"המשקל עצר לי את החיים"; אייל רזה 100 קילו

עד גיל 16 לא היו לאייל יוסף חברים בגלל המשקל, ובמקום להתגייס לצבא הוא הגיע לבית חולים, לניתוח כושל להצרת קיבה. בגיל 22, במשקל 170 קילו, הוא החליט לחזור לחיים. איך הוא נמנע מהקולות שקוראים לו לוותר רק הפעם על אימון כושר?

"לרזות 100 קילו זה להשיל מעצמך בן אדם שלם", כך אומר אייל יוסף, בן 26 מפרדס חנה, והוא יודע על מה הוא מדבר. הוא היה שמן מאז שהוא זוכר את עצמו, ניסה כמה פעמים לרזות ואפילו הצליח, אבל כמעט תמיד חזר למשקלו הקודם ואפילו הוסיף עליו.

 

בגיל 18 הוא ביצע ניתוח טבעת כושל ולאחריו אינספור דיאטות, ובגיל 22 הבין שככה אי אפשר להמשיך עוד. "החלטתי לעשות שינוי אמיתי", הוא מספר בראיון ל-ynet. "היום, כשאני במשקל ובכושר הנוכחיים שלי, אני נזכר איך היית פעם ופשוט לא מאמין. אני מפחד שאחזור ואהיה שמן שוב, זה הסיוט הכי גדול שלי".

 

•  רזיתם ואתם מרגישים נפלא? ספרו לנו 

 

 רזו בענק - עוד סיפורי דיאטה מעוררי השראה:

• "שיקרתי לעצמי שאני לא שמן". נתנאל רזה 40 קילו

"לא נכנסתי לכיסא במסעדה". ורוניקה רזתה 77 קילו

מ-138 קילו לריצת מרתון: איך דורון רזה 50 קילו?

 

"גדלתי בלי חברים"

"כבר בכיתה א' הייתי ילד עם עודף משקל", מתאר יוסף, "אבל לא רק אני סבלתי מנטייה להשמנה אלא כל המשפחה שלי: אמי, אחי ואחותי. לא סתם אומרים שהילדים אכזריים - המשקל שלי היה תמיד נקודת התורפה שלי".

 

אף שבמשפחה היה יוסף ילד אהוב, חברת הילדים לא הייתה תומכת באותה מידה. "עד גיל 16 לא היו לי בכלל חברים", הוא אומר. "שקלתי אז 140 קילו, ופשוט הלכתי ונסגרתי בתוך עצמי. הייתי הולך לבית הספר ללמוד וחוזר הביתה בלי לצאת בכלל. היו ימים שבהם הייתי הולך לישון אחרי הצהריים ולא קם עד למחרת בבוקר.

 

"בנוסף לבידוד החברתי שלי, גיליתי שאני הומוסקסואל, כך שהקושי היה כפול ומכופל - לא מספיק שאתה סובל מעודף משקל, אתה גם שונה בגלל הנטייה המינית שלך. מבחינת חיי החברה שלי היה מדובר בגזר דין מוות של ממש. לכל אחד קשה להתמודד עם הגילוי הזה, כל שכן לאדם שמן.

 

"במשקל כזה אתה מוגבל מאוד פיזית ולא יכול לחוות את גיל הנעורים כמו כולם. אתה לא מבלה עם החברים ואין לך חוויות טיפוסיות לגיל הזה שתזכור בעתיד. זה חסר שמטפטף לאט-לאט לתודעה שלך, ואז בגיל מסוים אתה מוצא את עצמך חסר ניסיון לגמרי בחיים".

 

 

במקום צבא - קיצור קיבה

קצת לפני שהחברים שלו החלו להתכונן לגיוס לצה"ל, התמודד יוסף עם דחייה נוספת, הפעם מהצבא. "רציתי מאוד להתגייס אבל בצה"ל לא רצו אותי בגלל המשקל שלי", הוא אומר. "בהתחלה ניסיתי לרזות, אבל לא הצלחתי לעמוד בקצב. רציתי להתגייס כחייל מן המניין ולא כמתנדב, אבל מבחינת הצבא זו בכלל לא הייתה אופציה.

 

"הגעתי למשקל השיא שלי, 170 קילו, בגיל 18. הרגשתי שאני לא יכול יותר להמשיך ככה ועשיתי ניתוח טבעת. אחריו רזיתי  50-40 קילו אבל עדיין לא הייתי רזה - בראש נשארתי שמן".

 

הניתוח הסתבך, ויוסף נאלץ להפסיק את תהליך ההרזיה. "כבר לא היה מה שיעצור אותי, אז חזרתי להשמין", הוא אומר. "בגיל 20 הייתי שוב במשקל שבו הייתי כשנכנסתי לניתוח".

 

אבל יום אחד זה פשוט קרה. הוא התעורר בבוקר והחליט שזה היום הראשון של חייו החדשים. "בגיל 22 החלטתי שאני לא ממשיך ככה. הרגשתי כאילו קיבלתי מכה בראש, הבנתי שהמשקל פשוט עצר לי את החיים.

 

"במבט לאחור, אני יכול להגיד שזה היה מייסר. החיים שלי היו מאוד קשים עבורי, והחלטתי שאני רוצה לחיות, לאהוב. החלטתי שגם לי מגיע ליהנות מהחיים ולהיות בזוגיות".

 

"שיניתי את סדר העדיפויות"

בנקודה הזאת חל מהפך אמיתי אצל יוסף. "התחלתי לדמיין את עצמי רזה", הוא מספר. "זו הייתה הפנטזיה שלי ואין לי ספק ש-50% מתהליך ההרזיה מתחיל בראש. החלטתי שאני נכנס לתהליך בכל הכוח. עשיתי ניתוח שרוול ואז נכנסתי למשטר דיאטה רציני מאוד, בהקפדה מטורפת על כל מה שנכנס לי לפה ועל אימוני כושר יומיומיים, במשך שנתיים".

 

לדבריו, אנשים לא תמיד הבינו עד כמה ההקפדה הזו מהותית. "הייתי מפסיד ארוחות משפחתיות כדי ללכת לחדר הכושר, ואחרים אמרו לי 'מה יקרה אם תפסיד פעם אחת?'. אבל אני לא הייתי מוכן לזה".

 

והיו גם רגעי שבירה. "זה לא תהליך שעובר חלק. כל קילו שירד היה מלווה בדם, יזע והמון דמעות, אבל לא הייתי מוכן להתייאש ולהפסיק".

 

יוסף מסביר כי אחד הדברים שגרמו לו להצליח היה שהוא החליט לשים את עצמו בראש סדר העדיפויות. "אחרי שכל החיים תמיד שמתי את כולם לפניי, החלטתי להפוך את היוצרות. אין ספק שזה גבה מחיר, אבל בעיניי המחיר שווה את זה".

 

היום הוא מקפיד עדיין על משטר תזונה וכושר, וביצע ניתוח נוסף אצל ד"ר טלי פרידמן, כירורגית פלסטית מומחית לניתוחי עיצוב גוף, מנהלת המרפאה לעיצוב הגוף במרכז רפואי אסף הרופא, להסרת עודפי העור בבטן ובידיים. "אני כנראה אצטרך לעשות עוד ניתוח להסרת עודפי עור, כי זה לא פשוט להוריד משקל כזה".

 

 

מסתכל שעות במראה

"אחרי שהמשקל ירד נהגתי לשבת והסתכל על עצמי שעות במראה", מתאר יוסף. "התחלתי ללבוש את כל הדברים שרק חלמתי עליהם תמיד, כמו גופיות".

 

יוסף מודה שלמרות הדרך שעשה, הוא עדיין חי בפחד שמא יחזור להיות שמן. "הורדתי 100 קילו והיום אני שוקל 70 קילו, אבל אם אלך ברחוב ומישהו יצעק 'שמן', אני אסובב את הראש.

 

"אני ממשיך לעבוד על הכושר שלי, לפתח את הגוף ולהילחם מול האוכל. היום, אחרי כל מה שעברתי, אני לא מוכן בכלל לחשוב על האופציה לחזור לאחור. אני אוהב אוכל, אבל לא אוותר לעצמי. אני אוכל בריא כדי לא לזוז מהמטרה". 

 

היום הוא רוצה לעזור לאחרים במצבו. "אני יודע מה עובר עליהם", אומר יוסף, "כי הייתי במקום הזה. אני רואה אנשים שנראים כמוני בעבר, ואני יודע שגם אם הם מחייכים זה לא באמת מהלב. אני רוצה לעזור להם להתחיל לחיות".

 

עצת הדיאטה של אייל

• להציב יעדים ריאליים. "אחד הדברים שעזרו לי לרדת במשקל הוא להציב מטרות ריאליות. כשמציבים דדליין הגיוני, קל יותר להגיע אליו.

 

"אני זוכר שהצבתי לעצמי יעד, למשל, להגיע למאה קילו עד יום ההודת שלי - ועשיתי את זה. כשהגעתי ליעד הצבתי לעצמי בכל פעם מטרה חדשה".

 

• רזיתם והחיים שלכם השתנו? שתפו אותנו בסוד