בגלל אסאנג': בריטניה תפרוץ לשגרירות אקוודור?

שר החוץ של אקוודור טען כי קיבל "איום ברור בכתב" שכוחות משטרה ייכנסו לשטח שגרירות ארצו בלונדון אם ג'וליאן אסאנג' לא יוסגר. בהמשך היום תודיע המדינה הדרום אמריקנית אם תעניק מקלט מדיני למייסד אתר ההדלפות

אקוודור טענה הלילה (יום ה') כי בריטניה איימה לפשוט על שגרירותה בלונדון אם מייסד אתר ההדלפות ויקיליקס ג'וליאן אסאנג', השוהה במקום, לא יוסגר. "קיבלנו איום ברור בכתב", אמר שר החוץ של אקוודור, ריקרדו פטיניו.

 

עוד חדשות בעולם:

• עוּרי אירופה: 'חיזבאללה פועל ללא מפריע ביבשת'
• ילדוּת בסוריה: טנק כמשחק, מוות כסיפור
• למה לה פוליטיקה? קונדוליזה רייס מדגמנת

 

בהמשך היום תודיע אקוודור מהי החלטתה לגבי הענקת מקלט מדיני לאסאנג', שמבוקש בשבדיה בגין האשמתו באונס והוא שוהה בשגרירות אקוודור בלונדון מאז 19 ביוני. על רקע טענותיו של פטיניו הורגשה תכונה משטרתית גדולה מחוץ לשגרירות אקוודור בלונדון ובשכונות המגורים שבסביבתה.

 

 

בעיר הבירה של אקוודור קיטו התאספו כמה עשרות מפגינים מחוץ לשגרירות הבריטית וצעקו "אנגליה, איזה חלק לא הבנת, אנחנו ריבונים!". כמה מהם רמסו דגל בריטי. ובלונדון, קבוצה קטנה של תומכי אסאנג' הפגינו מחוץ לשגרירות אקוודור.

 

חוק מ-1987 יכשיר את הפשיטה לשגרירות?

גורמים בריטיים הבטיחו שלא יעניקו לאסאנג' מעבר חופשי מחוץ לשטח הממלכה ולדבריהם הם יעצרו אותו ברגע שרגליו ידרכו מחוץ לשגרירות אקוודור. עם זאת, באופן פומבי הם לא אמרו שיפגעו בריבונות של אקוודור וייכנסו לתחומה.

 

בעקבות דבריו של פטיניו בפני עיתונאים, פרסם משרד החוץ הבריטי הודעה שציטטה חוק מ-1987 שמתיר לבטל מעמד דיפלומטי של בניין אם הגורם הזר ששוכן בו "מפסיק להשתמש בקרקע לצורך מטרות המשימה שלו".

 

סוכנות הידיעות AP מצאה כי אף פעם לא פעלו על פי חוק זה כדי להצדיק כניסה בכוח לשגרירות. בהתאם למשפט הבינלאומי, נציגויות דיפלומטיות שייכות טריטוריאלית למדינה שבה הן נמצאות ולא למדינה שאותה הן מייצגות.

 

 

אסאנג' עלה לכותרות בסוף שנת 2010, אחרי שאתר ההדלפות שלו החל לפרסם אלפי מסמכים מסווגים של צבא ארה"ב ומחלקת המדינה האמריקנית בנוגע למלחמות באפגניסטן ובעיראק וליחסים הדיפלומטיים של ארה"ב עם מדינות שונות בעולם. 

 

במסמכים הפנימיים ההם, שנכתבו בחלקם על ידי אנשי צבא ובחלקם על ידי דיפלומטים אמריקנים ברחבי העולם, הופיעו בין השאר עדויות על תקלות מביכות של הכוחות הזרים בארה"ב ובעיראק, הפרות של זכויות אדם שם מצדם וציטוטים מפגישות שנערכו בדלתיים סגורות עם פוליטיקאים בכל רחבי תבל. 

 

פרסום המסמכים הסב מבוכה גדולה לארה"ב וללא מעט מבעלות בריתה. לא פעם הופיעו שם כינויים לא מחמיאים שהדביקו דיפלומטים אמריקנים למנהיגים בינלאומיים מפורסמים, והתבטאויות שבארה"ב ובמדינות אחרות היו מעדיפים כי יישארו הרחק מאוזנו של הציבור, כמו למשל האופן שבו הפצירו מדינות ערביות במערב לתקוף באיראן.