בקשת הלוואה חדשה ומפתיעה לתעש

האוצר ביקש את אישור ועדת הכספים להעמיד לתעשייה צבאית הלוואה נוספת בסך 135 מיליון שקל למימון הוצאות השכר לעובדים, עקב מצוקת תזרים המזומנים של החברה. לוועדה התברר כי בפועל מדובר בבקשה לשינוי בתקציב משרד הביטחון, מסעיף לא ידוע שכותרתו - "הפרטת התעשייה הצבאית"

עוד גלגל הצלה לתעשייה הצבאית? האוצר ביקש בסוף השבוע את אישור ועדת הכספים להעמיד לתעש (תעשייה צבאית) הלוואה נוספת בסך 135 מיליון שקל למימון הוצאות השכר לעובדים עקב מצוקת תזרים המזומנים של החברה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, אמר זאת ל-ynet. הדיון בבקשה יתקיים ביום רביעי.

 

גפני משהה גם את הדיון בבקשת האוצר לאשר לחברת החשמל ערבות מדינה על סך 1 מיליארד שקל לקבלת הלוואות נוספות במחאה נגד האוצר שלא ממהר להיענות לבקשותיו.

 

הבקשה בעניין תעש הפתיעה את הוועדה כיוון שהתקבלה לאחר שהחליטה כי לא תאשר לחברה הלוואות נוספות, ונקודה זו הובהרה פעם אחר פעם לאגף התקציבים באוצר. זאת, בשעה שמערכת הביטחון מעכבת את יישום מתווה ההפרטה של החברה אותו סיכמה ועדת משנה מיוחדת של הכנסת עם הצדדים המעורבים במשבר.

 

הפעם הכנסת לא התבקשה לאשר הלוואה נוספת כמו בפעמים קודמות, אלא בפועל מדובר בבקשה לשינוי בתקציב משרד הביטחון, לשם העברה לתעש של 135 מיליון שקל מסעיף שלא היה ידוע לוועדה. הסעיף מיועד על פי כותרתו למימון "הפרטת התעשייה הצבאית" והוא עומד על 700 מיליון שקל.

 

עלות העובדים המיותרים: מיליון שקל ביום

ח"כ שי חרמש (קדימה) שעמד בראש ועדת המשנה להפרטת תעש יחד עם מנהל ועדת הכספים טמיר כהן, אמר בתגובה לבקשת האוצר, "הופתענו כי לא ידענו על קיומו של סעיף כזה. הוא התגלה פתאום אחרי שהוועדה לא היתה מוכנה לאשר לתעש הלוואות נוספות ועמדה על כך שכל סכום כסף נוסף שהחברה תצטרך יבוא מתקציב הביטחון".

 

חרמש אומר כי מתווה ההפרטה סוכם בין האוצר, ההסתדרות וועד העובדים "במהלך היסטורי אחרי סחבת של 20 שנה". לאחר מכן, בינואר השנה, מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, חתם על ההסכמות. לדברי חרמש, "שני התחייב להעביר לתע'ש במהלך השנה מקדמות בשיעור 50% על חשבון ההזמנות של מערכת הביטחון כדי להקל על תזרים המזומנים, אבל לא מעביר ומשרדו מערים קשיים על כל יישום ההסכם".

 

לדברי חרמש, שני הצטדק כי מנכ'ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, הבטיח להעביר לו 400 מיליון שקל אותם הועיד ליישום ההסכם, אבל אז הממשלה הורתה למשרד הביטחון לבצע את הקמת המחנה בגדרון, את השלמת גדר הגבול עם מצרים ואת הקמת המחנה למסתננים, שלא היו מתוקצבים מראש, וכך לא נותר לו ממה לממן את המקדמות.

 

חרמש מעריך, כי מכל התנהלות משרד הביטחון עולה גם ש"הוא לא שלם עם הפרטת התע'ש". זאת נוכח המחלוקת שעדיין קיימת סביב המשך הפעלת קו הייצור של תחמושת כבדה ושל מפעל אסטרטגי מסוים". חרמש אומר כי זו מחלוקת יקרה. "בינתיים מתעכבת הפרישה מרצון של 940 עובדים מיותרים המוסכמת על כל הצדדים שעלות המשך העסקתם היא לא פחות מ-1 מיליון שקל ביום, ומכאן נדרשות כל ההלוואות".

 

עם זאת, חרמש מציין כי התחמקות מנכ"ל משרד הביטחון מתשלום המקדמות, בטענה שנגמר לו הכסף, לא עולה בקנה אחד עם בקשת ההלוואה החדשה אותה יממן המשרד מתקציבו. זאת, אחרי שהבקשה חשפה את העובדה שבתקציב נחבא סכום של 700 מיליון שקל בסעיף המיועד להפרטת תעש.

 

מתווה ההפרטה: המדינה תעמיד 2 מיליארד שקל

לפי המתווה עליו סיכמה ועדת חרמש-טמיר, ואושר בוועדת הכספים על דעת האוצר מערכת הביטחון וההסתדרות, המדינה תעמיד 1.5 מיליארד שקל למימון פרישת העובדים ועוד 500 מיליון כרשת ביטחון לעובדים שיישארו ותמחק את "חובות הבעלים" שנתנה כהלוואות לתעש. הכיסוי אמור לבוא ממכירת הנדל"ן של החברה הממשלתית.

 

על רקע המשבר הזה התפתחה מחלוקת חדשה סביב דו"ח חדש של מבקר המדינה על תעש, שעמד להתפרסם לפני שבוע ופרסומו נדחה בינתיים לראשית השבוע הבא. המנכ"לים של משרדי ראש הממשלה, הביטחון והאוצר מתנגדים לפרסום בכלל. לטענתם הפרסום יחריף את המשבר. על הדחייה הזמנית הוחלט בהתייעצות של יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) עם המבקר יוסף שפירא.

 

ח"כ גפני ביקש ללמוד את דו"ח הביקורת כשהתקבלה בשבוע שעבר בקשת ההלוואה הנוספת לתעש לפני שיחליט אם להעלותה לדיון בוועדת הכספים. לאחר שלמד החליט לדון בה (אבל כאמור טרם קבע מועד לדיון), גפני תומך במנכ"לים המתנגדים לפרסום, "אבל עניין זה כבר לא בסמכותי אלא בידי יו'ר הוועדה לביקורת המדינה", כפי שאמר גפני ל-ynet.