ליקויי שמיעה אצל ילדים: איך לזהות בעיות בזמן?

כשילד אינו מגיב לרעשים חזקים או מפגין עיכוב בהתפתחות השפה, הדבר עלול להעיד על ליקוי שמיעה. אך יש גם סימנים פחות מוכרים, כמו דלקת קרום המוח או סיבוכים בלידה. רופאה מומחית מסבירה מה הם סימני האזהרה שכדאי להכיר

אחד עד שלושה מכל אלף תינוקות נולדים עם ליקוי שמיעה משמעותי שיפריע להתפתחות השפה או ימנע אותה לחלוטין. במהלך שנות הילדות מתווספים לכך ליקויי שמיעה נרכשים בדרגות חומרה שונות.

 

כל תינוק שנולד היום בישראל עובר הערכה שמיעתית במחלקת יילודים מיד לאחר הלידה, על ידי קלינאיות תקשורת ממחלקת אף אוזן וגרון. כל תינוק שקיים אצלו חשד לליקוי שמיעה מופנה להמשך בירור יסודי.

 

הורים, שימו לב:

• למה הילד עדיין לא מדבר ברור?

מתי הילד צריך כפתורים באוזניים?

הילד לא מתרכז בכיתה? קחו אותו לבדיקת ראייה

 

גם אם התינוק השתחרר מבית החולים ועבר את בדיקת השמיעה הראשונית בהצלחה, הוא עלול לפתח בהמשך הדרך ליקוי שמיעה, לעתים קשה יותר.

 

ליקוי שמיעה עלול להפריע להתפתחות התקינה של הילד, לכן חשוב לשים לב לסימנים מחשידים ולאבחן זאת בזמן, כדי להתאים לילד את הטיפול הנכון ולמנוע פערים התפתחותיים.

 

כיצד פועל מנגנון השמיעה?

ליקוי שמיעה מוגדר כמצב שבו סף השמיעה אינו תקין ולא ניתן לשמוע צלילים שאותם אמור לשמוע אדם בעל שמיעה תקינה. כדי להבין את סוגי ליקויי השמיעה השונים, חשוב קודם להבין כיצד עובד מנגנון השמיעה:

 

הצליל מגיע אל האוזן החיצונית המורכבת מאפרכסת ותעלת השמע החיצונית. תוך הגברה מזערית, גל הקול עובר אל עור התוף ומניע אותו, את עצמות השמע המחוברות אליו ואת שבלול האוזן הפנימית המחובר אל העצם האחרונה בשרשרת (ארכובה או STAPES באנגלית).

 

המבנה המיוחד הנמצא בשבלול, כמעין מכל המכיל נוזל הדומה למים, מתמיר את האותות המכניים של הקול לאותות חשמליים. האותות החשמליים, שהם תרגום של האות הקולי, מועברים דרך עצב השמיעה למרכז השמיעה של המוח.

  

בעת מעבר גל הקול מהאוויר, שבו הוא נע בקלות, לסביבה הנוזלית של השבלול שבה קשה לו יותר לנוע, חלק ניכר מהאנרגיה שלו הולך לאיבוד. כדי לשמר את עוצמתו בטרם יגיע אל השבלול הוא מוגבר משמעותית וכך הפסד האנרגיה הצפוי הופך זניח. התנאים ההכרחיים להגברה באוזן התיכונה הם קיום שרשרת עצמות שמע שלמה וניידת, עור תוף שלם ואוזן תיכונה מאווררת - כלומר מלאה בגז ולא בנוזל.

 

ליקוי במבנה או בתפקוד האוזן החיצונית, האוזן התיכונה, האוזן הפנימית, עצב השמיעה או מרכז השמיעה במוח יגרום לליקוי שמיעה - וחומרת הפגם או הפגמים עומדים ביחס ישיר לחומרת ליקוי השמיעה.

 

 

שימו לב לסימני האזהרה

גורמי סיכון לפיתוח ליקוי שמיעה כוללים:

 

• ליקוי שמיעה משפחתי
• ילד שנולד להורים שהם קרובי משפחה
• חשד של ההורים או גורם מטפל שהתינוק או הילד אינו מגיב לצלילים כפי שהיה מצופה להגיב
• בעיות מורכבות סביב הלידה וכאלו שהובילו לשהייה במחלקה לטיפול נמרץ יילודים
• חבלות ראש משמעותיות
• פגמים מולדים
• מתן אנטיביוטיקה הידועה כפוגעת בשמיעה
• אירוע של דלקת קרום המוח חיידקית
• הפרעה או איטיות בהתפתחות שפה
• מחלות אוזניים, כולל דלקת אוזן נסיובית (נוזלים באוזניים)

 

תינוק שאינו מגיב לרעשים חזקים, ילד שלא מגיב כשקוראים לו וילד שמתקשה להתבטא מילולית - כל אלו אמורים להדליק נורית אזהרה.

 

אם ההורים או כל גורם אחר המטפל בילד חושד שקיים ליקוי שמיעה אצל התינוק או הילד, יש לקחת אותו לרופא אף אוזן גרון לבדיקה מקיפה ולקבל ממנו הפניה לקלינאית תקשורת לצורך הערכה שמיעתית ומעקב.

 

סוג הבדיקות שיש לבצע נקבע על ידי קלינאית התקשורת ומשתנה לפי גיל הילד. בדיקות ההערכה השמיעתית חייבות לכלול בדיקת שמיעה התנהגותית (קרויה גם "אודיומטריה") או בדיקת ברה (ABR או BERA), התלויה בגיל הילד, במידת התפתחותו וביכולתו לספק תגובות מהימנות.

 

במקרים של ירידה קלה עד בינונית בשמיעה חשוב להתאים מכשירי שמיעה בהקדם האפשרי כדי למנוע עיכוב בהתפתחות. במקרים של ירידה חמורה יותר בשמיעה ניתן לבצע השתלה של שתל קוכליארי שיאפשר לו לשמוע כמעט כמו ילד רגיל.

 

חשוב להבין שליקוי שמיעה שאינו מטופל מפריע או אף מונע התפתחות שפה ודיבור, לכן יש לטפל בבעיה מיד וללא עיכוב, בפרט כשמדובר בתינוקות קטנים בחודשים הראשונים לחייהם.

 

הכותבת היא מנהלת היחידה לרפואה וכירורגיה של האוזן באר"ם, המרכז לרפואת אף אוזן וגרון באסותא