לעומקו של עמק: עמק יזרעאל

שיר העדר מצלצל,

זוהי ארצי ושדותיה,

זהו עמק יזרעאל.

תבורך ארצי ותהולל

מבית אלפא עד נהלל"

שער העמקים

עמק יזרעאל הוא הגדול בשברי המשנה של השבר הסורי אפריקאי. הוא שוכן בין הרי הגליל התחתון ובין עמק חרוד והינו הצלע השלישית בסדרת העמקים המקשרת את בקעת הירדן עם הים התיכון. איזור עמק יזרעאל נזכר בתנ"ך בספר שופטים בתקופת דבורה וברק ושוב בתקופת שלמה אחאב ואליהו הנביא, בפרט מפורסמת עיר הרכב מגידו שהייתה בימי בית שני מרכז סחר ושלטון.

עמק יזרעאל הוא העמק הפורה הגדול ביותר בישראל. העצים והשיחים הטבעיים הושמדו בעמק עוד בימי קדם, כדי להכשיר את השטח ולהופכו לאסם התבואה של ארץ-ישראל, בתחומי העמק היו בעבר גם ביצות שיובשו ונוקזו ובמקומן הופיעו שדות מעובדים וכרי מרעה.

בתקופת המשנה והתלמוד ושלטון הרומאים, היה העמק מרכז יהודי משמעותי בשל מושבה של הסנהדרין, בראשות רבי יהודה הנשיא, בבית שערים.

(צילום: אלעד גרשגורן) 

ראשית ההתיישבות הציונית בעמק

עד תחילת המאה העשרים היה עמק יזרעאל מיושב בדלילות ע"י כפרים של אריסים ערביים, כאשר מרבית מאדמות העמק היו שייכות למשפחת סורסוק הלבנונית. התנועה הציונית שאפה עוד מסוף המאה ה-19 לרכוש את אדמות העמק הפוריות ובשנת 1910 רכשו חנקין והכשרת היישוב מסורסוק 9,000 דונם מאדמות פולה (בסמוך לעפולה של היום), מתוכם רכשה קק"ל 3,000 דונם עבור ההתיישבות הקואופרטיבית מרחביה.

ב-1913 נרכשו אדמות תל עדשים והתיישבו בהן "קבוצות הכיבוש" של אנשי השומר. צורות היישוב המגוונות שנתקיימו במרחביה ובתל עדשים שימשו בסיס לישובים החקלאים שנוסדו בעמק עד קום המדינה ולאחריה.

עם תחילת ימי המנדט הבריטי נקנו עוד ועוד מאדמות העמק ובשנת 1921 הוקם מושב העובדים הראשון בארץ, נהלל. כיום יש בעמק פסיפס של קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים, כפרים ערביים ושתי ערים.