פרופ' איתן ששינסקי, שעמד בראש הוועדה שהטילה מס רווחי יתר על מאגרי הגז, סבור שארוכה עוד הדרך למצב שבו המדינה מקבלת את חלקה הראוי עבור הפקת משאבי הטבע בישראל. בראיון שיפורסם בסוף השבוע, טוען ששינסקי כי מדיניות המיסוי על רווחי החברות המפיקות אוצרות טבע בישראל לקויה, וכי ממפעלי ים המלח בלבד, יכולה הייתה המדינה לקבל מסים בגובה של מיליארדי שקלים.
לכתבות נוספות בנושא ועדת ששינסקי
"התמונה היום היא שאוצרות הטבע של מדינת ישראל ניתנו או בחינם, או במחיר שלא משקף את המחיר של אותו משאב", אומר ששינסקי. "המדינה לא מקבלת את הרווח שמשקף את השווי של המשאב עצמו. זה כמו חקלאי שמגדל יבולים לאחר שקיבל את הקרקע בחינם. כל המדיניות לגבי משאבי טבע לוקה בחסר. זה היסטוריה אבל זה לא אומר שאי אפשר לעשות את זה היום".
כמה מפסידה קופת המדינה מהמדיניות הזאת?
"אני לא יודע לחשב את זה על כל משאבי הטבע. באשלג לבד זה מיליארדים, בוודאי בערך הנוכחי של המשאב הזה לאורך השנים. מחיר האשלג עלה מכ-80 דולר לטון בסוף המאה שעברה לכ-1,600 כיום. כל הרווחים של החברה לישראל באו מהאשלג. הם לא צריכים לעשות שום דבר כדי שהרווחים יעלו, אי אפשר לשייך את הרווחים שלהם ליכולת הניהולית. הם תוצאה של עליית מחיר האשלג והמדינה צריכה לקבל את חלקה בהם".
כלומר, ההסכם האחרון בין האוצר לכיל, שכלל העלאת תמלוגים, לא היה מספק?
"העלאת התמלוגים ל-10% היא חלק מההסכם עם אייזנברג (הבעלים הקודם של החברה לישראל, א.ל), אבל אני חושב שהמדינה זכאית להטיל מס רווחי יתר, כמו שהיה בגז. זה צריך להיות הבסיס לכל המדיניות".
ששינסקי סבור כי בכל מקרה, אל לה למדינה לאשר את העסקה מבלי לכלול סעיף שמבטיח את זכותה להטיל מס רווחי יתר על החברה. לטענתו, על המדינה להסיר כל ספק בנוגע לכוונותיה העתידיות בעניין בטרם תיחתם עסקה, על מנת שלחברה שתרכוש את כיל לא תהיה כל אפשרות לטעון כי רכשה את החברה מבלי לדעת שיוטל על רווחיה מס נוסף.
"אני לא נגד מיקור חוץ", הוא מבהיר, "אם עושים הסכמים נכון מיקור חוץ היא שיטה נכונה. אבל צריך לעשות הסכמים סבירים שבהם המדינה מקבלת את מה שמגיע לה בגין היותה הבעלים של משאבי הטבע".
הראיון המלא עם פרופ' איתן ששינסקי יפורסם ב-ynet בסוף השבוע