שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הסיפור על פלסנר ורבי לא-לא

    החרדים התייחסו לוועדת פלסנר כמו לגרסה מודרנית של גזירות השמד של אנטיוכוס: לא לצבא, לא לפרנסה, לא להשכלה. רגע אחרי התפרקותה, נזכר יצחק טסלר בסיפור הידוע על דובי לא-לא. מתי הם ילמדו את הלקח?

    ההודעה על פירוק ועדת פלסנר - כמוה כהנפת כרטיס צהוב לציבור החרדי, שאיננו מבין כי בלי קשר לוועדה ולהחלטות שהתגבשו בה, לרוב המוחלט של הציבור ושל נציגיו בכנסת נמאס מהאפליה לרעה של אלה שמשרתים בצבא ומשלמים מיסים. הבעיה הגדולה היא שאת הציבור החרדי מייצגים כיום חברי כנסת ממפלגות "יהדות התורה" וש"ס, אשר באופן חשוד למדי מזכירים לי את "דובי לא-לא".

     

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    לטובת מי שלא קרא את הספר, ולא שמע את אבא שלי מקריא לי את הסיפור כילד, לפני שהוא היה נרדם - הנה התקציר: "פעם היה דובי, וקראו לו דובי לא-לא, ולמה קראו לו דובי לא-לא? כי כל דבר שאמא ואבא היו אומרים לו, הוא היה אומר לא-רוצה". בהמשך הדובי הסוציומט מעצבן את כולם, הולך לאיבוד, פוגש זקן תימהוני - וחוזר הביתה רק אחרי שהוא לומד להגיד "כן", ולהתנהג בצורה קצת יותר סוציאלית.

     

    בעיתונות החרדית התייחסו לוועדת פלסנר כמו לגרסה מודרנית של גזירות השמד של אנטיוכוס אפיפנס משנת 167 לפני הספירה, שנועדו למנוע את קיום המצוות ולהכריח אותם לעבוד עבודה זרה. בכירי המגזר התייחסו לנתניהו, מופז ועוזריהם כאילו כל מטרתם לגרור עשרות-אלפי בחורי ישיבה אל הכלא, ומשם אל הצבא.

     

    החרדים בעיקר לא רוצים

    הבעיה היא שכמו בסיפור על דובי לא-לא, הח"כים החרדים יודעים להגיד רק מה הם לא רוצים: הם לא רוצים שהילדים שלהם ילמדו

    אנגלית ומתמטיקה וייבחנו בבגרות; הם לא רוצים שצאצאיהם יתרמו למדינה בשירות צבאי-קרבי או אפילו בשירות אזרחי, וגרוע מכל - הם לא מוכנים לעודד צעירים לרכוש השכלה, מה שיאפשר להם להשתלב בשוק העבודה בתפקידים איכותיים, ולהרוויח משכורות מכובדות שיאפשרו להם לתמוך בעניים, במקום להפוך לעניים הזקוקים לתמיכה.

     

    זה הזמן להבהיר לנציגי הציבור החרדי: ועדת פלסנר ייצגה את הרוב המוחלט של אזרחי ישראל, מצביעי "ליכוד", "קדימה", "ישראל ביתנו", "עבודה", מר"צ ואפילו "הבית היהודי". עם ישראל ונציגיו בבית המחוקקים הבינו את חשיבות לימוד התורה. כולנו יודעים שהתורה שומרת על עם ישראל, ועכשיו רוב העם רוצה שיותר חרדים ייפצעו במהלך הטרטורים של הטירונות, במקום שימיתו עצמם באוהלה של תורה.

     

    חשוב עוד יותר - רוב העם (וגם ההלכה) דורשים שרוב הציבור יתפרנס בכבוד ויישא בנטל הכלכלי. למען הסר ספק - שילוב בצבא ובעבודה לא יעלים את השנאה לחרדים מצד כמה ח"כים קיצונים, אבל זה לא פוטר את נציגי הציבור החרדי מלספק בעצמם הצעות לשילוב ראוי בחברה.

     

    רב מצטיין, כמו ספורטאי מצטיין

    כמובן שהתירוץ הקבוע של נציגי הציבור החרדי, הוא שהם עושים מה שגדולי הדור אומרים להם לעשות. הבעיה היא שהח"כים

    החרדים מועלים בתפקידם, מאחר והם לא מציגים בפני הרבנים הבכירים את העובדה שהגיעה שעת ההכרעה, שבה צריך להחליט מי מבין החרדים יהיה רב מצטיין, על משקל ספורטאי מצטיין, ומי ישרת בצבא ויתרום מכספו וזמנו, כדי לסייע לתלמידי החכמים ללמוד תורה.

     

    ועוד הערה קטנה: הח"כים החרדים והתקשורת המגויסת שלהם, בזים בגלוי ל"חרדים החדשים", אלה שלמדו בישיבות חרדיות, אבל גם שירתו בצבא, מתפרנסים בכבוד וממשיכים לחבוש כיפה שחורה.

     

    האם לא היה נראה להם מוזר, שלוועדה שבה הם אמורים להסביר למה שיטת החיים הזו בזויה בעיניהם, ומדוע הם חייבים לדבוק רק בתורה - הם שלחו כנציגם את עו"ד יעקב ויינרוט? ויינרוט הלז למד מספר שנים בישיבות חרדיות, אבל רכש השכלה חילונית, והגיע להישגים משפטיים וכלכליים מרשימים בלי לוותר על שמירת קלה כחמורה. חומר למחשבה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הדובי ההוא היה סוציומט
    צילום: צביקה טישלר
    מומלצים