האם חשיפה ממושכת להתקפות הטילים מרצועת עזה מגבירה אלימות חמורה בקרב מתבגרים ישראלים? על פי מחקר חדש ישנו קשר הדוק בין הדברים.
המחקר, המתפרסם מתפרסם בימים אלה בכתב העת Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, נערך על ידי פרופ' גולן שחר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופ' כריסטופר הנריץ' מאוניברסיטת המדינה של ג'ורג'יה. במהלכו עקבו החוקרים וצוותיהם אחרי 362 מתבגרים מהנגב המערבי במשך ארבע שנים, בין 2008 ל-2011, ומדדו בכל שנה את מידת חשיפתם לטילים, כמו גם סימפטומים של דיכאון וחרדה והתנהגות אלימה.
הממצא הבולט במחקר היה שחשיפה ממושכת לטילים, בעיקר זו שהתרחשה לפני תקופת המחקר, ניבאה עלייה תלולה במקרי האלימות החמורה המדווחים על ידי המתבגרים. אלימות זו כללה גרימת פציעה חמורה למישהו בקטטה פיסית, מעורבות במלחמת כנופיות, מעצר על ידי המשטרה בשל אלימות, ונשיאת נשק (ככל הנראה סכין).
עוד בערוץ הבריאות:
בעוד שהרמות הכלליות של אלימות כזו היו יחסית נמוכות (פחות מ-18% בתחילת המחקר, ונמוך מכך במהלכו), הרי שכל סוג של חשיפה להתקפות טילים לפני תחילת המחקר ניבאה עליה של פי 2.5 בסיכוי להיות מעורבים לפחות באחת מהפעולות האלימות הללו.
פרופ' שחר מציין כי השפעה זו של חשיפה ממושכת להתקפות טילים התרחשה חרף עבודה מניעתית וטיפולים של שירותי הרווחה, הרפואה, והפסיכולוגיה באזור. לדבריו, משיחות עם אנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה החינוכית, עולה כי הגורמים המטפלים מודעים לבעיה ומגבירים את עצימות הטיפול בה.
שני החוקרים, פרופ' שחר ופרופ' הנריץ', מציינים כי הממצאים הינם ראשונים מסוגם מבחינת זיהוי המעורבות של מצבי לחץ, בעיקר חשיפה לטרור, באלימות בני נוער, המהווה בעיה כלל עולמית.