מטרדי ריח בביהמ"ש: המפעלים יכולים להתגונן

בשנים האחרונות הוגשו לא מעט תביעות אזרחיות ופליליות בנושא מפגעי ריח, ובהתאם גם הקנסות. מפעלים שמופנית נגדם אצבע מאשימה צריכים להתעשת במהרה כדי לצמצם נזקים לעצמם ולסביבה. כך הם יוכלו לעשות זאת

בשנים האחרונות הפכו מפגעי ריח נושא לאכיפה מנהלית ופלילית אינטנסיבית מצד הרשויות, ולתביעות משפטיות מצד אזרחים. המשרד להגנת הסביבה אף הכריז על 2013 כשנת הגברת מאמצי האכיפה נגד מפגעי ריחות.

 

• פצצת סירחון: מפגעי הריח בישובים בישראל
• מפגעי הריח בישראל - פצצת סירחון חלק ב'
• האוויר מסריח - האם הוא גם מזוהם? מדריך

 

מאז שנת 2009 הוגשו כ-13 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בנושא מפגעי ריח, בסכום כולל של למעלה ממיליארד וחצי שקל. גם תביעות נזיקין אזרחיות ואישומים פליליים בנושא הולכים ומתרבים, ואיתם הקנסות.

 

 

כך למשל, הוטל על מפעל פרוטרום במפרץ חיפה קנס של מיליון וחצי שקל בגין גרימת מפגעי ריח. הדבר קורה בשעה שהנושא מצוי בערפל משפטי הנובע מהיעדר תקנים ואמות מידה ברורות לבחינת השאלה – מתי קיים מפגע ריח המצריך טיפול מקצועי ומשפטי.

 

הרקע להגברת האכיפה ביחס למפגעי ריחות קשור לשני גורמים עיקריים: ראשית, ההאצה בתהליכי הפיתוח העירוני בישראל גרמה לאזורי מגורים ומסחר להתקרב לאזורי תעשייה ולאתרים חקלאיים, כמו רפתות ולולים, שהם גורמי ריח פוטנציאליים.

 

שנית, עלתה המודעות הציבורית לנושא איכות חיים וסביבה ולמעורבות הקהילתית של אזרחים, ומנגד ירד סף הסבולת של הציבור למפגעי ריחות.

 

בנוסף לשני אלו, הוקם גם מוסד התובענות הייצוגיות, המעודד הגשת תובענות ייצוגיות בין היתר בשל מפגעים סביבתיים - בהם מפגעי ריח. לעתים מספיקה תלונה של אדם אחד שתוביל לתובענה ייצוגית כגד גורם הריח הפוטנציאלי. התוצאה המצטברת היא שיותר ויותר עסקים קטנים מוצאים עצמם על ספסל הנאשמים ונאלצים להתמודד עם עלויות משפט יקרות ואף בלתי אפשריות מבחינתם.

 

לא ברור מה אסור ומה מותר 

הבעיה העיקרית בהתמודדות משפטית נגד טענות בדבר גרימת מפגעי ריח היא היעדר תקן או אמת מידה אובייקטיבית אחרת, שתאפשר לשרטט את הקו שבין מותר לבין אסור; בין ריח המהווה מטרד אסור לבין ריח נסבל. החוקים העיקריים המסדירים את האיסור על גרימת מפגעי ריחות הינם בעלי קריטריונים מעורפלים שאינם מאפשרים ודאות.

 

גם העוולה הנזיקית של מטרד ליחיד, הקבועה בפקודת הנזיקין (בנוסח החדש שלה), אינה ברורה יותר. מלאכת קביעת אמות מידה אלו, אשר הוטלו על המשרד להגנת הסביבה לא מכבר, מעולם לא הותקנו. לחילופין, קבע המשרד נוהל פנימי לפיו הוא בודק את קיומו של מפגע ריח הטעון טיפול אכיפתי. להבדיל מתקנות, נוהל פנימי איננו אמת מידה מחייבת.

 

החוסר בתקנים ואמות מידה בעניין ריח בולט במיוחד לעומת מפגעי רעש או זיהום אוויר, אשר לגביהם נקבעו ערכים מדידים שחריגה מהם מהווה מפגע בהתאם לדין. כמו כן, מפגעי ריח לא מתקיימים רק במקום בו מופצים ריחות לא נעימים, וגם ריח שמקובל להתייחס אליו כאל ריח נעים (למשל ריח העולה ממאפיה) יכול להפוך למפגע ריח, כאשר הוא חזק או נמשך לאורך זמן.

 

החשיבות שבפעולה 

ואם כן, מה עושים? קודם כל חשוב לדעת מה לא לעשות: לא לטמון את הראש בחול.

 

תלונות ריח בודדות, מצטברות לתלונות רבות המופנות אל הרשויות ודוחקות בהן לפעול באמצעי אכיפה להסרת המטרד. מכאן קצרה הדרך עד לפתיחה בהליכי אכיפה ובהליכים משפטיים. משהצטברו התלונות ונפתחו הליכי אכיפה, עריכת בדיקה בהיעדר אמת מידה אובייקטיבית לבחינת קיומו (או אי-קיומו) של ריח, מקשה על עסק נגדו הופנו הליכים אלה להתגונן, במיוחד אם לא נערך לכך מבעוד מועד.

 

בנסיבות אלה, מפעלים שקיבלו תלונות על ריח הנפלט מהם או שנודע להם על תלונות כאלה שהופנו לרשויות, חייבים להגיב לתלונות בזמן אמת. המלצתנו היא לפעול מראש, הן למזעור פוטנציאל פליטת הריחות והן לאיתור מוקדי ריח פוטנציאליים וניטורם באופן קבוע, על ידי ביצוע מספר פעולות: ראשית, הפעלת צוותי מריחים פנימיים, קרי, אנשים מהמפעל אשר יסיירו באופן תקופתי ותדיר במוקדי הריח הפוטנציאליים ומחוץ לגדרות המפעל, ייבחנו ויתעדו בזמן אמת את מצב הריח בכל אחד מהסיורים. מדובר בשיטה המרכזית למדידת ריח בישראל ובעולם.

 

שנית, ניהול מעקב מתועד אחר התלונות. ניהול כזה יכול לסייע ללמוד ולנתח את התלונות, וכך לבחון האם הן מתקבלות בתנאים מסוימים אשר ניתן לשנותם (פעילות מסוימת של המפעל, תנאי אקלים מסוימים וכיוצ"ב).

 

פעולה נוספת שניתן לבצע היא פתיחת ערוצי תקשורת עם המתלוננים, ופעילות תקשורתית באזור המפעל לשם יצירת דו-שיח קהילתי. לפעילות זאת יש חשיבות כפולה: היא מאפשרת למפעל להשתמש בפניות הציבור ככלי לנטר את פליטות ריח וכך לטפל בגורמי הריח בטרם יהפך למפגע. בד בבד היא מסייעת למנוע תופעה של יצירת אווירה שלילית שעלולה להידרדר לערוצי אכיפה משפטיים.

 

שימוש בשילוב השיטות יאפשר למפעלים לנטר, ככל שניתן, את פליטת הריחות המטרידים מתחומם; לשרטט מפה של מוקדי ריח פוטנציאליים ואת תחומי השפעתם; ולגבש סט תנאים בהתקיימם מתגברות תלונות בגין מפגעי ריח.

 

לא פחות חשוב, פעולות אלה יסייעו למפעלים לבנות תשתית ראייתית נגדית לטענות שהמפעל גורם למפגעי ריח ומתעלם מתלונות בעניינם, ככל שיידרשו להתגונן בהליך משפטי בעתיד.

 

עו"ד שני צפרי, משרד עמית, פולק מטלון ושות'