מכתבי הרוג ממלחמת וייטנאם הושבו למשפחתו

"הרגשתי שקליעים חולפים על פניי. מעולם לא פחדתי כל כך בחיי. סחבנו יותר גופות של הרוגים ופצועים ממה שאי פעם אוכל לשכוח", תיאר סטיב פלהרטי בכתב את הקרבות שבהם השתתף. 40 שנה אחרי מותו בקרב, הועברו מכתביו לארה"ב

ארבעה מכתבים ששלח חייל אמריקני למשפחתו, ובהם תיאור הקרבות שסבבו אותו בווייטנאם, הועברו אמש (יום שבת) למשפחתו 40 שנה אחרי שנהרג במלחמה. נציגי הדיביזיה המוטסת ה-101 (המכונה "הנשרים הצורחים") הציגו את מכתביו של סרג'נט סטיב פלהרטי מהעיר קולומביה שבדרום קרוליינה לדודו קנת קאנון וגיסתו מרתה גיבונס במהלך טקס שנערך לכבוד ותיקי מלחמת וייטנאם.

 

עוד חדשות בעולם:

• אחרי 24 שנה: רוצח מבוקש בארה"ב נלכד בקנקון
• התרוששו, דוכאו והציתו. מחאה בוערת בעולם
• הונגריה: "אותר הפושע הנאצי המבוקש בעולם"
• סרט ערבי עם נגיעה איסלאמית. קולנוע "האחים"

 

פלהרטי נהרג בקרב בוויטנאם ב-1969 וחיילים וייטנאמים לקחו את המכתבים שכתב ונשא על גופו לאחר מותו. המכתבים הועברו בחודש שעבר לידיו של שר ההגנה האמריקני לאון פאנטה בעת ביקורו במדינה האסייתית.

 

 

"זה נס שהמכתבים האלה צצו אחרי כל הזמן הזה", אמר קאנון בעודו מציץ במעטפה שהכילה את מכתביו של אחיינו המנוח. קאנון בן ה-80, איש חיל הים לשעבר, אמר כי משפחתו החליטה לעבור על מכתביו של פלהרטי באופן אישי בגלל הרגשות הגדולים שמעורבים בסיפור.

 

המכתבים יוצגו במוזיאון הצבאי בדרום קרוליינה

"הם (המכתבים) נמצאים במצב מדהים בשביל גיל 40", הוסיף קנת. "אני בטוח שסטיב היה שמח שהם הגיעו הביתה". גיבונס, בת 73, סיפרה שהמשפחה החליטה לתרום את מכתביו של פלהרטי למוזיאון הצבאי של דרום קרוליינה, שמצדו מתכנן לקיים תערוכה לזכר כאלף תושבי דרום קרוליינה שנהרגו במלחמת וייטנאם.

 

"בדרך זו המכתבים יישמרו בשביל שכל אחד יוכל לראות אותם", אמרה גיבונס. "זה חשוב לנו מאוד". היא אמרה שהיא אסירת תודה לקצין הצבא הווייטנאמי ששמר על המכתבים במשך שנים כה רבות. קאנון סיפר שהוא כבר קרא כמה קטעים מהמכתבים של אחיינו שהועברו אליו מהפנטגון, שבהם הוא תיאר את שפיכות הדמים שבה הייתה מעורבת יחידתו ואת פחדיו ונחישותו.

 

 

 

"הרגשתי שקליעים חולפים על פניי", כתב פלהרטי באחד ממכתביו. "מעולם לא פחדתי כל כך בחיי". החייל הצעיר סיפר שיחידתו "סבלה מפצועים והרוגים רבים" והוסיף: "סחבנו יותר גופות של הרוגים ופצועים ממה שאי פעם אוכל לשכוח".

 

פלהרטי כתב כי בנקודה מסוימת הוא קיבל "גלויה מתוקה שעשתה את היום האומלל שלי לטוב יותר, אבל אני לא חושב שאי פעם אשכח את הקרב העקוב מדם שניהלנו. טילי אר-פי-ג'י ומכונות ירייה קרעו את תרמיל הגב שלי".

 

בשנת 1969 פילגה המלחמה בווייטנאם את הציבור האמריקני, אולם פלהרטי כתב שהוא עדיין מאמין במשימה שהוטלה על הצבא. "זו מלחמה מלוכלכת ואכזרית, אבל אני בטוח שאנשים יבינו את מטרתה אפילו שרבים מהם לא מסכימים איתה", כתב החייל מדרום קרוליינה.

 

קאנון אמר שאחיינו היה "בחור צעיר מפוחד, ומי לא היה כזה? הוא ידע שהוא נלחם באויב שהוא לא יכול לראות במלחמה שהוא לא יכול לנצח". קאנון ונציגי הצבא סיפרו כי פלהרטי נולד ביפן ואומץ על ידי משפחה מדרום קרוליינה כשהיה בן 9 אחרי שגדל בבית יתומים ביחד עם ילדים לאמהות יפניות ואבות שמשרתים בצבא ארה"ב.