מועדון הברקפסט: ארוחות הבוקר המומלצות לתיירים

בישראל אוהבים להתגאות בארוחת הבוקר המשופעת בירקות טריים, מאפים ושלל מטבלים. מורטן ברטלסן יצא לבחור את אלו הטובות ביותר עבור תיירים וגילה שכולן דומות באופן מטריד. 6 המלצות לארוחות שהן בכל זאת יוצאות דופן

לאיטלקים יש פיצה, לצרפתים - מאפים עתירי חמאה. האוסטרים מתמחים בעוגות קצפת והאמריקאים הביאו לעולם את ההמבורגר. ארוחת הבוקר הישראלית היא אחת הגאוות הגדולות של המטבח המקומי ולא בכדי. היא מגלמת באלגנטיות את כל מה שטוב באזור הזה - עושר מרשים של חומרי גלם טריים, שמצריכים מינימום הכנה על מנת להגיע לתוצאה מעולה.

 

Read in english

 

עוד בערוץ האוכל:

סופגניות בעיר האורות: חנוכה פריזאי ומתכון מנצח

הולך בצל: 3 מתכוני בצל של רותי קינן

זהב בעיניים: הכירו את השמפניה היקרה בישראל

 

את ארוחת הבוקר הישראלית, כך גיליתי במהלך שנותיי כאן, אפשר לאכול כארוחת צהריים, ארוחת ערב וגם ב-3 בבוקר, אחרי לילה צפוף בבר או מועדון.

ועדיין, ברקפסט כהלכתו אוכלים רוב הילידים בעיקר בבקרי שישי, עת שבה קל יותר להשיג מקום על המסוק האחרון שיוצא מסייגון מאשר בשולחן בבית קפה תל אביבי.

 

באופן מסורתי, ארוחת הבוקר הישראלית מכילה את 10 המרכיבים הבאים:

 

• ביצים. מסמר הבוקר, בין אם כעין, מקושקשת, רכה, אומלט, בנדיקט, קשה, עם עשבי תיבול או פריטטה.
  
  כל מה שאפשר לעשות עם ביצים הולך ואם זה קיים איפשהו בעולם, אפשר יהיה למצוא את זה גם במסגרת ארוחת בוקר בישראל. מה שכן, הפייבוריטיות של הילידים, כך נראה, הן אומלט העשבים והעין.
  
• סלט. אתה לא בישראל אם לא מגיע לשולחן פיצוץ של עלי בייבי, עגבניות שרי - הן בכל מקום, לעזאזאל! - ורוטב ויניגרט לצד המנה העיקרית. בארוחת הבוקר, יהיה לרוב מדובר בסלט עם אחד או כל שלושת המרכיבים האלו או לחלופין - סלט ירקות קצוץ.
  

 

• מיץ. טרי ונסחט במקום מאשכוליות, תפוזים, גזר או לימונדה. אזהרה: אם אומרים לכם שהמיץ לא נסחט במקום, אבל הוא בכל זאת טרי ושקר כלשהו – פשוט בקשו קולה.
  
• לחם. לבן, תוצרת בית. המשודרגים מציגים פוקאצ'ות, פרוסת עוגה בחושה או מיני קרואסונים. מה לא תמצאו בארוחות בוקר: לחמים שאינם בהירים ואווריריים. חבל שדווקא כאן הגזענות שולטת ואין מקום ללחמי שיפון שחורים וכבדים.
  
• גבינות. השילוש הקדוש הוא קוטג', שמנת ולבנה. אבל יש גיוונים - גבינה צהובה למשל, שבינינו - מתקשים לרגש. בשתי מילים: טעון שיפור.
  
• מטבלי צד. הנגזרת שבה נמצא ההבדל המשמעותי ביותר בין ארוחת בוקר אחת לרעותה. פלצנים יחרימו ארוחת בוקר במסעדה מסוימת רק בגלל נוכחות דומיננטית מידי של מיונז בסלט הביצים. אחרים יבואו אך ורק בשביל סלט החצילים - אותי, למשל, הוציא מגדרי סלט החצילים של ביסטרו "נועה". מה שכן, המטבלים האלו הם תמיד בגודל של כפית אחת. זה טוב ויפה, רק חבל שתיירים לא יודעים שאפשר לבקש מילוי מחדש.

 

 

• ריבה ביתית. וידוי: בחיים לא ראיתי מישהו אוכל את הריבה בארוחת הבוקר. יתרה מזאת - נראה שכמה שהיא יותר ביזארית, ככה בעיני המסעדה זה יותר נכון וטוב. הריבה הכי מוזרה שנתקלתי בה היתה מורכבת מקומקוואט וזרעי כוסברה - לא המפתה שבשילובים. בקיצור, חוץ מלתת לשפים אשנב להוכיח יצרתיות, לא ברור מה תפקידה בכוח.
  
• טחינה. נוזלית או סמיכה, הממרח הלאומי מככב גם כאן. האמת, אני בעד.
  
• דג. סלט טונה או סלמון מעושן על פי רוב ונשאלת השאלה למה ומדוע; בתור מי שגדל במדינה שאובססיבית עם דגים מעושנים, אני מרשה לעצמי לבַּכות על היעדר המקרל, ההרינג והשפרוטים מהתפריטים. תנו להם צ'אנס, אנשים.
  
• קפה. זה המקום לשבח את הקפה בישראל. רוב המקומות מציעים קפה מעולה שיכול לפרקים לבייש את פריז ורומא. מה שמוציא לי את הרוח מהמפרשים במקרה הזה הוא שאין מקומות שמציעים מילוי מחדש (מלבד "דיקסי" ודומיו) - לתשומת ליבם של המסעדנים.

 

 

ארוחות הבוקר המומלצות לתיירים

אחרי כמה שבועות עמוסים של טעימות שבהם ביקרתי באינספור ארוחות בוקר, חזרתי אליכם ואל הספר שלי עם רשמים והמלצות. הרי הם לפניכם.

 

הערה חשובה: בעיני, ארוחות הבוקר הם משהו מאד תל אביבי, שמאפיין של בתי קפה נינוחים בעיר ללא הפסקה. בנוסף, מידע על בתי הקפה של המושבים בשרון או בהרי יהודה לא רלבנטי עבור תיירים. מכיוון שכך המלצתי הפעם, באופן חריג, רק על מקומות באזור מטרופולין תל אביב.

 

מאנטה ריי

בין אם אתה מקומי ובמיוחד אם אתה תייר, המסעדה היפהפייה על חוף הים התל אביבי בואך יפו היא ללא ספק המקום לפתוח איתו את סוף השבוע מבחינה קולינרית.

 

התפריט כאן הוא החלום הרטוב של כל תוריסט אוריינטליסט - שפע מאזטים לראשונות (נסו את סביצ'ה הבורי המשובח, המתובל בסומק ובצל סגול וכן את מוס החצילים) לצד פוקאצ'ה חמה, מאפי בוקר טעימים ושלל מנות כיפיות, ביניהן פנקייק מעולים ו-"מר קראנצ'י", טוסט עם חציל מטוגן. לא לפספס אם יש לכם תיירים רעבים שהתנחלו על הספה בסלון.

 

 

רביבה וסיליה

במרכז המושבה הפרנקופונית של שכונת פארק צמרת, בין עולים חדשים מעיר האורות ופרלמנטרים נמרצים בפגישות בוקר, נמצאת דוגמה מעולה לאיך ארוחת בוקר פשוטה הופכת למושלמת.

 

זה לא הכמות שמשחקת כאן משחק - שכן המנות בינוניות בגודלן - אבל האיכות, הו האיכות! הסלט פה היה הטוב ביותר שטעמנו בארוחות הבוקר בעיר, העוגה הבחושה שמגיעה לצד הארוחה מצוינת וגם מאפי הבוקר הקוקטיים והמקרונים העילאיים מצדיקים את המוניטין של רביבה אפל כמלכת הקונדיטוריה הישראלית. אחת מארוחות הבוקר הטובות בישראל וגם המחיר שווה יחסית, ולא רק אם אתה אוליגרך או נערת השעשועים שלו.

 

 

בראסרי

הצרפתיות משפריצה כאן מכל עבר, החל בכוסות הקפה או-לה הענקיות ועד למנת קרוק מאדאם אלוהים, שמכילה כמתבקש האם, גבינה וביצת עין מעל. מבחר הגבינות קצת אכזב, בהתחשב בשאר המרכיבים הנהדרים וכלל מעט מדי קוטג', לצד גבינה צהובה אנמית ובליטונת של לבנה. חברים - השילוב הזה לא מינימליסטי, הוא סתם מבאס.

 

ועדיין - כל מי שגר בתל אביב צריך להוקיר תודה לבראסרי, ראשית על העובדה שתפריט הבוקר כולל קוקטיילים משובחים במחיר הארוחה (והיה הראשון לעשות כן) וגם בזכות העובדה שניתן לאכול את הארוחה גם באמצע הלילה. שווה בהחלט.

 

 

דלאל

נווה צדק היא מעוז ידוע של תיירים. ארוחת הבוקר החדשה של דלאל נותנת להם – וגם למקומיים – תפריט מנצח, חגיגה של בורקס ותפריט גאוני של "עשה זאת בעצמך". כך אפשר להרכיב את ארוחת הבוקר שתרצו עם סלמון מעושן, חביתה ולחמים ובלי הריבה ועגבניות השרי, למשל.

 

 

התפריט כולל בורקס מופלא, קרואסונים עם שינקן ואמנטל או סלמון, פרנץ' טוסט וגולת הכותרת – בנדיקט רוסי עם לחם שחור (הידד!) ומקרלים מעולים. תפריט טעים באופן יוצא דופן שממקם את ארוחת הבוקר כאן בפסגת קולינריית השחרית.

 

 

נועה

תפריט מגוון ושופע שמוגש בתפאורה יוצאת דופן. השף ניר צוק לקח בנועה לקחה את המרכיבים המסורתיים של ארוחת הבוקר ויוצרת עמם משהו לגמרי אחר.

 

סלט החצילים כאמור מושלם, קוקטייל הרימונים נהדר והסלמון גם. הביצים בקן – ביצת עין בתוך בריוש עם תועפות של חמאה – רעיון מקסים שגם הגיע בביצוע טוב. 

 

עוד בהצלחות: שרימפס צלויים נהדרים וסלמון מעושן מעולה. האכזבה היחידה נרשמה בגזרת הסרדינים הכבושים, שתובלו בעיני יתר על המידה. סמכו עלינו הנורדים שאני מבינים דבר או שניים בענייני דגים ובעיני אלה צריכים לבוא עם טעם של ים, לא בתחפושת שמסתירה את מקורם.

 

  

לנדוור

נכון, זוהי רשת ואף בית קפה אינו מפונפן כמו שאר המקומות ברשימה. אבל למרות שהמקומיים מוצאים טעם לפגם ברשתות, אני חושב שלפחות במקרה של לנדוור זה לא מוצדק.

 

המיקומים של כל הסניפים מרכזיים ומלאים באנרגיה חיובית, האווירה עירונית ותזזיתית, ארוחת הבוקר פה היא טרייה וטובה והמחיר סביר. אני התלהבתי מאומלט האיכרים משובח עם כרישה, תרד, פטריות וגבינת עיזים. בהחלט מצדיק את הסכום.

 

 

חומוס

וכן, תמיד אפשר לוותר על כל השולחן העמוס הזה וללכת על חומוס. גם טוב.

 

10 ארוחות הבוקר שנכנסות למדריך של מורטן:

• מלון מונטיפיורי. מונטיפיורי 36, תל אביב
• רביבה וסיליה. ניסים אלוני 10 (G סנטר), תל אביב. המייסדים 1, רמת השרון
• המטבח של רמה . מושב נטף
• מאנטה ריי. עלמה ביץ', תל אביב
• דלאל. שבזי 10 (נווה צדק), תל אביב
• יונה. נמל יפו
• בראסרי. אבן גבירול 70 (כיכר רבין), תל אביב
• רשת לנדוור
• ביסטרו נועה. הצורפים 14, יפו

 

• מאנגלית: רועי ירושלמי
  
• בפרק הבא: מורטן מתאבל על היעדר הבשר הלבן בישראל