שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock

    הטריק שישפר את ההתנהגות של הילד תוך 21 יום

    רוצים שהילד יכין שיעורי בית בזמן, יצחצח שיניים ויגיב לאחים שלו בפחות תוקפנות? טבלת התנהגות פשוטה תדרבן אותו לשנות הרגלים בדרך אל הפרס, בדיוק כמו שעובד מקבל בונוס במשרד על הישגים. פסיכותרפיסטית מסבירה איך זה עובד

    "ניסינו הכל וכלום לא עוזר!" לא אחת אני שומעת את המשפט הזה מהורים שמדברים על הקשיים שעמם מתמודד הילד שלהם. כשמדובר בהתנהגות לא רצויה, אני בוחנת מה מסתתר מאחוריה, ובמקביל לטיפול בצד הרגשי ממליצה כיצד ניתן להגיב בבית לקושי.

     

    כשרוצים ללמד התנהגות רצויה או לשנות התנהגות שאינה רצויה, אחת מדרכי ההתמודדות היא שימוש קל ומספק בטבלה, שמאפשרת לראות תוצאות בשטח בזמן קצר יחסית, בתנאי שעושים בה שימוש נכון ובהתמדה.

     

    מהכתבות הקודמות של ליאת קרן :

      

    ראשית, יש להגדיר את ההתנהגות הרצויה ולהציבה כיעד ברור לכם ולילד. אם מדובר בהכנת שיעורי בית, פרטו: מתי להכין שיעורים - בבוקר או בערב? האם את כל השיעורים או רק אלה שצריך למחר? ככל שתדייקו כך תמנעו אי-הבנות וחיכוכים מיותרים עם הילד.

     

    יש דרכים שונות לבנות טבלה וחשוב להתאים אותה לתוצאה הרצויה:

     

    הקניית הרגלים

    חשוב לדעת: על פי מחקרים נדרשים 21 ימים להטמעת שינוי. לא מדובר ב-21 יום מהזמן שבו התחלתם, אלא 21 יום של ההתנהגות הרצויה בצורה רצופה, כדי שתהיו בטוחים שהשינוי הופנם.

     

    נניח שהמטרה היא הכנת שיעורי בית בכל יום, מיד כשמגיעים הביתה. כעת יש ליצור (או לצלם) לוח חודשי מוגדל שאפשר לסמן בו בתוך ריבועי הימים.

     

    מילוי הטבלה פשוט: אם הילד הכין שיעורים כשחזר, מסמנים סימון חיובי מוסכם מראש בתוך הטבלה. אם היעד לא הושג, לא מסמנים דבר ולמחרת מתחילים לספור מחדש שלושה שבועות. 

     

    כדי שהמטרה לא תיראה בלתי ניתנת להשגה והילד ירים ידיים מראש, הציבו נקודות אור להגיע אליהן בדמות פרס קטן בתום שבעה ימי הצלחה. אלו יהיו נקודות ציון בדרך לפרס הגדול מבחינתו והפיכת ההתנהגות הרצויה להרגל מבחינתכם.

     

    שימו לב, ייתכן מקרה חריג ומוצדק שאינו מאפשר מילוי ההתנהגות באותו יום כנדרש, והילד לקח עליו אחריות, כלומר אמר מראש "מחר לא אוכל להכין שיעורים מיד אחרי בית הספר, כי יש יום הולדת לנדב ואנחנו רוצים לקנות לו מתנה. אעשה שיעורים בערב, כשאחזור". במקרה כזה לא מתחילים את הספירה מחדש, כי ניכר שהילד מודע לנוהל ולוקח אותו בחשבון בתכנון היומי.

     

    לעומת זאת, אם הילד אומר "היום אני הולך עם נדב אחרי בית הספר" ובתשובה לשאלה "מה עם שיעורים?" הוא עונה "אני כבר אעשה כשאחזור", ניכר שהילד עדיין לא הפנים את הנוהל והספירה תתחיל שוב למחרת.

     

    בתום שלושה שבועות רצופים שבהם יתנהג כנדרש יזכה הילד בפרס שעליו תחליטו מראש, משהו שהוא רוצה מספיק כדי שייתן לו מוטיבציה לשינוי.

     

    לפני שאתם קופצים ואומרים שהוא יעשה את השינוי בשביל הפרס ולא מתוך רצון אמיתי לשינוי, הרשו לי להזכיר לכם שאין כל רע בתגמול חיובי, וגם מבוגרים משתמשים בזה בחיים האמיתיים להעלאת מוטיבציה, כמו בונוס על הישג של עובד. לאחר הבונוס תרגישו מוערכים יותר, ומשמעת העבודה שלכם תעלה באופן טבעי.

     

    דוגמה נוספת: אם אתם רוצים שהילד יצחצח שיניים בוקר וערב, במקום להילחם ולהגיד לו שזה חשוב בשבילו (ברור שמבחינתו חשוב יותר זמן המשחק שהוא מפסיד מאשר החורים בשיניים) פשוט הכינו טבלה והפכו את הצחצוח לכדאי עבורו, לא בגלל דבר שיפסיד אלא בשל משהו שיוכל להרוויח.

     

    תלו את הטבלה בחדר האמבטיה כך שתהיה נגישה לסימון מיידי, והתחילו בצחצוח השיניים הראשון. כשיגיע הילד למטרה וירוויח את הפרס יהיה הצחצוח מובן מאליו עבורו ממש כמו להתלבש בבוקר.

     

    רוצים לשפר את שגרת הבוקר? הכינו לו טבלה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    רוצים לשפר את שגרת הבוקר? הכינו לו טבלה(צילום: shutterstock)
       

    שינוי התנהגותי

    אם מדובר בהתנהגות שלילית שאתם רוצים להעלים, כמו תגובות אלימות, הטבלה תיראה אחרת. במקרה זה יש לחלק כל יום לחלקים קטנים יותר - בוקר, צהריים וערב - ולפרט בכל חלק, עד כמה שניתן, את נקודות הקושי. למשל, בבוקר הילד מתקשה לקום מהמיטה, לצחצח שיניים, להתלבש ולצאת מהבית.

     

    בחרו עם הילד סימן להתנהגות חיובית וסימן לשלילית: פרצוף שמח או עצוב, או נקודה בצבע אהוב להתנהגות חיובית וצבע אחר לשלילית. הפעם המטרה היא לצבור כמה שיותר נקודות חיוביות כדי להשיג את הפרס.

     

    לא סופרים נקודות שליליות, והן בשום אופן לא מפחיתות מהנקודות החיוביות. את אלה הילד הרוויח ביושר, ואין לקחת זאת ממנו. למשל, אם בבוקר הילד קם יפה וצחצח שיניים אפילו מבלי שתבקשו ממנו, אבל אז אחיו חסם לו את הדרך והוא דחף אותו - התייחסו לאירוע כולו.

     

    זאת אומרת, העובדה שהילד הגיב באלימות זו בהחלט נקודה שלילית, אך אין הצדקה שתוריד מהנקודות שכבר הרוויח. אחרי הכל הוא כבר קם, צחצח את השיניים והתלבש! אתם רוצים לתת לו תחושת הישג והצלחה, ואם הנקודות יעלו וירדו זו תהיה הליכה קדימה ואחורה ובסופו של דבר דריכה במקום.

      

    גם פה מחליטים עם הילד על פרס כדאי, שיקבל כשיצבור את הנקודות הדרושות. כדי לא לייאש אותו, במיוחד בהתחלה כשעוד קשה לצבור נקודות כי ההתנהגות אימפולסיבית, החליטו על הפתעות קטנות שיינתנו בדרך, למשל ב-10, ב-25 וב-50 נקודות, וההפתעה הגדולה תינתן ב-100 נקודות.

      

    אם לא סופרים את הנקודות השליליות, מדוע לסמן אותן? יש שיגידו שאכן עדיף לא לסמן, כדי להתעלם מהתנהגות שלילית ולהעצים רק את החיובית, ויש יתרונות גם בגישה זו.

     

    אני ממליצה בכל זאת לסמן. ראשית, כדאי שתהיה מול העיניים תמונה שמשקפת את המציאות לטוב ולרע. ילדים מטבעם חיים את הרגע ולא מסתכלים על המכלול, וייתכן שכשיראו זאת על הטבלה יגיעו לתובנה ש"וואו, אני באמת מרביץ המון!" (גם אם לא יאמרו זאת בקול). בצורה זו יהיה גם קל יותר לראות את השינוי החיובי וריבוי הנקודות הטובות.

     

    סיבה נוספת לסימון השלילי היא כדי לדבר עליו ולבחון אפשרויות חלופיות, שיעזרו לקבל כלים להתמודדות בסיטואציות דומות בעתיד.

     

    בשיחת הסיכום בערב אפשר למשל לומר כך: "היום הייתי כל כך גאה בך! קמת לבד, צחצחת שיניים והתלבשת ותוך חצי שעה כבר היו לך שלוש נקודות ירוקות! אלוף! ואז יצאת מהחדר ושגיא חסם אותך ודחפת אותו. על זה קיבלת את הנקודה הצהובה. זה מאוד מעצבן שאתה רוצה לצאת וחוסמים לך את הדרך, אבל חייבת להיות דרך אחרת חוץ מלדחוף. בוא נחשוב יחד מה עוד יכולת לעשות כדי להשתחרר מהחסימה של שגיא".

     

    תנו לילד להציע והוסיפו הצעות משלכם, כדי שידע שיש הרבה אפשרויות אחרות לפעול בהן ברגע נתון. ואל תשכחו שגם הומור זו אופציה. למשל, לומר לשגיא להסתכל למעלה ולעבור לו בזריזות מתחת לרגליים, או להפוך את זה למשחק: "חייבת להיות מילת קסם שתפתח את המחסום, מעניין אם אצליח לגלות מה המילה".

      

    עינב קשר, קולגה וחברה המתמחה בטיפול התנהגותי, לימדה אותי משחק קטן לשעת השינה שאני ממליצה עליו בחום, בשם "כל הכבוד לי, כל הכבוד לך". כל אחד בתורו משלים את המשפט, כך שיוצא שכל אחד מפרגן לעצמו וגם לאחר. המשחק מעודד שיתוף, הערכה אישית וחברתית ומודעות לסביבה.

     

    בהמשך לאותה דוגמה, באותו ערב אפשר לומר לילד "כל הכבוד לי שלמרות המתח בבוקר הצלחתי להוציא אתכם לבית הספר בזמן, וכל הכבוד לך שלמרות שהתרגזת על שגיא ודחפת אותו עצרת את עצמך מלהמשיך ולהרביץ, ונכנסת לחדר להירגע".

      

    אגב, אם המטרה היא להפחית אלימות ואתם עדים לסיטואציה שבה ילד אחר מתגרה בו והוא מתעלם, בהחלט מגיעה לו על כך נקודה חיובית. נקודה מגיעה גם אם חבר נתקל בו והוא לא הגיב אימפולסיבית אלא קלט שהדבר לא נעשה בכוונה. היו רגישים לשינויים הקטנים וצ'פרו אותו בנקודות חיוביות על כל שיפור.

     

    חשוב לזכור: לא סופרים נקודות שליליות (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
    חשוב לזכור: לא סופרים נקודות שליליות(צילום: shutterstock )
      

    טבלה משפחתית

    אם אתם רוצים לעודד את הילדים לבצע מטלות בבית, מומלץ לערוך טבלה משפחתית. החליטו בדיון משותף לכולם מה הן המטלות שיש לבצע, וחלקו אותן בצורה הוגנת בין בני המשפחה. פרטו את המטלות שיש להשלים כמה פעמים ביום, כמו טיול עם הכלב, ומטלות חד-שבועיות כמו השקיית העציצים. בנוסף, כל אחד אחראי על סידור האזור הפרטי שלו.

     

    שבצו הכל בטבלה מסודרת ותלו על המקרר, כך שתהיה נגישה לכל בני המשפחה.

     

    בסוף כל שבוע, בארוחת השבת לדוגמה, תוכלו להסתכל בטבלה ולראות מי מילא את חובותיו ואצל מי דרוש שיפור. גם פה יש להיות רגישים לניקוד, לזכות ילד שהודיע מראש כי לא יוכל למלא את המשימה שלו (כי אנחנו מעודדים אחריות) ולזכות גם את הילד שהוציא במקומו את הכלב לטיול. אם לא הודיע, יקבל נקודה רק זה שהוציא את הכלב במקומו.

     

    מי שצבר את מרב הנקודות בסוף השבוע יזכה במשהו כייפי, ואם כל בני המשפחה מילאו בסך הכל את חובותיהם תוכלו להתענג בפרס משפחתי כגון ארוחה או טובה.

     

    זכרו, ככל שתדייקו בהגדרת המטרה ותתאימו את הטבלה לשינוי הרצוי כך גדלים הסיכויים להצליח. השינוי עשוי לקחת שלושה שבועות ויותר, שבהם יהיו גם מעידות. היו סבלניים, שאבו כוח מההצלחות הקטנות בדרך ותראו שהמרחקים בין המעידות הולכים וגדלים.

     

    זכרו גם שאתם מהווים מודל ודוגמה לילדיכם. בין שמדובר במטלות הבית ובין שבשליטה בכעסים, בחנו את עצמכם – האם אתם עומדים בדרישות שאתם מציבים לילדיכם?

     

    אם עניתם כן, יש סיכוי טוב שהטבלה תועיל וההתנהגות הנרכשת תישמר. אם עניתם "לא", ובכן, אולי כדאי לכם לשקול בניית טבלה... מהר מאוד תגלו כי שיטה זו יעילה בכל גיל.

     

    הכותבת היא פסיכותרפיסטית לילדים ונוער . לעמוד הפייסבוק שלה לחצו כאן




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילם: shutetrstock
    בחרו עם הילד סימן להתנהגות חיובית וסימן לשלילית
    צילם: shutetrstock
    צילום: אורית ארנון
    טבלאות עובדות בכל גיל. ליאת קרן
    צילום: אורית ארנון
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים