יצאת חומוס: תבשיל גרגירי חומוס מושקע

שבועיים לא קלים עברו על רפי אהרונוביץ' שהתחיל דיאטה נטולת פחמימות. לאחר אין סוף פנטזיות על לחם, הוא יוצא לארוחות מלאות בבשר, לחמים וגם קינוחים. בבית הוא מכין 2 תבשילים עם קבנוס, קארי, גרגירי חומוס ועוד. מומלץ עם בירה צוננת בצד

בשבועיים האחרונים נכנסתי לתהליך של ירידה קלה במשקל העודף. עבדכם הנאמן הוא חייל ותיק במלחמות המשקל העודף וכל מספר חודשים, אני מקדיש כשבועיים לשלב א' של דיאטה רבת שלבים. גילוי נאות: מעולם לא עברתי את שלב א'.

 

עוד בערוץ האוכל:

• פריקה שואו: מתכוני פריקה
• אופה במתנה: עוגיות לאורחים של איילת הירשמן
• שרוף אותי טוב: מתכוני מדורה בנייר כסף

 

 

אני מסתפק בירידה קלה במשקל. התהליך שבחרתי הפעם הוא דיאטה דלת פחמימות. כבר שבועיים שאני מלא בחלבונים רזים וירקות לסירוגין. כבר שבועיים שבהם אני זורק לווק 4-5 בצלים (מותר ללא הגבלה) מאדה, מקרמל אותם במעט מים, מוציא, מוסיף לווק מעט שמן ומניח נתחי עוף רזה (מה שמכונה "פילה עוף") או נתחי בקר רזים (סינטה, פילה, שייטל), מטגן קלות מוסיף מעט מלח פלפל, מעט חרדל, מחזיר את הבצל, מוסיף מעט חומץ בלסמי או סויה -  והרי לכם ארוחה שאפשר לחיות איתה (פחות או יותר).

 

פעם אחת אפילו הגדלתי לאלתר ושפכתי על הכל 2 ביצים. רעב אתה לא. אתה פשוט רעב לפחמימות. בימים הראשונים אתה מפנטז על לחם. לא חשוב איזה ואחרי כמה ימים אתה מפנטז על פריכיות אורז, לא חשוב איזה. בשני מקרים במהלך השבועיים האלה, חרגתי "מעט" מגבולות המותר.

 

הפעם הראשונה הייתה בשעות הערב בפלימקרט. זהו בר מסעדה שפתוח לצהריים וערב ברחוב רבי יוחנן 8 בתל אביב, ליד שוק הפשפשים. מהרגע שנכנסתי קיבלתי תיאבון, בעיקר בזכות העיצוב, המוזיקה והאווירה של המקום. ישבנו על הבר, 5 גברים, הרכב שמאפשר לך לטעום ממבחר גדול של מנות. אבל אני התחלתי לאט.

 

"משהו קטן לפתיחה", אמרתי לברמן. "ומשהו קטן לשתות". הוא לקח את דברי באופן מילולי ומזג לכולנו צ'ייסר של וודקה. נעצתי מבט בדוגמית, משכתי בכתפי והרמנו לחיים. המשהו הקטן הראשון היה למעשה צלחת איקרה איכותית, עליה מעט שמן ומסביבה כתר של ירק ועגבניות שרי, ולצידה סלסילת לחם פריך. לקחתי ביס קטן קטן מהלחם וביס גדול יותר מהאיקרה והעגבניות שרי, ואז או אז - קלטו עיני וודקה סטולי בטעם פלפל. סימנתי לברמן העירני ואמרתי לו: "כזה אני רוצה".

 

פשוט לפני מספר שנים, בטיול על נהרות רוסיה בספינה ששמה "קפטן קירוב", העברנו ערב של טעימות וודקה ועם יש משהו אחד שאני זוכר מאותו ערב - ואני לא זוכר הרבה - זה את חיבתי לוודקה פלפל.

 

שאלתי את הברמן לשמו, "יניב", הוא אמר. "יניב, כזה אני רוצה". אמרתי. "צ'ייסר?" הוא שאל. "אני עם הדוגמיות סיימתי. אני רוצה שוט, לא לא, תיקון - שוטים ברבים ועוד משהו לאכול". "קטן?" הוא שאל. "ממש לא". אמרתי "עכשיו אני באמת רעב". המנות התחילו לזרום לעברינו באותו קצב שבקבוק המשקה התרוקן.

 

אכלנו סרדינים כבושים שהיו טובים, מנה שנקראת שווארמה מאוסבוקו, שהייתה מעולה. מדובר בבשר אוסבוקו שמבושל שעות בבישול איטי עם תבלינים של שווארמה. הזמנו גם מנה של צלעות טלה חשופות עצם וגם קבבים עסיסיים.

 

 

כאן כבר הייתי זקוק להפסקה. דיאטה דלת פחמימות של שבוע לא כל כך מסתדרת עם כמויות השתיה של אותו הערב. כוס מים קרים ואני כמו מתאגרף חבול - מתאושש וחוזר לעניינים. ממשיך עם פסטה פירות ים ומנת מוסר ים שהיה מפולט וצלוי למשעי.

 

 

כאן אני חייב להודות במשהו - לא אכלתי את כל המנות האלה לבד אבל בהחלט טעמתי מכל אחת ואחת מהן.

 

בשלב זה של הערב הגעתי בערך לגבול הוודקה פלפל שאני מסוגל להכיל. עוד כוס מים קרים, עוד אתנחתה של קפה ואני מוכן לטעום מהקינוחים. הזמנו קרם ברולה שהיה נפלא באיכות ובכמות, וגם מנה לאוהבי השוקולד שבה התרכזתי. היו בה

כל מה שאוהב שוקולד יכול לדמיין, והבראוניס שבה היה מהטובים שטעמתי.

 

תוספת של בראוני אחד קטן עזרה לי להתאושש סופית לקום מכסאי, לפני ששבועיים של ניסיון דיאטה יעלמו כלא היו. לסיכום: מדובר באוכל שאני מוכן לשתות איתו! ומבחינתי זה אומר הרבה.

 

 

חיש קל (כן בטח), עבר לו עוד שבוע של חזה עוף, קוטג' של 1 אחוז וכו'. יום שבת הגיע ואנחנו יצאנו לארוחת בוקר במסעדת "גיליס". פתחנו עם קוקטיל בליני שהיה חביב והמשכנו לארוחת בוקר של ביצה עם תוספת של האם אבל גולת הכותרת הייתה סלסלת הלחמים. הו, איזו סלסלת לחמים מפוארת הניחו מול עיניי. 

 

מאפים קטנים, בריוש גדול וגם 3 בגטים קטנים. אכלתי את הביצה, בלי לחם, אכלתי את החסה, בלי לחם. ביקשתי שיפנו את זה מהר על מנת שאני לא אתפתה. מלצר זריז פינה הכל חוץ מהסלסלה. "מה עם הלחם?" שאלתי. "אקח את זה כאשר אביא את הקפה", ענה המלצר. עבור המשך הסיפור אין צורך בדמיון רב, על מנת לדמיין אותי יושב עם קפה מצוין ולפני מונחת הסלסלה.

 

מבט אחד לצדדים, כולם עסוקים בשיחה, מבט אחד לשמיים, אלוהי השמנים, איכה?! וחיש קל נעלמו להם 2 בגטים כאילו בלעה אותם האדמה. ניקיתי שאריות פירורים מהחולצה שלי והעלתי מבט תמים ומורעב על פני.

פעמיים חטאתי ופעמיים נהנתי.

 

תבשיל חומוס וקארי לצד נקניקיות

החום השבוע הביא אותי לחשוב על בירה. בירה הביאה אותי לחשוב על נקניקיות - אז עם נקניקיות ובירה, ותוסיפו לזה קוביות קטנות של תפוח אדמה מטוגנות - ויש לכם תבשיל קטן של קבנוס, גרגירי חומוס שלמים וקארי.

 

המרכיבים ל-6 מנות:

לתבשיל:

4 קבנוסים, קצוצים גס

6 שיני שום, קצוצות גס

4 בצלים, חתוכים לטבעות

1/4 כוס שמן לטיגון

2 פלפל אדום, לא חריף חתוך לקוביות

2 כוסות גרגרי חומוס, מבושלים ורכים

1 כף רוטב קארי אדום (במידה והקארי שאתם משתמשים בו חריף מדי - ניתן להחליף ב-1 כפית ולהוסיף 1 כף רסק עגבניות)

מעט מלח

 

לנקניקיות ותפוחי האדמה:

4 תפוחי אדמה, חתוכים לקוביות קטנות

4-6 נקניקיות, איכותיות

 

 

אופן ההכנה:

1. מכינים את התבשיל: מחממים שמן בווק או מחבת כבדה. מוסיפים בצל, שום ואת הקבנוס ומטגנים על חום בינוני כ-6 דקות. מוסיפים את הפלפל ומטגנים במשך מספר דקות.
2. מוסיפים את גרגירי החומוס המבושלים והקארי ומבשלים על אש נמוכה במשך כ-10 דקות. זהו תבשיל החומוס וקארי מוכן.
3. מכינים את תפוחי האדמה והנקניקיות: מטגנים קוביות תפוח אדמה במחבת עם מעט שמן, במשך מספר דקות.
4. חורצים חריצים אלכסוניים על הנקניקיות ומטגנים על מחבת לוהטת במשך מספר דקות כל צד.
5. יוצקים בעדינות 1 כף חומץ בלסמי על הנקניקיות (לא לדאוג אם עולה מהן עשן) אחרי 2 דקות מורידים מהאש.

 

עכשיו יש לכם 2 תבשילים - גרגירי חומוס עם קארי וגם נקניקיות וקוביות תפוח אדמה. כל תבשיל הוא נפלא בזכות עצמו והכי מומלץ לאכול את שניהם יחד, זה לצד זה.

 

לאתר של רפי אהרונוביץ' - מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר