שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    מפגעי הריח בישראל - פצצת סירחון חלק ב'
    גם במרכז ובדרום המדינה אפשר למצוא שלל גורמים שאחראים לאינספור מפגעי ריח - עשן המפחמות מהשטחים, אתרים לטיפול בבוצה ומפעלים שונים, הם רק חלק מהדוגמאות. מי האחראיים ומי סובלים? מפת הצחנה של ישראל - כתבה שנייה בסדרה

    תושבי קיבוץ רבדים שנמצא מדרום לגדרה, כבר לא זוכרים מה זה אויר צח. הסיבה: אתר לטיפול בבוצה, שיושב על קרקעות המועצה השכנה. "אנחנו מכירים את הסירחון של הרפתות - אבל ריח זה אסון", מספר שמואל גראס, שמשמש כיו"ר ועדת איכות הסביבה בקיבוץ. "אנחנו פותחים את החלון ומרגישים שפתחנו בור ביוב".

     

     

    רבדים לא לבד - אתמול הצגנו חלק ממפגעי הריח הבולטים בצפונה ומרכזה של המדינה, שיוצרים מציאות קשה ובלתי נסבלת עבור תושבים רבים. בתוך כך מצאנו מפעלים שפולטים רסיסי חלקיקים לאוויר, פגרי בעלי חיים ומזבלות לא חוקיות. היום נמשיך בדיווח - מהמרכז ודרומה. לפניכם התוצאות המטרידות:

     

    מפת הסירחון הארצית

     

    בשטחים מייצרים פחם זול - ובקו התפר לא נושמים

    מזה תקופה ארוכה שתושבים בשרון מתלוננים על מטרדי עשן וריח קשים וחמורים, שנגרמים מהמפחמות הפועלות בכפרים ערביים שמעבר לקו הירוק. במפחמות הללו מייצרים את אותם פחמים שמשמשים אותנו אחר כך במנגל, אך שיטת הייצור שלהם מזהמת במיוחד: גזם עצים שמועבר בעיקר מישראל ונשרף באמצעות חומרי בערה איטיים במשך שבועות, תוך שהוא מכוסה ביריעות ניילון מחוררות.

     

    העשן שנוצר כתוצאה מכך, מכיל חומרים מסוכנים שבין היתר מגיעים מחומרי הדברה שבעצים המפוחמים. ברשימת הישובים המקבלים את העשן הבלתי נסבל כלולים פרדס חנה-כרכור, קיבוץ מצר, מצפה אילן, קדימה-צורן וגם העיר החרדית חריש, שנמצאת בבנייה בימים אלה ממש.

     

    בנושא פועלים תושבים רבים, שאף פתחו קבוצת פייסבוק בשם "עשן המפחמות הורג אותנו". לפני מספר שבועות הם ערכו פעילות מחאה בשטחו של חריש, על מנת להזהיר את תושביו העתידיים מפני סכנת המפחמות.

     

    מפחמות במשולש (צילום: באדיבות מטה המאבק בעשן המפחמות)
    מפחמות במשולש(צילום: באדיבות מטה המאבק בעשן המפחמות)

     

    אחד מהתושבים הפועלים לסגירת המפחמות, התגורר עד לא מזמן בכרכור אך התייאש ועבר לזיכרון יעקב. לצערו, הריחות מגיעים גם לשם. "לקח לי קצת זמן להבין במה מדובר", הוא מספר. "הילדה שלי פיתחה ברונכיט, אנחנו כל היום עם צריבות בעיניים ומצאו אצלי גידול במיתרי הקול, דבר שאופייני למעשנים כבדים של שנים".

     

    הוא מוסיף שממעקב שערך הוא גילה, כי התופעה מתאפשרת דווקא בזכות חקלאים ישראליים. "בסוף כל עונה, החקלאים שוקלים מה לשתול בחלקות שלהם לשנה הבאה", הוא אומר. "קבלן ערבי מציע לעקור את העצים הישנים בחינם והתמורה לה הוא זוכה מגיעה מהפחמות אליהם הוא מעביר את התוצרת שאסף".

     

    לאחרונה, לאחר התנהלות משפטית ארוכה התיר בית המשפט העליון למדינה לפעול נגד המפחמות בשטחי C, שם השליטה האזרחית והביטחונית היא בידי ישראל. למרות זאת, המטרדים לא ממש התפוגגו. בעלי המפחמות נדדו לשטחי B, שם השליטה האזרחית היא של הרשות הפלסטינית ולכן מתקשה המדינה לפעול מולם. כעת, פועלות 7 מפחמות בשטחי C ועוד 400 מפחמות בשטחי B. התושבים ממשיכים לדווח כי מבחינתם הריחות רק מתגברים.

     

    המשרד להגנת הסביבה מסר, כי במסגרת מבצע אכיפה שערך לפני כשנה, נהרסו יותר מ-30 מפחמות ובמהלכו עתרו מפעילי המפחמות לבג"ץ. "לאחר ההריסה הקימו הפלסטינים מאות מפחמות בשטחי B ברשות הפלסטינית, שם לישראל אין כל יכולת חוקית לבצע אכיפה", נמסר. במשרד הוסיפו כי הם פועלים לתיגבור הפיקוח במעברים לתוך יהודה ושומרון כדי למנוע את העבררת גזעי העצים מישראל למפחמות.

      

    עשן המפחמות (צילום: באדיבות מטה המאבק בעשן המפחמות)
    עשן המפחמות(צילום: באדיבות מטה המאבק בעשן המפחמות)

     

    הריח שמסכסך בין חברי קיבוץ העוגן

    בקיבוץ העוגן יש שילוב בין כסף לריח לא טוב. מצד אחד, בקיבוץ קיים מפעל עוגן-פלאסט, שנמצא בבעלות מלאה של חברי הקיבוץ ולמעשה מהווה מקור מפרנסה מכניס במיוחד עבורם. מצד שני -  חברים רבים בקיבוץ גם מתלוננים על הריחות הרעים שהוא מפיץ.

     

    מדובר במפעל תעשיה שמתעסק בפלסטיק ומוכר אותו לחברות זרות. הדבר משפר משמעותית את מצבם הכלכלי של החברים, אבל את א' מהקיבוץ זה פחות מעניין. "אנחנו חיים קרוב למפעל ויש פה ריח של גומי שרוף לאורך שעות הלילה ושעות הבוקר המוקדמות", היא מספרת. "למרות שאני ישנה עם חלונות סגורים, "זה מעיר אותנו באמצע הלילה ויש לנו מידי פעם כאבי ראש ובחילות".

     

    ס', אף היא חברת הקיבוץ, מספרת שהיתה בקשר מול גופים רבים לטיפול בנושא, אך טרם נמצא פתרון. "אנחנו נמצאים בדילמה מכיוון שאנו בעלי המניות של המפעל, אבל זה ריח מטורף", היא קובלת. "מפעלים בעולם לוקחים אחריות כוללת, גם על זיהום האוויר. צריך לעשות זאת גם כאן".

     

    מפעל ה'עוגן פלסט' מסר בתגובה: "המפעל משתמש בחומרים העומדים בכל הדרישות, לרבות בחומרי גלם ידידותיים לסביבה. החברה פועלת מזה שנים בשיתוף פעולה ובשקיפות מלאה עם המשרד להגנת הסביבה, לצורך עמידה בכל החוקים, התקנים והדרישות לשמירה על איכות הסביבה. המפעל מבוקר באופן סדיר ומבצע בדיקות תקופתיות על פי דרישות הרשויות המקומיות והארציות".

     

    מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי המפעל חויב להתקין מערכת למניעת פליטות לאוויר וכי הדרישה תעוגן במסגרת תנאי רישיון העסק.

     

    צילום: יהונתן צור, הילה ספאק ואבי פרץ

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    תעשיית המזון - ברמלה בסלון

    ברמלה מתלוננים תושבים על ריחות רעים ממפעל פוליבה שמייצר חומרי גלם לתעשיית המזון. "כל יום מחצות עד 6-5 בבוקר אי אפשר לנשום", מספרים מארק וציפי קימיאגורב מרמלה. "כבר שכחתי מה זה להשאיר חלון פתוח בלילה. חשבון החשמל שלנו יוצא מעל 1,100 שקל בחודשיים כי אנחנו תמיד מפעילים מזגן. אנחנו לא יודעים מה לעשות ואין שום מענה אמיתי מהרשויות".

     

    בני הזוג, שמצפים לילד, מספרים כי כי הריחות מאופיינים בחומרים כימיים, שגורמים להם לתחושות הקאה וצרידות בגרון, וכי הם יעברו דירה בכל מחיר. "כשהגעתי לכאן לפני שלוש שנים, חשבתי שזאת תופעה זמנית של שריפת זבל מכפרים ערביים, אבל כל מי שביררתי איתו מפנה אותנו למפעל", מספר מארק.

     

    ממפעל פוליבה מסרו כי הם קיימים רק שנה אחת והם עומדים בכל התקנים. מנכ"ל החברה טוען כי מדובר בריחות מהרפתות שבמושבים שבסביבה.

     

    המשרד להגנת הסביבה מסר כי פתח בהליך אכיפה כנגד המפעל, במסגרתו חייב אותו להתקין מתקנים להפחתת פליטות ריח לסביבה. "מאחר שנמצא כי למרות זאת עדיין מתקיימים מעת לעת אירועי ריח הנובעים מפעילות העסק, ממשיך המשרד באכיפה מול המפעל בשל אי עמידה בתנאי רישיון העסק וגרימת מפגעי ריח לסביבה", נמסר.

     

    רבדים וכפר מנחם - נושמים ביוב

    הקיבוצים רבדים וכפר מנחם, שבתחום המועצה האזורית יואב, מנהלים כבר תקופה ארוכה מאבק משפטי נגד פעילות אתר לטיפול בבוצה בשם דלילה. האתר יושב על קרקעות קיבוץ נחשון שבמועצה האזורית מטה יהודה הסמוכה, כך שמי שאחראי על תחום שיפוט הקיבוצים (המועצה אזורית יואב) אינו יכול לעשות הרבה.

     

    באתר מטפלים בפסולת בביוב וכן באשפה רטובה ופסולת אורגנית, והופכים אותה לקומפוסט. לטענת תושבי האזור, הפעילות מתנהלת שלא במסגרת ההיתרים הקבועים לאתר, הכוללים רק עבודה חקלאית. בנוסף הם מתלוננים על גלי סירחון שפוגעים באיכות חייהם ובבריאותם, על סחרחורות ועל צריבות בעיניים.

     

    שמואל גראס, שמתגורר בקיבוץ, מספר כי עם הקמת המפעל לפני כעשור, המפגעים היו מינוריים יותר, אך בהדרגה הוא החל לקבל פסולת אורגנית ובוצה מישובים סמוכים, דבר שהגביר את עצומת הריח. "זאת פצצת סירחון", הוא מספר. "מדובר באתר עם פעילות של 180 אלף טון פסולת בשנה והם מתכוונים לשלש זאת".

     

    מחברת שחם המפעילה את אתר דלילה נמסר בתגובה: "אתר דלילה הוקם על פי הסטנדרטים הסביתיים הגבוהים ביותר ומלווה באופן צמוד ומפוקח על ידי המשרד להגנת הסביבה. בדלילה נותנים מענה לטיפול בפסולת רטובה, כלומר בבוצה ופסולת ביתית אורגנית. טענות התושבים בדבר הריחות הרעים אינן מוצדקות, שכן האתר מטופל בסטנדרטים גבוהים ביותר.

     

    "אף על פי כן, האתר הקים בתקופה האחרונה מערכת לנטרול ריחות. ברגע שמתגלה כיוון רוחות לכיוון הישובים הללו - המערכת לניטרול הריחות מתחילה את פעולתה. מבדיקה שלנו עולה חשד כי ישנם מפגעי ריח בישובים המתלוננים עצמם - הן מרפתות, הן מלולי תרנגול הודו, הן מבריכות חמצון והן מאתרי קומפוסט פתוחים ומפעלים להפרדת אשפה".

     

    מפעל למיחזור בוצה (תמונת המחשה) (צילום: טובה דדון)
    מפעל למיחזור בוצה (תמונת המחשה)(צילום: טובה דדון)
     

     

    ניר גלים ואשדוד- דגים מסריחים וגז בישול

    תושבי אשדוד והמושב השיתופי ניר גלים, מתלוננים על מטרדי ריח שמקורם במפעל אגן כימיקלים שבאשדוד. מזה מספר שנים שתושבי ניר גלים מנהלים מאבק עיקש נגד המפעל, שכלל תביעות משפטיות ומאבק תקשורתי. בפניותיהם הרבות למוקדי הרשויות,הם טענו כי מדובר בריח יחודי שלא ניתן לתאר במילים, "משהו בין דגים מסריחים לחומר ריסוס וגז בישול".

     

    בעקבות הסכם גישור שנחתם בין הצדדים ולפיו הריחות ייפסקו בתוך 3 שנים, התושבים הורידו הילוך במאבקם מול המפעל. עם זאת הם מספרים כי בפועל, הסירחון ממשיך כרגיל. כעת הם חוששים כי המטרדים ימשכו עוד תקופה ארוכה, זאת משום שהמפעל טוען למעשה, שהוא לא אחראי לריחות. תושבים אחרים, שלא מרוצים מהסכם הגישור, ממשיכים להיאבק במפעל. לאחרונה הם הגישו בקשה לאישור תביעה יצוגית, בדרישה להפסיק את מטרדי הריח.

     

    חברת מכתשים אגן, המפעילה את המפעל, מסרה כי היא פעלה ופועלת בשנים האחרונות בתאום הרשויות ותושבי האזור ליישומה של תוכנית השקעות רחבת היקף המבוססת על הטכנולוגיות המיטביות הקיימות היום בעולם במטרה להביא לצמצום השפעותיה על הסביבה.

     

    מפעל מכתשים אגן (צילום: אבי מועלם)
    מפעל מכתשים אגן(צילום: אבי מועלם)

     

    נתיבות, אופקים וקריית גת: ריסוס ופגרי עופות

    תושבים בנתיבות, אופקים, קריית גת והסביבה, נאלצים לשהות בחללים סגורים לא רק בזמן התקפות קאסמים. התושבים מדווחים על מפגעי ריח בלתי נסבלים, שגורמים לצריבות בעיניים ולהקאות, אלא שבמקרה זה אין גורם מזהם אחד שאליו מכוונת האצבע המאשימה. לטענת התושבים, מדובר בעיקר בפעילות דישון וריסוס של של חקלאים מהסביבה, כאשר עוצמת הריח עולה מדי פעם, בשל מפגעי פגרי עופות.

     

    במשרד להגנת הסביבה הסבירו כי השפעות הריסוס והדישון הן "מכת מדינה", שמקבלת ביטוי משמעותי בעיקר בדרום הארץ. על פי גורם במשרד, רוב החקלאים מסתפקים בדשן אורגני זול, שבולל בעיקר גללי פרות ועופות. "חקלאים מדשנים את הקרקע בחומרים הזולים ביותר שיש", אומר גורם במשרד. עוד ציינו במשרד, כי בימים אלה מקדמים הצעת חוק לגיבוש תקן לחומרי דישון קרקע.

     

    מטוס ריסוס (צילום: רויטרס)
    מטוס ריסוס(צילום: רויטרס)

     

    מי מסריח את באר שבע?

    גם תושבי בירת הנגב סובלים ריחות מסתוריים של צחנה. לטענתם, המקור לכך הוא אזור התעשיה ברמת חובב, שבמרחק 10 ק"מ מהעיר. מצד שני, במועצת רמת חובב טוענים כי זה שייך לנחלת העבר וכי עיקר הבעיות מגיעות ממטרדים השייכים למקורות אחרים.

     

    יש חשודים נוספים בגרימת מפגעי הריח בעיר, כמו מערכת הביוב בעיר, שפולטת גזים רעילים. לדברי גורם בעיר, היחידה הסביבתית העירונית לא מתפקדת לאחר שעות הפעילות בשל אילוצים כלכליים. "אנחנו לא ישנים בלילות", מספר גבריאל, תושב שכונת נווה זאב. "בכל העיר זה ככה. הבעיה אמנם השתפרה בשנים האחרונות, אך לא פעם יש כאן ריחות של חומרים כימיים ששורפים לנו את העיניים".

     

    רמת חובב
    רמת חובב

     

    מעיריית באר שבע נמסר כי אין מפעל או מקור שיכולים לגרום לריחות לא נעימים באזור, וכי המקור לפמגעי הריח הוא מושבים סמוכים, ששורפים זבל אורגני או מפזרים זבל על אדמותיהם החקלאיות. "בימים שבהם יש רוחות התושבים מרגישים בזה", הסבירו בעירייה. "לצערנו זה חוזר לעיתים".

     

    מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי רמת חובב הוא אחד ממקורות הריח, בשל בריכות חימצון ישנות של המפעלים הדורשות שיקום. "בחצי השנה הקרובה המפעלים ומועצת רמת חובב יצטרכו להכניס את היד לכיס ולעשות זאת", מסר גורם במשרד. 

     

    ממועצת רמת חובב נמסר כי בשנים האחרונות היא מובילה בשיתוף מפעלי התעשייה ומשרדי ממשלה, מהפך סביבתי במקום הכולל טיפול מתקדם בשפכים התעשייתיים וניטור ופיקוח של פליטות לאוויר. "צעדים אלו הובילו לירידה דרסטית במספר אירועי הריח שמקורם בפארק התעשייה", נמסר.

     

    עוד נמסר, כי בימים אלו בוחנת המועצה אמצעים חדשים לניטור מקורות הריח ומשקיעה משאבים רבים להמשיך במגמה של הפחתת האירועים הספורים שעדיין מתרחשים מדי שנה. בנוסף, המועצה מפעילה מוקד ירוק לפניות אזרחים על מטרדי ריח.

     

    דימונה, ערד וירוחם - נחנקים מפצלי השמן

    באזור דימונה יש מפעלים רבים, אך רק שניים מתוכם נחשבים מקור למטרדי ריח משמעותיים: גיא סמט, מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, מספר כי מקור אחד הם בריכות החימצון של מפעל חיפה כימיקלים, שבימים אלה מכסה את חלקם על מנת לצמצם את מטרדי הריח.

     

    המקור השני למטרדי הוא מפעל רותם אמפרט, חברה בת של קבוצת כימיקלים לישראל, השייכת לחברה לישראל. המפעל,  שעוסק ביצור דשנים וחומרים לתעשייה, מפעיל תחנת כוח שמוזנת בפצלי שמן המצויים במקום - מדובר בסלעים עשירים בחומר אורגני, שניתן להפיק מהם נפט באמצעות חימום שלהם.

     

    החברה כורה את פצלי השמן במכרה פתוח ושורפת אותם. על פי מומחים בתחום, כתוצאה נגרמות בעירות ספונטניות ומטרדי הריח הקשים שמזיקים לתושבי הערים הסמוכות. סמט ציין כי המשרד פועל יחד עם החברות הללו ומבצע ניטור החומרים שם. כעת אין לדבריו כל סכנה בריאותית.

     

    מהחברת רותם אמפרט נמסר: "מדובר בתופעת טבע המוכרת ממכרות ומאגרים של פחם ופצלי שמן במקומות שונים בעולם, שמלווה לעיתים נדירות בריח מקומי. לבעירות אין השפעות סביבתיות והרשויות מכירות את התופעה".

     

    מפניות נוספות שהגיעו ל-ynet עולה כי יש ברחבי הארץ עוד לא מעט מקורות לריחות רעים. במדריך שנעלה מחר נספר לכם מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם הבעיה.

     

    בינתיים אתם מוזמנים להמשיך ולספר לנו במייל האדום על מטרדי ריח שאתם סובלים מהם, ונפרסם אותם בכתבה נוספת בסדרה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מפגעי הריח בישראל - פצצת סירחון חלק ב'"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות מטה המאבק בעשן המפחמות
    עשן מהמפחמות בשטחים.
    צילום: באדיבות מטה המאבק בעשן המפחמות
    טיסות
    mastercook
    מומלצים