הבאתי מהבית: פופקורן, המדריך השלם

החדשות המצויינות על האפשרות להביא נשנושים מהבית לאולם הקולנוע שימחו אותנו מאד. שלחנו את רותי קינן להכין וללמד אתכם להכין בבית פופקורן משודרג ובשלל טעמים

ממש כמו שאין ערב חג בלי גפילטע פיש או חריימה, ואין "תקפצו לקפה" בלי עוגה או עוגיות, ככה נהיה שאצלנו, כמו בכל העולם (טוב, כמעט בכל העולם) וקולנוע "סוחב" פופקורן.

 

איזה מזל שבקרוב - בפקודת בית משפט - נוכל להביא אותו מהבית. אז לפני שאתם מתנפלים על גרגרי התירס היבשים שבסופר ולפני שאתם הופכים את המטבח למפעל להכנת פופ קורן בטעמים, קבלו קווים לדמותו של הדגן המקפיץ וגם כמה מתכונים ועצות להכנתו.

 

עוד בערוץ האוכל:

המוסקה היוונית שלי

מייקאובר לפיתה: מתכונים ערביים

טוחנים עבודה: מתכוני בשר טחון

 

 

דגן עתיק

התירס שמקורו באמריקה ונחשב לאחד הדגנים העתיקים ביותר שטיפחה האנושות, ותושביה הקדומים של היבשת זרעו וקצרו אותו כבר לפני למעלה מ-3,500 שנה. התירס כונה בפיהם "טאווה", שפירושו "עתיק". הוא היה קדוש לבני המאיה שעל פי המיתולוגיה שלהם האב הקדמון של האנושות נוצר מתירס. בני האינקה בפרו הקריבו לצמד אלי התירס שלהם בתולה נבחרת אחת לשנה, והאצטקים במקסיקו טענו שגילוי אוצר הגרגרים בבטן ההר שמור לאל הטוב שלהם.

 

בן אירופה הראשון שנחשף לדגן הצהוב היה כריסטופר קולומבוס, שראה אותו לראשונה בקובה בשלהי 1492. "היו שם שדות מעובדים נרחבים, שבהם היו נטועים סוג של קטניות וסוג של דגן המכונה מאיס, טעים מאוד כשאופים אותו בתנור או כשמייבשים אותו וטוחנים לקמח", רשם בנו, שניהל את יומן המסע. מגלה הארצות הנלהב לא התעצל והביא עמו את התירס, שהתברר כצמח המסתפק במועט אך מעניק יבול נדיב ביותר, לאירופה. כחמישים שנה לאחר מכן הוא כבר היה אזרח ותיק ומוערך ביבשת הישנה ומשם נדד עם סוחרים פורטוגלים למושבותיהם במזרח אסיה ועם סוחרים ערביים -לרחבי אפריקה והמזרח התיכון.

 

אמריקה מקפיצה

כשהגיעו האבות המייסדים של האומה האמריקנית לצפון אמריקה באנייה "מייפלאור", בתחילת המאה ה-17, הם למדו מהילידים את השיטות המקומיות לגידול התירס. מאז הוא מככב לא רק בתפריט הסעודה המסורתית של חג ההודיה, אלא גם כאחד הסמלים לאוכל אמריקני. אותם אינדיאנים ידידותיים גילו לתושבים גם כיצד לייבש את גרגרי התירס ולהכין מהם חטיף שכמוהו לא נודע בארצות מוצאם, הפופקורן, שהפך לחלק בלתי נפרד מהתרבות האמריקנית.

 

 

את תכונתם המוזרה של גרגרי התירס להתפוצץ, להתפרץ וליצור מעין גוש תפוח לבנבן, בעל צורה אמורפיתגילו בני התרבויות הקדומות של אמריקה התיכונה והדרומית כבר לפני אלפי שנים. הם סברו, שבכל גרגר נחה לה רוח המתפרצת בכעס כשמחממים אותה ויוצאת החוצה. המדע, שאינו מכיר ברוחות וכשפים, מציע הסבר אחר. חימום גרגרי תירס יבשים גורם לעמילן הרך שבמרכז הגרעין להתפשט וככל שהחום עולה, נוצר לחץ של קיטור במרכז הגרעין. הלחץ גובר עד שהוא גורם לגרעין להתפוצץ, והעמילן הלבן, שהתבשל והתייבש, פורץ החוצה.

 

על פי הסקרים האמריקנים צורכים כ-5 מיליארד גלונים של פופקורן בשנה בבית, בקולנוע, באירועי ספורט ובחגיגות. גם בארץ, מתברר, יש לפופקורן אוהדים מושבעים, בעיקר בקרב צעירים שאצלם הוא מתקשר אסוציאטיבית עם עולם הסרטים, הספורט והבידור.

 

אגב, בשנות ה-90 זכה הפופקורן לעליה משמעותית בפופולריות שלו כשהתברר שדוגמניות-על וכוכבות צמרת נוהגות לבסס עליו את הדיאטה שלהן. הזכורה מכולן היא אולי בדיאטת הפופקורן של מדונה (שהתבססה כמובן גם על שתייה מרובה, נטילת ויטמינים סדירה ופעילות גופנית נמרצת). הפופקורן הבסיסי (בלי תוספות) הוא אכן עתיר סיבים ודל בקלוריות, יחסית לדגנים או חטיפים אחרים (36 קלוריות בכוס).

 

על אף המכונות המרשימות המוצבות בבתי הקולנוע, פופקורן הוא מאכל קל מאוד להכנה גם בתנאים ביתיים. אפשר להכין אותו בסיר רגיל, בסיר לחץ או בדרך הקלה וגם הדיאטטית יותר, שכן היא מאפשרת שימוש בהרבה פחות שמן- במיקרוגל. ארגנו לכם מתכון בסיסי שאחריו תמצאו שפע של טיפים וגיוונים.

 

 

פופקורן בסיסי

המרכיבים (לכ-2 מנות):

1 כף שמן תירס או שמן טיגון אחר

1/3-1/2 כוס גרגרי תירס לפופקורן

1/4-1/2 כפית מלח

 

אופן ההכנה:

1. מחממים מעט את השמן בסיר גדול, מוצב על אש גבוהה. מוסיפים את הגרגרים ומכסים את הסיר. אם אין במכסה חריר ליציאת אדים, כדאי להסית אותו מעט כדי לאפשר לאדים שמצטברים לצאת, דבר המבטיח פופקורן פריך יותר.
2. אחרי דקה בערך יתחילו להישמע קולות הפצפוץ הראשונים. מסירים את הסיר מהאש ומנערים אותו מעט. מחזירים לאש.
3. ממשיכים לחמם את הגרגרים ומקפידים לנענע את הסיר במהלך הבישול, על הכיריים (הדבר יבטיח פצפוץ אחיד).
4. מסירים את הסיר מהאש כאשר המרווחים בין פצפוץ אחד לשני הם של יותר משנייה-שתיים.
5. מפזרים את המלח ומנערים את תכולת הסיר. עתה אפשר גם להוסיף תוספות אחרות.

 

טיפים:

• אין להניח יותר מדי גרגרים בסיר - עדיף להכין את הפופקורן במחזורים, חצי כוס בכל פעם, גם אם הסיר גדול מאוד.
• אפשר לבשל בכל סיר בעל מכסה כבד, רצוי עם פתח ליציאת האדים, וגם בסיר לחץ. מכסה זכוכית מאפשר לראות מה קורה בתהליך הבישול.
• ניעור הסיר והנעה תכופה שלו על האש מסייעים לפצפוץ אחיד של כל הגרעינים.
• אם יש לכם מכשיר להכנת פופקורן ביתי, עקבו אחר הוראות היצרן.
• להכנה במיקרוגל עדיף להשתמש בשקיקים המוכנים להכנת פופקורן במיקרוגל, המכילים כבר את כל מה שצריך.
• אין להאריך בבישול כדי שהגרגרים לא יישרפו.

 

פופקורן בטעם חמאה

ממסים 2 כפות חמאה ויוצקים על הפופקורן המוכן. מקפיצים (הכי טוב בידיים, אבל אפשר גם לכסות את הסיר ולנער) עד שכל הפופקורן מצופה היטב.

 

פופקורן מתוק בקרמל

בסיר קטן ממיסים 2 כפות חמאה. מוסיפים 1/2 כוס סוכר חום ו-2 כפות מים ומבשלים עד שהסוכר נמס. שוטחים את הפופקורן המוכן על תבנית רחבה ומטפטפים עליו את הקרמל החם. (זהירות! אין לגעת לפני שהקרמל מצטנן כדי לא להיכוות). לתוספת פריכות, מכניסים לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות ל-5 דקות. מצננים ומפרידים.

 

פופקורן חריף

מוסיפים לפופקורן המוכן 1 כפית תערובת של פפריקה מתוקה וחריפה ביחס התואם את מידת החריפות המבוקשת. מערבבים היטב.

 

פופקורן בתבלינים

מוסיפים לפופקורן המוכן 1 כף תערובת תבלינים לפי הטעם (קייג'ן למשל, או אפילו פסטו) ומקפיצים.

 

לכל המתכונים של רותי קינן