דב וברוריה (לבית מלר) בן אפרים, חלוצים בארגון "החלוץ" עלו מווילנה ב-1924. אחותה של ברוריה, מאשה מלר, עלתה 1922 ונפטרה בשעת לידה. לברוריה נודע על כך רק כשהגיעה לארץ. מאשה נקברה בתל-חי.
בראשית דרכו בארץ, מצא דב את פרנסתו בעמק יזרעאל עם חברי גדוד העבודה. הם בנו את רפתות מושב בלפוריה.
ברוריה התקבלה לעבוד במטבח הפועלים של חנה מייזל בנחלת בנימין תל-אביב. חנה מייזל הכירה את האחות מאשה, ובימים ההם היכרות אישית היתה טובה מפרוטקציה.
עוד כתבות במדור טיול לעבר:
בשנת 1925 מצא דב עבודה במפעל מרצפות ורעפים בתל אביב, והמשפחה התאחדה. רק אז הם מצאו את הזמן לערוך חתונה עברית כהלכתה ברבנות העיר תל אביב.
בשנים אלו, זמן לא רב לאחר הקמת ארגון "ההגנה", חיפשו מפקדיה דרכים לשים את אנשיה בקרב מוסדות השלטון.
דב הוז, מראשי ההגנה, הציע לדב בן אפרים להתקשר למשטרת המנדט, שחיפשה להוסיף שוטרים ופתחה לשם כך קורס הדרכה.
דב בן אפרים, שידע קצת אנגלית, פנה והתקבל לקורס שנפתח בבית הספר לשוטרים בירושלים בשנת 1926. מכאן החלה הקריירה המשטרתית של דב.
את התצלומים והסיפור קיבלתי מנכדתם של דב וברוריה - שפרה שורץ. אביה של שפרה גם הוא היה נוטר ושוטר במשטרות המנדט ומדינת ישראל. גם קורות חייו שזורים בתולדות המדינה אבל על כך בפרקים מאוחרים יותר.

1. צוות מטבח הפועלים של חנה מייזל ברח' נחלת בנימין, תל אביב. ברוריה יושבת בשורה השנייה, שנייה מימין
10. בגמר קורס הקצינים התפנה תפקיד קצין משטרה במשטרת עפולה. הקצין שהיה שם עבר למפעל החשמל בנהריים ודב בא במקומו. כלי התחבורה העיקרי של השוטרים היה סוס. מספר דב: "היה לי סוס. קניתי אותו. ליתר דיוק המשטרה קנתה לי אותו והורידו לי במשכורת כל חודש לירה וחצי. כשיצאתי מהמשטרה החזירו לי את הכסף. סוס עלה 35 לירות".

13. 1934, דב בן אפרים (את התצלום עשה הצלם יוסף עירוני שחי בבלפוריה וסיפרתי עליו במדור זה. בין זכוכיות הצילום שלו היה גם תצלום זה אבל לא ידעתי מי השוטר. עכשיו נודע לי - נ.מ.).
21.

22. 1938, חילופי גברי במשטרת עפולה, דב עובר למשטרת טבריה והקצין ברנר בא לעפולה. תצלום עם בני המשפחות: שורה עליונה השוטר משה לנגבורד, לידו עומד הקצין ברנר,
ברוריה בן אפרים, דב בן אפרים, שושנה ברנר, חוה מלר, אמה של ברוריה, שוטר ערבי, שורה שנייה- עומדים - בנו הבכור של ברנר, לידו כורע הבלש חיים, מאחוריו מציץ יצחק בן אפרים, לידו בנו הצעיר של ברנר, ולידם כורע בלש נוסף.
ימים ספורים לפני יום הכיפורים של שנת 1938, יום ראשון 2 באוקטובר 1938, בסביבות השעה תשע בערב פרצה לטבריה כנופיה עם מאות פורעים, רצחו, שרפו ובזזו. הם חיפשו גם את קצין המשטרה דב בן אפרים שהיה באותה שעה בחיפה. 19 יהודים נרצחו באירוע.
דב מיהר לחזור לעיר, הזעיק את אנשי פלוגות הלילה של ווינגייט מעין חרוד לביצוע מרדף אחרי הפורעים. חלקם נתפסו שבעה חוסלו ביניהם ערבים מטבריה, מג'דל ושבט אל הע'וורנה ליד ראש פינה.
לכל הכתבות במדור טיול לעבר