כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
לטענת אימו, לאחר שהוא שוחרר מאשפוז בפעם האחרונה, היא פנתה למרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים ברזילי והתריעה על מסוכנותו. בנה נשלח למעקב חודשי, אך כשסירב להגיע לבדיקות דרשה האם מהפסיכיאטר המחוזי להשיבו לבית החולים בכפייה. לטענתה, נציגי המרפאה הגיעו רק כשבועיים לאחר בקשתה - יום אחרי שבנה שם קץ לחייו.
חמש שנים לאחר מותו הגישה האם תביעה לנזקי גוף בטענה לרשלנות בטיפול מצד המרפאה. בכתב ההגנה טען משרד הבריאות שהאם ניסתה להרחיק אותו ממנה בכל מחיר, ללא סיבה רפואית, ואף ניסתה להתערב באופן בוטה בטיפול הרפואי שהוענק לו. אבל השופט אריאל ברגנר קיבל את התביעה בחלקה, וקבע שרופא חייב וצריך לצפות נזק עקב אי מתן טיפול רפואי, גם במקרה שבו החולה מחליט לא לקבל טיפול.
"הכתובת הייתה על הקיר", כתב השופט. "אמו של המנוח ידעה שמצבו והתנהלותו יכולים ויובילו לניסיון התאבדות, אך למרות פניותיה הרבות לגורמים המטפלים, לא נעשה על ידם דבר". הוא חייב את משרד הבריאות לשלם לאם ולעיזבון 495,693 שקל בגין הוצאות קבורה, אובדן הכנסה, כאב וסבל.
לדברי עו"ד עדי ניב-יגודה, מומחה למשפט רפואי, "במקרים שבהם מסרב מטופל לאשפוז, יש בסמכותו של פסיכיאטר מחוזי להורות על אשפוז כפוי. ככל שמטופל הלוקה במחלת נפש אינו משתף פעולה עם הטיפול התרופתי, מחובתו של הפסיכיאטר לצפות שמצבו הגופני והנפשי של המטופל עלול להידרדר".
ממשרד הבריאות ומבית החולים ברזילי לא נמסרה תגובה.