התפתחות תינוקות: חייבים לזחול לפני עמידה?

התפתחות מוטורית בתינוקות היא רצף של שלבים הקשורים ומשפיעים האחד על השני. למה השכיבה על הבטן חשובה, מתי תינוק מפסיק להכניס דברים לפה ואיזו בעיות צריכות לעורר דאגה? מומחית בהתפתחות ילדים מסבירה

למה רצף ההתפתחות של התינוק הינו קבוע וידוע מראש. המוח מתוכנת לשלבי התפתחות, הקשורים אחד בשני, בסדר מוגדר מראש: תהליכי ההתפתחות המוטורית, העדינה והגסה, התפתחות השפה, ההבנה והבעה, התפתחות תקשורת, יכולות חברתיות ויכולות רגשיות, מתרחשים במקביל בסדר פחות או יותר קבוע תוך השפעה הדדית.

 

עוד כתבות על התפתחות ילדים ב-ynet:

• כך תעזרו לתינוק בצעדיו הראשונים

פער הדורות: למה אנחנו מתנהגים אחרת מהורינו?

המורה דורשת שניתן עוד ריטלין לילד. להסכים?

 

אלה התהליכים העיקריים שכדאי לשים אליהם לב במסגרת ההתפתחות המוטורית של תינוקות. 

 

 

 

חשיבות השכיבה על הבטן

העובר בחודשי ההיריון האחרונים מקופל ברחם. כשהוא נולד, הילוד שומר על המנח המצונף. בחודשיים הראשונים הגוף "נפתח" והתינוק יכול לשכב ישר ולהתחיל לזוז יותר. לרצף המוטורי יש כיוונים:

 

מהראש לגב על הבטן: התינוק ירים תחילה את הראש ויסובב אותו. בהמשך יוכל לתמוך עם הידיים ולהרים את החלק העליון של הגב, ואח"כ את הגב והגפיים התחתונות.

 

יש לשים לב שאם בגיל 4 חודשים לילד עדיין אין שליטה על הראש והוא נופל הצידה בזמן שמושיבים אותו על הברכיים, זו נורה אדומה וכדאי לגשת לרופא.

 

שליטה תנועתית מהאזורים המרכזיים של הגוף (אגן-בטן-חזה) ולאזורים מרוחקים (ידיים ורגלים), מתנועות כלליות שמוכתבות על ידי רפלקסים מולדים לתנועות מעודנות, מכוונות ונשלטות על ידי הילד. זאת כדי שהרצף הזה יוכל להתרחש חשוב שהתינוק יבלה שעות רבות על הבטן.

 

כיום ממליצים שתינוקות יישנו על הגב או על הצד על-מנת להפחית הסיכוי למוות בעריסה, אולם חשוב שבשעות הערות שלו התינוק ישכב כמה שיותר על בטנו.

  

מעבר מרפלקסים מולדים לתנועות רצוניות

תינוק שאך זה נולד יסגור את אגרופו בתגובה ללחץ במרכז כף היד. יש האומרים שזהו שריד למורשת הקופית שלנו- כשאבותינו זינקו מעץ לעץ והיו צריכים להיאחז במהירות בענף הבא.

 

אבל כדי שתינוק יוכל לתפוס ולשחרר חפץ כרצונו, לסובב אותו ולחקור אותו, הרפלקס הזה חייב להעלם. זה קורה בגיל 5-6 חודשים. אם בגיל שנה הילד עדיין מכניס דברים לפה ולא חוקר אותם עם הידיים, כדאי לגשת לרופא לבדיקה.

 

 

התפתחות רפלקסי ההגנה: השלב שלפני הישיבה

במקביל להיעלמות הרפלקסים הפרימיטיביים מתפתחים רפלקסי הגנה. הרפלקסים האלה מכינים את הגוף לתנועה ונשארים איתנו לכל חיינו:

 

הגנה צדית - הושטת היד הצידה ממצב ישיבה כדי לא ליפול.

 

רפלקס הצנחן- הושטת ידיים קדימה כדי למנוע נפילה על הפנים. כשרפלקס ההגנה הצדית התפתח הילד מוכן לישיבה. זה יקרה סביב גיל 6-7 חודשים. כשהוא יושב זקוף, הילד יכול לפנות שתי ידיים כדי לבדוק חפצים חדשים.

 

התהליך הזה יילך וישתכלל לצורך משחק ועזרה עצמית, ציור, בנייה, נבירה וכן הלאה. עד גיל 9 חודשים התינוקות כבר אמורים להישאר לשבת אחרי שמושיבים אותם. אם התינוק אינו יכול לשבת בגיל 9 חודשים, מדובר בנורה אדומה וכדאי לבדוק את הנושא אצל רופא.

 

 

מגיל שנה והלאה

לקראת גיל שנה מתחילה להופיע תנועה מתואמת של הגפיים. קודם רוכשים שליטה בגפה אחת ואז מתאמים תנועות בין שתי גפיים. בשלב זה נתחיל לראות חקירה ראשונית של חפץ בשתי ידיים והתפתחות עמידה והליכה. למה כדאי לשים לב:

 

• זחילה היא לא תנאי להליכה. ילד יכול להגיע לעמידה ולהליכה גם בלי זחילה.

 

• התפתחות יכולת ההליכה עד גיל שנה וחצי נחשבת תקינה. ההליכה הראשונית היא על בסיס רחב, עם פישוק, נוקשה ורק בגיל 3 ההליכה הופכת בשלה כמו אצל מבוגר. אם עד גיל שנה וחצי אין הליכה בכלל, מדובר בנורה אדומה וכדאי לבדוק זאת עם רופא.

 

• סביב גיל שנתיים נראה ריצה מתואמת, קפיצה בשתי רגליים, בעיטה, זריקת כדור בשתי ידיים.

 

• השנים הבאות מוקדשות לשכלול. בגיל 3 רוב הילדים יעמדו על רגל אחת ל-3 שניות ויעלו במדרגות רגל-רגל לסירוגין. בגיל 4 הם יידעו לקפוץ על רגל אחת, לקפוץ למרחק של כחצי מטר, לזרוק כדור למרחק ולתפוס אותו. אם עד גיל 3 הוא לא מתחיל לרוץ, כדאי לבדוק זאת.

 

הרצף התפתחותי אמנם ידוע, אך גם בתוכו יש שונות. זו מושפעת גם מגורמים פנימיים של הילד וגם מגורמים חיצוניים. למשל, המזג (טמפרמנט) הוא גורם פנימי, של הילד.

 

ילד שיש לו מזג תנועתי ופעיל יתפתח בצורה שונה מילד שקט, פאסיבי ואיטי. שניהם יתפתחו בצורה תקינה אבל תהיה שונות במהלך וקצב ההתפתחות. ישנם גם גורמים חיצוניים - למשל, עד כמה הסביבה החיצונית מאפשרת התפתחות תקינה. האם הילד מקבל גירויים מתאימים לגיל? האם הסביבה מפריעה לו להתפתח?

 

ילד שלא רוכש אבן דרך התפתחותית אחת בדיוק במועד הרי שאין זה מעיד על בעיה בהכרח. אבל אם יש מספר אבני דרך התפתחותיות שאינן מופיעות בזמן, יתכן והדבר מצביע על בעיה התפתחותית. אם אתם מוטרדים - פנו לרופא הילדים שלכם והעלו בפניו את דאגתכם.

 

הכותבת היא מומחית בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, מנהלת המכון להתפתחות הילד בירושלים, שירותי בריאות כללית