בעקבות המחאה החברתית-כלכלית ברשות הפלסטינית גוברים החששות בישראל מ"אביב ערבי" ביהודה ושומרון. כדי למנוע קריסה של ממשלת סלאם פיאד תחת גל של הפגנות זעם על רקע כלכלי, הוחלט לנקוט כמה צעדים משמעותיים להקל את מצוקת הרשות ותושביה. לפיכך, היום (א') צפוי הקבינט החברתי-כלכלי לאשר את כניסתם של 5,000 עובדים פלסטינים נוספים לישראל. מספר דומה של אישורי כניסה כבר הונפק לפני כחודשיים וחצי.
בנוסף הוחלט להקדים את יישום השלב הראשון בהסכם הכלכלי שעליו חתמו לפני חודשיים סלאם פיאד ושר האוצר יובל שטייניץ, ולאפשר לרשות כבר עתה לגבות בעצמה מכס ומע"מ על סחורות שנכנסות אליה דרך נמלי ישראל.
מחאה חברתית ברשות - כתבות נוספות ב-ynet:
בממשלה שוקלים גם לזרז את יישומם של חלקים נוספים בהסכם הכלכלי שעליו חתם שטייניץ עם פיאד ועם שר האוצר שלו,
נביל קסיס. גולת הכותרת של ההסכם היא הנחת צינורות שיזרימו דלק ישירות מנמלי ישראל אל מתקני קליטה ברשות. כיום מקבלת הרשות דלק במשאיות מישראל. הקמת מתקני קליטה לא רק תייעל את אספקת הדלק לשטחיה, אלא שהיא תהווה גם סממן של ריבונות כלכלית לצד גביית מסים עצמאית. נדמה שבממשלת נתניהו מעדיפים בתקופה האחרונה להתפשר ולהעניק לממשלת פיאד לאחוז בסממנים של ריבונות כלכלית, ובלבד שלא ללבות את אש המחאה החברתית ביהודה ושומרון.
במערכת הביטחון אמרו בתגובה שהסיוע שניתן לפלסטינים אושר בהמלצתה לאחר עבודת מטה שקיים מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף איתן דנגוט: "מטרת הסיוע היא לתת חיזוק לכלכלה ברשות לפי מדיניות שנמשכת כבר כמה חודשים. כך הוקדמו העברות כספים לרשות בחודש הרמדאן ונפתחו במקביל כמה חסמים כדי להקל עוד יותר את תנועת הפלסטינים".
בספטמבר נחתו הגזירות בזו אחר זו על ראשי הפלסטינים בגדה: אי תשלום משכורות אוגוסט, עליית המע"מ (הצמוד למע"מ הישראלי) והתייקרות הדלק. בתגובה פרצה מחאה חברתית קשה שלוותה בהפגנות אלימות. פיאד הגיב למחאות בהפחתה מיידית של המע"מ והמס על הדלק ובהענקת מקדמה של 2,000 שקל לכל עובד מדינה על חשבון המשכורת. אבל גם צעדים אלה אינם פותרים את הבעיות הכלכליות הקשות שבהן מצויה הרשות, בעיות שעלולות להביא גם להידרדרות של המצב הביטחוני בישראל.
באוגוסט הגיעה ממשלת פיאד לנקודת שפל בהתנהלותה הכלכלית. חוסר היכולת לשלם משכורות לעובדי המדינה - סממן לגירעון קשה בכל ישות פוליטית - מהווה גם איום מהותי על יציבות השלטון ברשות, שבה העסקת עובדי מדינה מקרב תומכים פוליטיים משמשת כאמצעי עיקרי להשגת כוח שלטוני.
הגירעון הכבד החריף בעקבות ירידה חדה בהיקף התמיכה הכלכלית שמעניקים לרשות גורמים במפרץ הפרסי. ירידה זו עשויה לנבוע הן מהמצב הכלכלי הקשה בעולם הן מירידה מסוימת בקרנה של הסוגיה הפלסטינית בדעת הקהל הערבית. כמו כן נפגע תקציב ממשלתו של פיאד מהיקף נמוך של גביית מסים מקומיים (ארנונה) ומקושי לגייס הלוואות בעולם, על רקע משבר החובות באירופה.
על רקע המצב הכלכלי הרעוע ברשות, תגיע היום משלחת מטעמה לישיבת ועדת הקישור הזמנית של המדינות התורמות בניו יורק. המשלחת תציג דו"ח הקובע שהרשות עומדת בפני קריסה כלכלית בשל התנהלות ישראל מולה ותזהיר מפני אפרטהייד. המשלחת תדרוש שישראל תבטל מכשולים שמונעים מהשוק הפלסטיני ליהנות מהשקעות ומקשים על הרשות ליישם את השקפתה לגבי פיתוח וצמיחה כלכלית. במקביל תבקש המשלחת גם גידול בסיוע הכספי המוענק לה עבור ההוצאות הנוכחיות.
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
בדו"ח נטען שהמשך הכיבוש והניצול של המשאבים הטבעיים של הרשות באזור C, בנוסף לניתוק השטחים הפלסטיניים באמצעות הרחבת ההתנחלויות, הפקעת האדמות והריסת הבתים, ממוטט את מאמצי הפיתוח של הרשות. בשורה התחתונה קובע הדו"ח שהרשות מוכנה לשאת באחריות הכרוכה בהקמת מדינה פלסטינית.
בדו"ח מציגה הרשות שורה של צעדים שהיא מבקשת מהמדינות התורמות:
בנוסף נטען בדו"ח שעל מנת לעודד השקעות של המגזר הפרטי, וכדי לפתח את הרשות, על ישראל לאפשר את הפיתוח של אזור C, לבטל את הרשימה של חומרים שאסור לייבא (כגון חומרים כימיים) וגיבוש רשימה חדשה של חומרים שניתן לייבא. עוד דורשים הפלסטינים לתת היתר למסחר בין הגדה המערבית לרצועת עזה, והיתר לייצוא מרצועת עזה לישראל. הרשות מבקשת לעודד משקיעים זרים, מומחים ואקדמאים להיכנס אל הגדה המערבית ורצועת עזה ולצאת מהן ללא מכשולים, ולתת היתר לכונן מחדש קשרים כלכליים ומוסדיים עם אזור מזרח ירושלים.
Read this article in English