד.

 

כן ליהודים, לא לאידיאולוגיה

הדברים האלה אינם מובנים מאליהם. הם דברים עמוקים, וכמדומני כי גם מובנים אינסטינקטיבית על ידי הרוב הגדול של הציבוריות הישראלית והיהודית. ואלה מסקנותיי האישיות שלי לעניין ההשתתפות בכינוסים רב-מגזריים:

 

לא אעשה דבר שישדר הכרה רשמית ב"אינטרפרטציות שונות" של מרכיבי היסוד של היהדות, או במפיצים רשמיים של פרשנויות

שכאלו, בשווה ובמקביל לתורת אמת המסורה לנו מדורות עולם, ולרבנים הנושאים את דגלה. אבל שמח אני על כל הזדמנות של שיח בוגר, ענייני וחסר משמעויות רשמיות, עם כל יהודי באשר הוא יהודי, ועם כל קהילה של יהודים, במטרה להעמיק את תודעת הסולידריות הבסיסית שחייבת להיות בין כולנו כבני העם היהודי הנצחי.

 

שמח אני לנסות להסביר את עמדתנו היהודית ההיסטורית, המקורית והאותנטית; ולאתגר ולהתאתגר בנושאים מעשיים שעל סדר יומם של כלל ישראל בתקופתנו עתירת המשברים, הסכנות וההזדמנויות ההיסטוריות.