מכירים את זה שאתם פותחים עסק, משלמים למעצב יוקרתי כדי שיכין לכם לוגו, מאשרים אותו, מדפיסים אותו, מציגים אותו קבל עם ועדה בפני הציבור, ואז מגלים שמתחבא בו מסר מיני בוטה שממש - אבל ממש - לא התכוונתם להעביר?
סביר להניח שרובכם עניתם בשלילה על השאלה הזאת, אבל לשמחתכם (ולצערם הרב) - יש כאלה שעבורם התשובה החיובית לשאלה הזו הייתה מאוד מביכה.
יש לנו עוד טעויות שיווקיות עבורכם:
למותג האופנה האיטלקית A-STYLE יש כנראה סטייל מאוד מאוד מובחן. אחרת אי אפשר כנראה להבין מדוע הלוגו מראה מה שיכול להתפרש כפעילות מינית מסוג מאוד מסוים, שרמז לגביו ניתן למצוא בכותרת הכחולה שמופיעה ממש מעל פסקה זו.
מרכז הילדים של ארלינגטון רצה להציג בלוגו שלו את הדאגה הכנה שלו לילדים שבטיפולו. הדרך לגיהנום הייתה רצופה בכוונות טובות ובכל זאת – אנחנו לא מכירים הרבה הורים שהיו מוכנים שהמבוגרים במרכז החינוכי הזה יעניקו סוג כזה של "טיפול" לילדיהם.
ומכיוון שסביר שתגידו לעצמכם שמדובר בלוגו מפוברק, השגנו הוכחה מצולמת שמדובר בלוגו שנעשה בו שימוש פומבי למהדרין:
אגב, השקת הלוגו התקבלה בזעזוע רב, וכפי שתוכלו לראות, המרכז שינה את הלוגו שלו במהירות כדי למזער עד כמה שניתן את הנזק.
ואם אנחנו כבר ב"סביבה", הלוגו הבא הוא דוגמה דומה, שלא הצלחנו למצוא ביסוס מלא לאמיתותו, אבל הסיפור מאחורי הלוגו הזה הוא כל כך טוב ואנחנו בטוח שתשמחו לקרוא אותו.
קשה להאמין (ואולי לא, לאור הפרסומים בשנים האחרונות), אבל מספרים שהלוגו הבא הושק בשנת 1973 עבור אגודה קתולית לתמיכה בילדים בשם Catholic Church Archdiocesan Youth Commission, שיזמה סוכנות האו"ם, יוניצף. כבר אז, כנראה, אפשר היה לזהות את ניצני השערורייה הפדופילית שנחשפה בשנים האחרונות, ושהיו שותפים לה בכירים בכנסיה הקתולית.
מר קודאוורה היפני רק רצה שהעוברים והשבים בעיר היפנית שבה עבד, יידעו שבית המרקחת המשפחתי שייך לו. אז הוא ביקש שיעצבו לו לוגו, והוא תלה אותו בגאווה על חלון הראווה. הוא היה המום: כל אנשי העיירה התגודדו סביב חלון החנות שלו וכולם התחילו לכתוב עליו באינטרנט! כשתראו את התמונה, תבינו למה:
טיפול שיניים נחשב כחווייה לא נעימה במיוחד, ורבים מנסים להתחמק ממנה. האם זו הסיבה שהקליניקה הדנטלית בסן מרצ'לינו החליטה שדווקא הלוגו הבא יכניס אליה לקוחות, הזקוקים לטיפול מעמיק?
אה, ואם אתם לא מוצאים את הקליניקה, פשוט חפשו את שלט הרחוב שמוביל אליה:
גם ממשלות עושות לעתים שטויות, ולפעמים הן מסוג יחיד במינו. במשרד התעשייה בבריטניה פעל לפני תקופה גוף לסיוע לתעשיינים, שראשי התיבות שלו היו OGC. לפי כתבה בעיתון טלגרף, המשרד אפילו השקיע 14 אלף ליש"ט בעיצוב לוגו חדש לארגון. רק שב-OGC לא הבחינו שאם רק מעמידים את הלוגו שלהם על הראש, הוא נעמד, תרתי משמע, והופך מ-OGC ל-OMG...
אולי אתם תצליחו להסביר לנו מה גרם לצלחת הלוויין, שמהווה לוגו של חברה להתקנת אנטנות וצלחות לוויין בפולין, לשמוח כל כך? אגב, למרות שהסבו את תשומת לבם לאלמנט המזדקר מתוך הלוגו שלהם, החברה הפולנית לא הבינה על מה המהומה והיא משתמשת בו גם היום.
הטענה המקובלת היא, שגיקים ומומחים למחשבים לא סובלים מעודף דייטים. וזו כנראה הסיבה שאף אחד מה"דוקטורים" בחנות לתיקון המחשבים The Computers Doctors לא ראה שהעכבר שנמצא בלוגו הוא לא ממש עכבר.
"בסך הכל רצינו שכולם יידעו שפתחנו סטודיו ללימודי ריקודים סלוניים לילדים", בטח חשבו לעצמם בעלי הסטודיו שאישרו את הלוגו, שנראה להם תמים ממבט ראשון. אבל לכם אנו מציעים להעיף עוד מבט, ולנסות לרכז את מבטכם בשני הילדים הרוקדים, ואז אולי תסכימו איתנו שמדובר למעשה בריקוד מושחת של ממש, ושמה שהילדים שלכם ילמדו במכון הזה הם לא וולס ורומבה, אלא ריקודים על מוט מתכת נוצץ.
ערן יסעור הוא מומחה לשיווק ולמותגים ומייצג בישראל את ארגון Superbrands הבינלאומי