כשרווית הרוש מצאה עבודה חדשה, היא החליטה שהיא זקוקה גם למראה חדש. הרוש בת ה-33 מחיפה, עבדה תמיד מול אנשים, אבל כשלפני שלוש שנים, היא הגיעה למשקל של 101 ק"ג, היא הרגישה לא נוח עם עצמה. "הרגשתי לא ייצוגית ולא נעים עם עצמי, זה היה הסימן עבורן שאני צריכה שינוי", אומרת הרוש ל-ynet.
"הייתי כבר אחרי שנים רבות של דיאטות מסוגים שונים. אף פעם לא החזקתי מעמד עד הסוף, תמיד משהו היה מפיל אותי בחזרה לאכילה לא מרוסנת, וכמובן להשמנה", אומרת הרוש. "הזנחה של שנים ועלייה מאסיבית במשקל דפקו לי בדלת ודרשה את התייחסותי", היא מסבירה באופן מפוכח.
עוד סיפורי דיאטה מעוררי השראה
הרוש החלה לחפש אחר הדרך הטובה ביותר לרדת במשקל. "הגעתי לקבוצת תמיכה שמבוססת על שיטת 12 הצעדים, שם יחד עם עוד רבים כמוני, הבנתי שאני בעצם מכורה. ההתמכרות הזו שלי לסוכר ולקמח לבן, היא זו שלא אפשרה לי לרדת במשקל", מספרת הרוש.
היו השלכות מעשיות להבנה הזו?
"ברגע שהבנתי שזו הבעיה שלי, החלטתי להילחם בהתמכרות הזו בכל דרך. פניתי לדיאטן ויחד בנינו תוכנית שמבוססת על תפריט נקי מסוכר ומקמח לבן. בעיקר הקפדתי על 3 ארוחות מסודרות, כי זה הבסיס לירידה במשקל ולשמירה על משקל תקין.
"לא רק זה. בנוסף, זרקתי את המשקל שיש לי בבית והתחלתי להישקל אחת לחודש אצל הדיאטן, זה הוריד ממני את הלחץ. הבנתי אחרי שהייתי בקבוצה שהבעיה שלי היא פיזית ונפשית כאחד, ובעיקר נובעת מהרגלים ומדפוסים שאספתי במהלך השנים".
מה היה השינוי הכי גדול שעשית?
"התחלתי לזהות אלו מאכלים גורמים לי לאכילת יתר ופשוט הורדתי אותם מהתפריט בליווי ובאישור הדיאטן, תוך שאנו מוצאים להם תחליפים בריאים. בנוסף, התחלתי לעבוד על ההתנהגויות ודפוסים הקשורים לאוכל, יצירת הפרדה בין הרגשות וחוויות שאני עוברת לבין האוכל שאני אוכלת. הבנתי מתי אני צריכה לאכול ומתי אני אוכלת כי פשוט משעמם לי".
לאחר ירידה של 18 ק"ג, פתאום הקילוגרמים מפסיקים לרדת. "זה היה מאוד מוזר כי לא שיניתי כלום בתזונה, אבל המשקל עצר", היא אומרת.
היא פנתה לטיפול תודעתי ושם הוסבר לה כי העצירה בירידה במשקל, קשורה בעצם בפחד. "פתאום הבנתי שאני פוחדת מירידה נוספת במשקל כי אני פוחדת להיעלם. ברגע שהתגברתי על זה, המשקל חזר לרדת ואפילו במהירות מפתיעה", היא נזכרת.
איך הגיבו בסביבה לשינוי שחל בך?
"הדבר הכי משמעותי היה שהפסקתי להיות שקופה עבור הסביבה. אנשים התחילו לראות אותי, לשים לב אליי. התגובות היו אוהדות מאוד ומפרגנות מאוד".
הרוש מסבירה כי בד בבד עם ההרזיה היא התחילה להכניס צבעים לחיים שלה, תרתי משמע. "הפסקתי להיכנס לחנות ופשוט לקנות רק מה שעולה עליי. היום כשאני שוקלת 68 ק"ג, אני מתלהבת ממה שאני רואה, אני מרגישה פתאום שהעולם מחייך אליי, אני מרגישה שייכת לעולם", היא אומרת.
ההשקעה הצדיקה את התוצאה בעינייך?
"ללא ספק. זה התחיל בגלל שעברתי לעבודה חדשה, ובאמת אני מאוד מצליחה בה אני נפגשת עם המון אנשים כשהיום אני מרשה לעצמי להתלבש כמו שאני רוצה, ולא כמו מישהי שאין לה ברירה. אני יודעת שהשינוי לא היה מגיע ללא השקעה יומיומית, אבל אני יודעת שאין קסמים בדרך הזו. זו עבודה קשה שהובילה לתוצאה הזו".
הרוש מסבירה כי הדבר החשוב ביותר אותו למדה מהתהליך הוא לא להתייחס אל האוכל כאל נחמה. "הבנתי שהאוכל לא מנחם אותי, אלא להפך גורם לי לבעיות גדולות יותר. אני אוכלת בהנאה, אבל לא מבלבלת בין הצורך הרגשי לבין הצורך הפיזי באוכל", היא מסבירה.